אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רב

סימן רא

סעי' א' כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקניות נקנה המטלטלין עמהם צ"ע אם המטלטלין אין צבורים בתוכה דל"ל דהוי כמחובר יחד יהא דינו כק"ס דיכול לחזור כ"ז שעסוקין באותו ענין כיון שלא החזיק בגוף המטלטלין כמו בק"ס דהטעם מבואר בהגמי"י והובא בב"י סימן קצ"ה סי"ב כיון שלא החזיק בגוף המקח ולא נתן דמיו נתנו חכמים שיעור שיתיישב.

שם בהג"ה וי"א דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה וש"ך תמה האיך אפשר לחלוק בזה דמוכח בש"ס פ"ק דב"מ ופ"ק דקדושין ומוכח התם דקרקעות במכר ומטלטלי במתנה נלמד מקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה ואיך כתב הרב על זה וי"א דאדרבה זה פשוט יותר ולע"ד לפמ"ש תוס' בערכין דף למ"ד דלפיכך קיבל ר"ג שכר ולא הקנה הקרקע בשאלה ושכירות בחליפין משום דשכירות אינו רק טו"ה ולא נקנה בחליפין והן הי"א דלעיל סימן קצ"ה ס"ט ולפ"ז אין ראיה מהש"ס דהתם נתן המעשרות במתנה ואין הגוף של ר"ג רק טובת הנאה יש לו ע"כ יכול להקנות אגב שכירות קרקע דגם כן אינו רק השתמשות שהוא טובת הנאה ולא גוף הקרקע משא"כ ליתן מטלטלין שהגוף של הנותן י"ל דלא נקנה אגב שכירות דאינו מקנה הגוף והא דיליף בש"ס קרקע במכר ומטלטלין במתנה שפיר יליף דה"נ המעשרות נתן בחנם והקרקע השכיר במעות ובזה נדחה ג"כ מה שכתב הש"ך דמוכח מתוס' ורא"ש גבי עובדא דר"ג וזקנים דקרקע מושאל ומטלטלין במתנה קנה כמו בשכירות ולפמ"ש אין ראיה דהתם גם המטלטלין לא הקנה רק טובת הנאה דבלא"ה גופן אינן שלו לכן נקנה אגב שאלת קרקע וס"ל לי"א דשכירות חשוב יותר קנין בגוף הקרקע משאלה וכמו דנראה מדברי הטור לעיל ס"ס קצ"ה לענין אי שכירות או שאלה נקנה בחליפין וכמ"ש קצו"ח כאן ועיין ביאור הגר"א לעיל סימן קל"ח ס"א סק"ד ואפשר לומר דש"ך שפיר הכריח דקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה נקנה מדהקנה המעשר עני ע"י רע"ק לעניים כמבואר בקדושין ובטבל שלמ"ע יש לו הנאה בגופו דרשאי ליהנות ממנו הנאה של כי לוי וי"ל הואיל ואי בעי מתשל עלה כמ"ש בנתיבות סימן ר' סק"א.

