ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קלב
סעי' א' קטן שערב לאחרים אינו חייב לשלם כתב הה"מ משום דערבות הוא אסמכת א"ל מפני שהלוהו על אמונתו גמר ומשעבד נפשו ואין לקטן דעת כדי לשעבד עצמו בזה ולכאורה בלא"ה י"ל כיון דאין שליחות לקטן וערב משום שליחות משתעבד כפירשב"ם ומצאתי שכ"כ השעמ"ש וכתב עוד וז"ל ובאמת אף הערב לעכו"ם אינו מתחייב מדינא כיון דאין שליחות לעכו"ם ויש לה"ר מלקמן ס"ס קע"ז דשותף שאמר לחברו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם לך פטור דאין זה שלוחו לד"ע ובמה נתחייב לו ואמאי לא יתחייב מתורת ערבות א"ו לא עדיף ערבות משליחות וה"ה כל הני שאינן בתורת שליחות לא מתחייבי נמי מתורת ערבות עכ"ל מ"ש אף הערב לעכו"ם אינו מתחייב מדינא ק"ל מפרק איזהו נשך דף ע"א ע"ב אל תקח מאתו נשך אבל אתה נעשה לו ערב לנכרי ופריך הא דיני' דנכרי דאזיל בתר ערב איהו ניהו דשקיל מיני' רבית אר"ש שקבל עליו לדון בדיני ישראל אי קיבל עליו לדון בדיני ישראל רבית נמי לא לשקל א"ר ששת שקבל עליו לזו ולא קבל עליו לזו ע"כ הרי לס"ד שקבל עליו לדון בד"י סתם הוי ערב על הקרן רק על הרבית פריך דלא לשקל משום איסור רבית הלא אינו ערב כלל כיון דאין שליחות לנכרי לא אנן לדידהו ולא אינהו לדידן וא"ל כשקנו מידו הא העלה הש"ך סימן קכ"ג סק"ל בראיות דאין עכו"ם קונה בק"ס ושאר קנין ל"ש בערב ובלא"ה כבר הוכחתי לעיל סימן קל"א דאף דמדינא ל"מ השליחות מ"מ הוי ערב וראיית השעמ"ש מלקמן ס"ס קע"ז אינו ראי' דהא דאשלד"ע משום דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין לא ה"ל לשמוע לו לכן הוי כלא שלחו ולא אמר לו כלל ואדעתי' דנפשי' עביד וכפרש"י פרק איש מקדש דף מ"ב ע"ב אהא דאמר בגמרא שם דאשלד"ע דאמרינן דברי הרב וכו' אלא הרי הוא כעושה מאליו וזה שכתב הלבוש בס"ס קע"ז שותף שאמר לשותפו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם לך פטור דל"ה לי' למצייתי' דאשלד"ע ע"כ דק"ל נהי דאשלד"ע מ"מ ליחייב משום ערבות דסמך עליו לכן כתב דלא ה"ל לצייתי' וכמ"ש ולפ"ז כשלא ידע השליח שיש איסור אף דאשלד"ע גם כשלא ידע מ"מ יש בו משום ערבות כשנתערב לו וציווהו לעשות ובפרק השוכר את הפועל דף ס"ג ע"ב אמר בשלח פועליו לחנוני ליתן להם לאכול ונתן להם דבר איסור חייב בעה"ב לחנוני משום ערב ולא אמרינן אשלד"ע יש לתרץ עפימ"ש המל"מ פ"ג מגנבה ה"ו דאם לא אמר לשליח לעשות בעברה ובעצמו עשה בעברה חל השליחות.
סעי' ו' ופטר המלוה עמ"ש לעיל סימן ע"ז ס"ח.