ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קפא
סעי' ב' שני שותפין ואם היו הרבה שותפין ושנים מהם הלכו לדרך ובא עליהם גייס ואמר אחד מהשנים אני מציל לעצמי ולשותף אחד מהנשארים בבית כתב בישע"ק מבהמ"ח דהוי כתופס לב"ח ול"מ ובח"ס חחו"מ סי"ק כתב דמהני ונ"ל דאם הציל ע"י בריחה דל"ה הפקר עדיין נהי דבעצמו יכול לחלוק בחשש פסידא מ"מ א"י לחוב לאחריני למפלגנהו במידי דאי בעי לא מצי זכה לנפשו דהמותר על חלקו א"י לזכות לעצמו ולא אמרו יד פועל כיד בעה"ב אלא במקום דיכול לזכות לנפשו כמ"ש מהרש"א הובא בנתיבות סימן ק"ה וה"נ אף דשומר ושותף ידו כיד בעה"ב כיון דלא מצי זכי לנפשו לא מצי זכי לאחריני אבל בבא ליד גייס ואח"כ הציל שותף אחד מידם כיון דאז כבר הפקר הוא וכשאומר לעצמי אני מציל כולו זוכה בכולו כשא"י להציל א"כ הוי כמגבי' מציאה לחבירו דקי"ל ק"ח כדלקמן סימן רס"ט ס"א וביכולין היו להציל ע"י הדחק אם היו כאן דהוי ישל"מ כמ"ש בנתיבות ג"כ א"י לזכות לעצמו חלקן לזכות בשביל אחר לחלקן מהשותפות ואף דבפ"ב דקדושין דבעי לפשוט שליחות מושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ודחי שותפות שאני י"ל התם משום דאי לא מצי לשחוט בשביל כולם גם לעצמו לא יועיל השחיטה דאין שחיטה לחצי משא"כ כאן יכול למפלג עצמו ולזכות בחלקו לבדו וכה"ג כתב בנתיבות סימן ק"ה לחלק עיי"ש ודברי ח"ס שם שגבו ממנו עייש"ה.
נשבע על כך בב"י הביא מהראבי"ה דאם אין עדים שאמר לעצמי אני מציל נשבע שלא נתכוין אלא לעצמו וזוכה והקשה בד"ה דבגמרא משמע דוקא אמר אבל נתכוין דברים שבלב ל"ה דברים ועוד למה ישבע על טענת ספק דאין חברו יודע כונתו וביש"ש פ"י דב"ק סימן מ"ד הקשה הא הוי בחזקת השותפין ואיך מהימן בשבועתו להוציא ולע"ד מיירי ראבי' דיש לו מגו דלהד"ם או החזרתי דאזי מהימן כדלעיל סימן קע"ט לכן נמי י"ל לעצמי כונתי להציל כמ"ש הש"ך לעיל סימן קע"ו בשם הרשב"א דביש לו מגו נאמן לומר לעצמי הצלתי ומשמע דאצ"ל שאמרתי לעצמי אני מציל כיון שיש לו מגו ואנן סהדי דקושטא אמר ל"ח כדברים שבלב וכיון דאינו נאמן רק משום מגו מגו לאפטורי משבועה לא אמרינן כדלעיל סימן צ"ג ס"ב אמנם לפמ"ש תוס' ר"פ השולח דדברים שבלב ל"ה דברים אם בשעת מעשה לא היו מוכיחין דברים שבלבו אף שלאח"כ הוכיח סע"ת עיי"ש א"כ ה"נ המגו הוא רק עכשיו ובשעה שהציל לא נודע מה שיטעון והוי דברים שבלב ומ"מ י"ל הא דבש"ס בעי דוקא אמר משום דצ"ל בפני עדים כשאין לו מגו אבל כשיש לו מגו דא"צ עדים גם כונתו מהני כיון דיכול למפלג בעל כרחם מה אכפת לן אם לא ידעו כונתו כשהם לא היו יכולין להציל וגט שאני דג"ד בגיטא ל"מ ועוד הא דמצי למפלג משום דאנן סהדי דלא נשתתף מעיקרא אדעתא דהכי ממילא השתא נמי ל"ח דברים שבלב דאנן סהדי דלעצמו הציל אלא כשאין לו מגו לא סמכינן אהך אומדנא להוציא מחזקה דמעיקרא שהיו כולם שותפין לומר דודאי פליג עצמו דבשלמא כשאנו משתמשין בהך אומדנא שיכול למפלג תו"ז משום דמעיקרא לא נשתתף אדעתא דהכי ליכא חזקה דמעיקרא אדרבה אנו אומרים מעולם לא נשתתף שלא יוכל לחלוק במקום פסידא לכן צריך מגו ולפ"ז אף בהותנו שלא ישביעו אותו שבועת השותפות מ"מ צריך לישבע דכונתו הי' להציל לעצמו כיון דעד עתה הי' בחזקת שותפות ובא להוציא מחזקתם דאינו נאמן רק מכח המגו צריך לישבע אף נגד טענת שמא ככל נשבעין ונוטלין וכהך דעיזי דאכלי חושלא דנאמן במגו עד כדי דמיהן וצריך לישבע דלעיל סימן קל"ה.