ובשו"ת מהרי"ט חחו"מ סימן פ"ג הוכיח כרמב"ם דחצר המושכר אינו קונה לשוכר מדחזינן דאגב לא קני אלא ע"י קרקע שנקנה ק"ג לא בשכירות כדמשמע בעובדא דעירינו בפ"ק דקדושין דאמ"ל אין לו תקנה עד שיקנה אג"ק והלך וקנה סלע וכי לא היה לו מקים בשכירות או בשאלה וא"ת אמאי מהני לקנות מה שבתוכו כדמוכח בר"ג וזקנים עישור שאני עתיד למוד נתון לר"י ומקומו מושכל לו משמע שקנה ר"י המעשר שבבית ר"ג עיי"ש שתירוצו אינו מובן ובתוס' רע"ק פ"ה דמ"ש מ"ט כתב ק"ל מהכא על מהרי"ט שכתב אף דקי"ל קרקע בשכירות ומטלטלין במתנה מיקני אג"ק זהו דוקא בהיה הקרקע להמקנה בקנין גמור ולא רק מושכר והא מפורש כאן בהיפך דדייקינן מהך דר"ג דקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה מהני וא"כ בסיפא דחזר ר"י ואמר לראב"ע ומקומו מושכר לו הרי אג"ק שהיה לו לר"י רק בשכירות הקנה לראב"ע מטלטלין עכ"ל והנה מה נעשה לראיה שהביא מהרי"ט ובחת"ס חא"ח סימן קי"ז הקשה לו אחד דאם איתא דמקנין אגב שכירות קרקע א"כ בהך דהזהב דף מ"ו היה עומד בגורן מ"ט לא הקנה לו המעות שבעיר אגב גורן אע"כ משום שאינו שלו אלא בשכירות ולא מצי מוקני באגב וח"ס השיב דא"כ הוא נגד רי"ו ורמ"א בסימן ר"ב דשכירות קרקע מהני והוא הוסיף להקשות הרי המעות מונח בבית שי"ל בעיר מושכר או מושאל ליקני המעות אגב שכירות הבית וכתב שם לתרץ לפ"ד פוסקים דשכירות לא מיקני בחליפין וקושית השואל תירץ דאין דלת לנעול לעשות חזקה ועם כ"ז לא נמלט מהקושיא להפוסקים דשכירות בקנה בחליפין אבל לסתור דעת רי"ו ורמ"א כאן א"א דמוכרח מעובדא דר"ג וזקנים לפמ"ש הש"ך לכן נלע"ד לפמ"ש הבית מאיר בא"ע סימן קל"ט לתרץ מה שהקשו על רמב"ם הנ"ל משוכר את מקומו ותירץ כיון דמשכיר לו לקנות על ידו עדיף דהוי כמשכירו להדיא אף לקנין עיי"ש והיינו דסתם שכירות אינו רק להניח שם חפציו ולהשתמש שם לא לקנות על ידו אבל במשכירו לקנין הרי משכירו גם לזה ממילא בעל הקרקע יכול להקנות מטלטלין אג"ק שמשכיר לקנין אבל שוכר ששכר להשתמש לבד א"י להקנות ע"ג לאחר דאינו שכור לראשון רק לתשמיש לא לקנין אבל כשבא לשוכר ראשון ג"כ כדי לקנות על גביו מן בעל הקרקע הרי השכירו לקנין ה"נ יכול להקנות לאחר על גביו דהא תועלת הקנין נכלל ג"כ בשכירות שלו ויש להסביר עוד דברי הבית מאיר עפימ"ש נתיבות בסימן קצ"ב דלענין לקנות ע"י חצר המושאל או מושכר צריך שיהא לו קנין בגוף הקרקע ועשה קנין בגופו כגון נעל וגדר או קנין כסף אבל א"ל קנהו רק להשתמש ע"י חזקה שנשתמש בו אינו רק שעבוד ואינו קונה ע"י חצר זה עיי"ש ולפ"ז י"ל דזה טעם הרמב"ם דחצר המושכר אינו קונה לשוכר דלא השכיר לו רק להשתמש ואין לו רק שעבוד אבל כשמשכיר לו כדי שיקנה על ידו ע"כ משכיר לו באופן שיקנה ע"י שיהא לו קנין בגוף הקרקע לזמן כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקדושין ובא"ח סימן י"ד במשאיל לו טבעת לקדש אשה או טלית לצאת בו ודאי מקנה לו במתנה עמ"ל דהא נתנו שיהא באופן המועיל שיהא הגוף קנוי לו וא"ש הכל דההוא דעירוני נהי שה"ל מקום בשכירות מ"מ אין הגוף קנוי לה וכן הך דעמד בגורן אבל הך דר"ג ורי"ו ורמ"א השכיר המקום לקנות ע"ג ע"כ הקנה באופן המועיל שיהא לו קנין הגוף לזמן השכירות.

