אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קכח

סימן קכו

סעי' א' הפורע חובו ש"ח כתב סמ"ע דל"ד למוכר שט"ח לחבירו דגובה בו דשא"ה דמוכר בכומ"ס ומעמיד לוקח השטר במקומו לגבותו מן לוה שלו משא"כ כאן דפרע חובו של חבירו ואינו לוקח כח ורשות מקודם לכן מהמלוה ע"כ ועדיין יל"ד דכאן מבואר דאפילו הי' משכון ונטלו זה שפרע אין הלוה חייב לשלם ונוטל משכונו בחנם ואבד זה הנותן מעותיו ובסימן ס"ו ס"א איתא דאל"ה לו כומ"ס מקח טעות הוא ויחזיר לו הדמים ולמה כאן אבד מעותיו הא נטל המשכון כדי ליפרע מהלוה ונראה דהכל הולך אחר המכיוון דאם תכלית כונת הפורע לטובת הלוה שלא ילחצנו מלוה וכדומה או לטובת מלוה לפרוע לו כי נדחק למעות וכה"ג ואין כונת הפורע משום הנאתו להרויח לעצמו א"כ מיד שפורע נגמר הענין ונסתלק המלוה ונפטר הלוה ואבד זה מעותיו משא"כ כשנחית כדי להרויח כדרך מקח וממכר שקונה החוב בפחות או אפילו נותן כל דמיו ומשום הנאה אחרת נחית לקנות החוב וכיון שאין החוב קנוי בלא כומ"ס לא נגמר הענין ומחזיר לו המלוה מעותיו לכן כאן נקט פורע חובו ש"ח דתכלית כונתו לפרוע החוב ובסימן ס"ו נקט המוכר דתכלית הכונה למכור ולקנות החוב לעשות מו"מ ולכן אפילו נתן המעות מקודם למלוה אדעה שיתן לו כומ"ס ויקנה החוב או אדעת שימסור לו המשכון כדי להרויח בו נהי דכ"א יכול לחזור והלוה י"ל לאו בע"ד דידי את מ"מ חוזר על המלוה להחזיר לו מעותיו ואם נותן לו כומ"ס או המשכון קונה לוקח כיון דלא נפקע החוב כלל ועיין קצו"ח נראה ג"כ כונתו ע"ד שכתבתי ומ"ש סוף סק"א אם אומר המלוה קודם פרעון זכה במשכון ודאי זכה הפורע במשכון ולא גרע מכומ"ס בשטר היינו אפילו נחת אדעת פרעון לטובת מלוה או לוה מ"מ אם זיכהו במשכון לפני פרעון או נתן לו השטר בכומ"ס זכה בהחוב כיון שפרשו שמקנה לו אבל כשנחת אדעת מקח אפילו נתן המעות לפני הכומ"ס לא אבד מעותיו אלא מהני הכומ"ס אח"כ או יחזיר לו מעותיו אם חוזר אחד מהן מהמקח ומעשה בא לפני שאחד הי' לו שטר על גוי ובא אצלו שמעון וא"ל אפרע לך כל החוב לזמנים וכשאשלים הפרעון תמסור לי החוב בכומ"ס ושמעון עשה זאת מחמת שהגוי נתן לו בית לדור באגר נטר ואחר הפרעון חזר שמעון ותבע המעות מהמלוה ופסקתי אף דאמר לשון פרעון וגם פרע מ"מ לא אבד מעותיו וחוזר על המלוה כיון דגילה כונתו לקנות החוב ליקח אגר נטר מהגוי ועדיין לא נקנה לו החוב כשם שהמלוה יכול לחזור כ"ז שלא נתן כומ"ס גם הפורע חוזר ומה שדר בהבית אינו קנין על החוב דאינו רק בעד הרבית ואף דדברו בלשון פרעון אין הדין תלוי בלשון רק במה שאנן סהדי על תכלית כונתן בשעת מעשה אם לכונת מו"מ או לפרעון וכמבואר לעיל ס"ס ס"א וברא"ש פ"ק דקידושין סימן כ' באמר לחבירו השאלני טבעת כדי לקדש בו אשה ובא"ע סימן כ"ח סי"ט ובא"ח סימן י"ד ס"ג וביו"ד סימן רי"ח דאין הולכין אחר הלשון רק אחר הכונה.

משכון וה"ה פרע לאומן שכר הכלי וקבל הכלי חייב להחזיר בחנם הכלי לבעלו ריטב"א ר"פ אין בין המודר ולכאורה למ"ד אומן קונה בש"כ עדיף ממשכון דמה"ט אומן ששיבר הכלי פטור כדאיתא בב"ק דף צ"ח ע"ב משא"כ במשכון עכ"פ בפשיעה חייב לכ"ע ואף דספ"ד הוא אם קונה בש"כ וגם במשכון ספ"ד אי הפודהו צריך להחזירו ללוה מ"מ הוי ס"ס ונ"מ כשאין אחד מהם מוחזק אך לפמ"ש נתיבות סימן ש"ו אינו רק כמשכון.

המלוה דוחקו עש"ך סק"ג איכא לפרושי שהפריש קרבנותיו ונאבדו מיד כהן ובתומים תמה דלא מצינו בקינין שנאבדו מיד כהן שלא יהיו בעלים חייבים באחריותן וקצו"ח כתב דמשנה מפורש בפ"ז דשקלים דתנאי ב"ד בקינין שנאבדו שיהיו מקריבין אחרים משל ציבור או משל המספק ולע"ד התנאי ב"ד למי שנתן דמי הקינין בשופר והלך לו ואח"כ נאבדו דאינו יודע שנאבד וסמך על הב"ד שיקרבו כמ"ש ברטנורה שם וגם לב"ד אין ידוע מי הוא משא"כ כאן דהמודרו מהנאה מכירו ויודעו דאפשר שבעלים עצמן יפרשו אחרים בזה לא מצינו תנאי ב"ד להפסיד לצבור או להמספק בלא הכרח

הג"ה דלא כי"ח עמ"ש לקמן סימן רס"ה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה