ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קמד
סעי' א' וה"ה לעבד עשו"ש שכתב דנראה דבעבד ל"מ חזקה הלוקח אם המוכר לא נשתמש בו רק יום אחד כיון דטעמא דבעינן שהמוכר דר בו יום אחד כדי שיהא קצה ראי' שהי' של המוכר ומה"ט א"ל דר בו רק נראה בו ל"מ דעביד דסייאר ארעא ולא זבין וא"כ כיון דהא דגבי עבד צריך ג"ש משום דמנפשי' עייל א"כ אם המוכר לא נשתמש בו רק יום אחד אין ראי' שמכרו לו דדלמא מנפשי' קעייל וגרע מנראה בו דל"מ משום דעביד אינש דסייאר וגם חזינן דבן אומן ואריס אם בניהם באין בטענתא דאביהן לית להו חזקה דהוי בלא דר המוריש חד יומא וה"נ נהי דגודרת יש להן חזקה ג"ש מ"מ היכא דבא מכח מוריש ומוכר שנשתמשו חד יומא ל"מ כיון דאף במטלטלין אין חזקה בגודרה משום די"ל מנפשי' עייל ה"נ אין שום ראי' מה שהחזיקו האב והמוכר חד יומא וכן הדעה נוטה עכ"ל ואין דעתו מכריע דעת הרא"ש והש"ע גם טעמו אין בו ממש לע"ד דהא דגודרת אין להן חזקה היינו דאינן כשאר מטלטלין דחזקה כל מה שת"י אדם הוא שלו בלא שום שימוש כמו דאמרינן ברפ"ק דב"מ דאנן סהדי דמה דתפיס דידי' הוא וגודרה דמנפשי' עייל אין תפיסתו חשוב תפיסה אבל השימוש בהן הוא ענין אחר מראה דשלו הוא לא מטעם תפיסה כלל דגם קרקע ל"ש בו תפיסה ומ"מ השימוש בה ג"ש הוי חזקה ואם דר המוכר בה יום אחד הוי ראי' קצת לטעון לבא מכחו ה"נ בעבד כשנשתמש בו כמו בעבדו וכדלעיל סימן קל"ה ס"ב ול"ד לאריס ואומן דל"מ להו חזקה לעולם אפילו נשתמש דזה דרכם משא"כ עבד אין דרכו שישתמש בו אחר אף אם מנפשו עייל לכן בג"ש הוי חזקה גמורה ויום אחד הוי ממנו קצהו דרגל"ד דלא חציף אינש למיכל פרי דלאו דילי'.