ולפ"ז מיושב קושית הש"ך על ר"ו שכתב קרקע מושאל ומטלטלין במתנה יש מי שכתב דל"מ ומדברי תוס' נראה דקנה והקשה למה יגרע שאלה משכירות וכן מוכח מתוס' ורא"ש גבי עובדא דר"ג ולפמ"ש י"ל דלפיכך דייק הרי"ו קרקע מושאל ולא כתב קרקע בשאלה כמ"ש לעיל מיני' קרקע בשכירות אלא כונתו שמקנה מטלטלין עג"ק שמושאל לנותן לתשמישו ואין לו בה קנין הגוף ואף דמתשובת רשב"א סימן תתקל"ה מבואר דיכול להקנות מטלטלין אג"ק המושאל מכבר י"ל דס"ל כראב"ד דחצר המושכר קונה לשובר וס"ל דה"ה לחצר המושאל ורמ"א שסתם בס"ז דמקנין אגב קרקע המושאל ובסימן שי"ג סתם דחצר המושכר קונה למשכיר צ"ע אך בלא"ה דברי ש"ע שבסימן שי"ג סותרים למ"ש בסימן ר"ס ס"ד ולפמ"ש נתיבות בפתיחה לסימן ר' לתרץ פסק הש"ע דחצר המושכר קנוי לשוכר א"ש גם הא דסעיף זיין ומ"מ י"ל דמודה הרמ"א דדוקא ביש לו קנין בגוף הקרקע ואף במקומות ביהכנ"ס שישב על מקומו בספסל שלו קנה גוף הקרקע כיון דנהנה גופו וכמו הציע מצעות ושכב עליהן דלעיל סימן קצ"ב ס"ט דלכ"ע הוי קנין כמ"ש סמ"ע שם סקי"ז ואף דאין הציבור מקנין רק לישיבה מ"מ גם משכיר ומשאיל מקנין רק לתשמישן ומ"מ אם עשה קנין בגופו קונה גופו וכ"ש במקומות בית הכנסת דמקנין לו להעמיד ספסל ולישב עליו הרי מקנין לו ליהנות גופו מגוף הקרקע אלא די"ל ז"ד לי"א שברמ"א סימן ער"ה סט"ו דערך שלחן ואכל עליו קנה הקרקע אבל לפמ"ש המחבר שם משמע דדוקא ביישה הקרקע ע"י המצעות דהוי ככייר וצייר או חזקה חשובה.

ובספר דברי אמת קונטרס זיין הכריח דברי מהרי"ט מפרק הזהב גבי היה עומד בגורן דפריך ניקנינהו אג"ק ומשני דל"ל ארעא והגורן אינו שלו והמקשן היה סבור דהגורן שלו והיו שם העירות ומתרץ דהגורן אינו שלו וא"כ עכ"פ שאול או שכור לו ומ"מ לא היה יכול להקנות אג"ק וכן בב"ב דף קמ"ט גבי אוסר גיורא שאמר רבא דלא מצי להקנות מעותיו לרב מרי בריה אגב קרקע דלית לו ארעא וכי מוטל בר"ה היה ולא היה לו מקום בשכירות או מושאל וכן יל"ד מדברי רמב"ם פ"ג משלוחין שהוצריכו גאונים לתקן למי שרוצה להרשות על מלוה ואין לו קרקע להקנות עג"ק ד"א שיש לו בא"י וכי במי שמוטל בשוק ואין לו קרקע שכור או שאול מיירי וכן בב"ב דף מ"ד אמר דלקח ומכר לאלתר ואיך יתכן שלית לו קרקע שכורה או שאולה עיי"ש ולפמ"ש י"ל דנהי דהיה לו שכור או שאול להשתמש ולדור מ"מ לא עשה קנין בגוף הקרקע רק הניח שם חפציו.

ובאס"ז בב"ב דף קמ"ט בתא דאמר אגב ארעא ל"ל ארעא ז"ל הרא"ש תימא לי אמאי לא קנה קרקע כ"ש או ישכור או ישאל וי"ל דלא מצא אדם שיקנה לו שלא יקפיד רבא עליו והמקום שהיה דר בו אימר כלתה זמן שכירתו ע"כ ויש להבין אם כלתה זמן שכירתו איך היה דר בו שאם לא מדעת המשכיר שהניחו והרי עדיין שכורה או שאולה אצלו וצ"ל דאחר זמן שכירתו א"א לסלקו אם לא הודיעו לפני הזמן אך בזה אם נפל בית המשכיר יכול להוציאו כדלקמן סימן שי"ב סי"א וברא"ש פרק השואל דף ק"א ע"ב מבואר אפילו נפל ביתו של משכיר הו"ז א"י לסלקו דשכירות לזמן קצוב כמכר דמי וכן בפ"ק דע"ז כתב הרא"ש דאם שכירות כמכר א"י לסלקו אפילו נפל ביתו של משכיר לכן ה"נ תירץ דכלתה זמן שכירתו דאזי כיון דיכול לסלקו כשנפל ביתו אינו קנוי לשוכר כמכר וכ"ש אם יכול לסלקו כל שעה שירצה גם כשלא נפל אלא דדחיקא לו לומר דמיירי שנכנס לדור באופן שיוכל לסלקו כל שעה ומחנה אפרים הלכות רבית סימן למ"ד כתב דמשכנתא באתרא דמסלקי כל שעה שירצה נראה שאין כאן קנין כלל שהרי יכול לסלקו בכל עת שירצה וראיה מדאיצטרך בב"מ דף ס"ז ע"ב לומר דאי אגבינהו בסיסני קנינהו משמע דאינו זוכה בתורת חצר וגבי מוכר שדהו והתנה ע"מ שיחזירו לו בכל עת שיחזיר לו הדמים כתב הטור דהני זה לא קנה כיון שיכול לסלקו בכל עת שירצה ע"כ והובא בשו"ת נט"ש סימן י"ט והביא מחאסיז ב"מ שם דריטב"א כתב דמקמי דמסלקי לא גרע ממושאל או מושכר וחצרו קונה למלוה מאינש דעלמא עיי"ש ונראה דגם הריטב"א מודה בשכירות ושאלה שיכול לסלקו כל שעה דאינו קנוי לשוכר ושואל ולא קאמר רק במשכנתא וכמ"ש הר"ן בפרק כ"ש גבי הלוהו על חמצו דלא אמרינן הואיל ובידו לפדותו כיון דמחוסר ממונא.

ובהך דאיסור גיורא נ"ל דבית שדר בו הי' נחלת אבות דגר יורש אביו גוי מד"ס ואיתא בפרק לולב הגזול דף למ"ד סתם כותי גזלי ארעתא ננהו וקרקע אינה נגזלת ובמג"א סימן תרל"ז הביא משו"ת רשב"א סימן תתנ"ב דמה שפרש"י דסתם גוים גוזלי שדות מישראל לאו דוקא ומבואר בשו"ת רשב"א שם מסתמא גוים גוזלין שדות זה מזה ובספר יראים כתב דאפילו למ"ד גזל עכו"ם שרי מ"מ לא מקרי לכם הובא במג"א שם וא"כ א"א להקנות אגב קרקע זה דלא הוי שלו ואפילו מספק א"א להוציא המעות מרבא ע"י קנין אג"ק זה וא"כ עלתה ארוכה לקושית דברי אמת דכל הנהו דמייתי משכחת באופן דמשכיר יכול לסלקו בכל שעה שירצה או יש לו קרקע מגוי ובכה"ג לא מצי להקנות אג"ק ועיין טו"ז א"ח ס"ס תרס"ד ולעיל סימן קמ"ט סטיו בהג"ה בשם ראבי' ובסימן רל"ו ס"ט ובש"ך סימן שע"א סק"ב.

סעי' ב' ש"ך סק"ג דאין חצרו קונה אלא כשהוא כבר חצרו משא"כ הכא דחצרו ומתנתו בכ"א עכ"ל אישתמיטתי' שו"ת הרא"ש כלל ע"ה ס"ג דמבואר אף כשבאין כאחד חצרו קונה לו וכן משמע מהר"ן פרק שני דגיטין גבי עציץ וזרעים ועיין בריטב"א קדושין פ"א דף כ"ו ד"ה אמר חזקי' דאמר קרא ויתן להם אביהם מתנות רבות עם ערים בצורות ז"ל ול"ל דהתם מדין חצרם זכו בהם דלישנא דעם ערים משמע שיזכו בקרקע ומטלטלין כאחת בלא קדימה כלל ולא משכחת כלל אלא באגב ולא מדין חצר עכ"ל ושם בסמוך בד"ה איבעיא להו מי בעינן לבורין א"ל וז"ל וכ"ת ותפשוט ממתניתין דלא בעינין צבורין דאי צבורין ל"ל מדין אגב ליקני מדין חצר ותמה בח"ס או"ח סימן קי"ז דדבריו סותרין ולע"ד פשט דבריו דבבת אחת אין סברא שיקנה מדין חצר רק מ"מ קונה זה אחר זה ע"כ הפסוק עם ערים דמשמע בלא קדימה כלל ודאי לאו משום חצר אבל א"צ להקנות מחדש המטלטלין רק נקנין זה אחר זה ול"ח מידי דלא מצי עביד השתא דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה וכיון דנותן ומקבל רצונם בקנין חצר הרי בידם לקנות החצר לכן אף טרם שנקנה יכול לומר שיקנה החצר ואח"כ יקנה על ידו מטלטלין שבתוכו ול"ל דא"כ יהא לו תרי תכ"ד על המטלטלין דזה אינו דתכ"ד הטעם דנראה כטעה ולא בגמר דעתו אמר וכיון שלא חזר תכ"ד ראשון הרי גם מה שהקנה המטלטלין בגמר דעתו אמר וגם כשלא נחר תכ"ד על קנין מחצר איגלאי למפרע דנקנה החצר מיד ואף דלא פירש שיקנה קודם המקום ואח"כ המטלטלין מ"מ כמו דבק"ס אמרינן סתמא מעכשיו משום דבכדי לא עביד כדלעיל סימן קצ"ה ס"ה בהג"ה ה"נ כונתו שיהא באופן המועיל שיקנה זה אחר זה ובפ"ק דב"מ ד"ט ע"ב אמר רבא אי אמר לי' קני בהמה וקני כלים מי קנה כלים חצר מהלכת היא וכ"ת כשעמדה ערש"י לאחר שעקרה ידה ורגלה ונקנית לו הבהמה במשיכה עמדה ולא הלכה ונקנו כלים בעמידתה דקנה לו חצרו עכ"ל הרי אף דבשעה שהקנה לו הכלים עדיין לא קנה החצר ולא היה אפשר לקנות כאחת כיון דקנין הבהמה במשיכה ואזי חצר מהלכת היא מ"מ קונה כשעמדה אח"כ ולא אמרינן מי איכא מידי דהשתא לא מצי חייל ולבתר הכי חייל.

ובקצו"ח כאן הקשה מגמרא זאת על הש"ך דמסיק בכפותה מהני כשא"ל קני בהמה וקני כלים והא להשיך לא מהני רק כשהי' חצרו מקודם ולע"ד י"ל דמודה הש"ך בפירש שיקנה החצר תחלה והדר יקנה מטלטלין שבתוכה ולפיכך דייק רבא דא"ל קני בהמה וקני כלים ולא אמר קני בהמה וכלים אלא רצ"ל שלא יקנה בב"א וכמו דאיתא בנדרים דף פ"ז קונם תאנים וענבים הוי נדר אחד אבל קונם תאנים וקונם ענבים הוי כ"א נדר בפ"ע וכר"ש דא"ל אמר שבועה לכ"א הוי כללא וכתב הר"נ בנדרים דף ס"ו דקי"ל כר"ש וכ"פ ר"ח ורמב"ן וא"כ יש ראי' להש"ך מדדקדק רבא לומר קני קני.

אך מה שתמהו כל האחרונים על הש"ך הא מבואר כ"פ גיטה וחצרה בכ"א נלע"ד טעמו של הש"ך דא"א להקנות החצר ומטלטלין ביחד כיון דקי"ל דתכ"ד יכול לחזור אפילו בקנין חזקה ובק"ס כ"ז שעסוקין באותו ענין כדלעיל סימן קצ"ה א"כ נהי דאם לא חזר חל הקנין למפרע משעה שנעשה הקנין דאל"כ לא הוי מהני ק"ס דהא הדרי סודרא למרי' בעוד עסוקין באותו ענין מ"מ לא חשוב חצרו לקנות על ידו דאין על זה ראי' מהמצא תמצא דמרבינן רשותו דשם רשותו לבד הוא משא"כ כאן אף דקנוי לו כיון דביד בעל החצר לחזור בו לא חשוב רשות המקבל ולוקח כמו שהבאתי לעיל מהרא"ש באס"ז ב"ב דף קמ"ט ומהמח"א הלכות רבית סימן למ"ד כל שביד בעל החצר לסלק למלוה אינו קונה למלוה מתורת חצר ומבואר בפסחים ובכ"ד דהואיל ואי בעי מתשיל חשוב כשלו ואפילו נימא דנגד אחר חשוב חצרו של לוקח ומקבל מ"מ נגד בעל החצר שמוכר לו מטלטלין לא חשוב רשותו דצריך להוציא המטלטלין מרשותו לרשות לוקח וכיון דמוכר יכול לחזור בו עדיין החצר אגיד גבי' ולא חשוב הוצאה מרשותו והמוכר או הנותן לא הקנה זה אח"ז רק בב"א וזה א"א אבל בגט דתכ"ד לאו כד"ד ודאי יכול להיות גיטה וחצרה כאחד ולע"ד ה"ט בהך דב"מ במשכנתא דאם הוא באתרא דמסלקי אמר ואי אגבינהו בסיסני ולא קנה בתורת חצר ומשום דלוה יכול לסלקו כל שעה כמ"ש המח"א דהיינו דוקא מהלוה כיון דיכול לסלקו לא יצא מרשותו לגמרי ועדיין אגיד גבי' ובפא"נ דף עי"ן ע"ב איתא כיון דאי לא יהיב זוזי אתי נכרי תפיס לולד ה"ל יד נכרי באמצע עיי"ש בתוס' ועלה בלבי לומר דזהו טעמו של בעל העיטור שהביא הש"ך ריש סימן ר"ג דשכירות אינו קונה בתורת חצר כיון דהגוף של משכיר א"כ כשמניח המטלטלין הנמכרין שם עדיין לא יצאו מרשות מוכר לגמרי ועדיין אגיד גבי' ואח"כ מצאתי בהגהות הגאון רב"פ זלה"ה ריש סימן ר"ג שכ"כ בטעמו של בעל העיטור ותירץ שם מה שהקשה הש"ך מהך דר"ג וזקנים דאמר בב"מ דמטעם חצר הקנה דשאני התם דהוי מעשרות דאין לר"ג רק טוה"נ והפקר הוא הוי כזוכה בחצר השכורה לו דבר הפקר ודפח"ח ולפ"ז י"ל נמי מה שתפסו על הש"ך דכאן מהך דר"ג וזקנים דאמר ומקומו מושכר לו והקנה המעשרות בתורת חצר אף דגבי שכירות לא נחית הש"ך להך סברא דליהוי אגיד גבי' דמוכר כיון דשכירות לזמן ממכר הוא וכל פירותיו להשוכר והמשכיר רוצה שיקנה השוכר וקנין המטלטלין בכלל תשמישו ופירותיו הוי כיצא לרשות לוקח לגמרי אבל לענין שיבאו קנין חצר ומטלטלין יחד א"א כיון דתכ"ד לחזקה יכול המוכר לחזור עדיין אגיד גבי' ולא יצאו המטלטלין עדיין לגמרי מרשות מוכר משא"כ במעשרות של ר"ג כיון דטוה"נ אינו ממון הוי בהפקר שפיר יכול לזכות מהפקר ואף דש"ך ס"ל דטוה"נ יכול להקנות באג"ק וחליפין כמבואר בסימן ר"ג מ"מ הא ס"ס ער"ו כתב דדוקא כ"ז שהוא בידו הוי כשלו אבל כשמונח ברשות אחר א"י להוציאו וא"כ כיון שהשכיר מקומות המעשר זכו מהפקר ע"י החצר, ועוד כיון דהך דר"ג הי' מצוה ולאפרושי מאיסורא ואיתא בחידושי רע"ק על יו"ד סימן רצ"ד סט"ו אף שלא אמר שמוכר דקל לפירותיו כיון דכל כונתו לאפרושי מאיסורא עד"ח מוכר באופן המועיל וא"כ בשלמא במכירת רשות כיון שהקנה החצר והמטלטלין בב"א לא מהני אבל בדבר מצוה ע"ד חכמים עושה שיהא באופן המועיל ונקנה קודם החצר ואח"כ פירות שבתוכו ול"ד לק"ס דגם בדבר רשות אמרינן בכדי לא עביד וכונתו שיקנה מעכשיו דהתם א"צ להוסיף בדבריו רק אין הכרע אם מעכשיו כונתו משא"כ הכא צריך לפרש שלא יקנה בב"א וסתמא משמע דמקנה בב"א וכמו שהבאתי מהא דקני בהמה וקני כלים שעלי' וכה"ג מחלקי תוס' בפרק המדיר דף עי"ן ע"ב בד"ה נעשה ובד"ה אלא.

סעי' ט' ישן בנה"מ הקשה מרמ"א דלעיל סימן ר' דצריך לעמוד בתוכו ונ"ל דתפס בעבד או בבהמה או בכלי סגי דהא דצריך לעמוד בתוך חצרו שתהא דומה לידו דדבוקה בו כדאיתא בגיטין פרק הזורק וז"ד בקרקע דל"ש תפיסה.

סעי' י"ג ל"ק הכלים שעלי' הוא בעיא בפ"ק דב"מ ד"ט והקשה לח"ם פ"ר דמכירה סי"ג הא הרמב"ם פסק בכל תיקו דמהני תפיסה כמו בהקנה שדה לאחד ומטלטלין לאחר ונ"ל דמשיכה רק מתק"ח והוי ספק בתקנה וכמ"ש הה"מ פ"ד מגזלה ה"ז וברמב"ן שבאס"ז פרק הזהב דמ"ז כתב דגם במתנה אין משיכה קונה מה"ת ועשעמ"ש סימן קצ"ח סק"ג ואפשר אפילו לתוס' ורא"ש דאג"ק רק מדרבנן וקרא דעם ערים רק אסמכתא י"ל לענין ספק הוי כדאורייתא כדאיתא בשבת דף ל"ד ברש"י ותוס'

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה