אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קא

סימן ק

סעי' א' ואפילו חזינן שי"ל מעות ואומר של פלוני לא משבעינן לו הש"ך בסימן צ"ט סק"ו הביא בשם הגד"ת שהקשה לשיטת המחבר שם דבחב לאחרים א"נ על מטלטלין שת"י לומר של אחרים הן אף במגו משום חזקה דמה שת"י שלו מהא דלקמן ס"ח דתולה מעותיו בעכו"ם דכופין אותו למכור קרקע ואם איתא נכפיי' לפרוע מהמעות ותירוץ הש"ך דאין בידינו לכופו דיד עכו"ם תקיפה וכתב שעמ"ש ראי' ברורה יש דאפילו אין האחר אלם דאל"כ כיון דא"ל הי' אלם הוי כופין לשלם מהמעות משום החזקה שהן שלו ה"נ מחמת חזקה זאת נכופו למכור קרקע ולשלם במעות אחרים דמה לי אותו המעות או מעות אחר כיון דמדינא כשיש לו מעות מחויב לשלם בממון ועוד דאי אמרה דכשאותו פלוני אינו אלם כפינן להלוה לשלם באותן מעות שת"י דמחזיקינן שמשקר ודאי א"כ אף שהאחר אלם נכוף ללוה לשבע עכת"ד ואינו ראי' לפמ"ש הנתיבות בסימן מ"ז ס"א סק"ג דדוקא כשמלוה אומר על מה שבידו שאינו שלו שאין לו חזקת ממון להאומר רק מגו לא מהימן במגו נגד חזקה שמה שת"י הוא שלו אבל כשחזקת ממון מסייע לדבריו נאמן במגו במקום חזקה כיון דלבעל המגו יש לו ג"כ חזקת ממון דעדיף מחזקה שיש לשכנגדו תדע דהא אפילו תפס בעדים נאמן לומר דידי חטפתי במגו דהחזרתי אף דלנחטף יש חזקה דכל מה שת"י הי' שלו עיי"ש וא"כ ה"נ בשלמא כשאנו דנין על המעות הנמצא ת"י הלוה אם ליתן למלוה או לפלוני שאומר הלוה דשלו הוא בזה ליכא חזקת ממון לסייע ללוה דממ"נ תצא המעות ממינו סמכינן אחזקה דמה שה"י שלו ליתן מעות זה למלוה משא"כ לכופו מחמת חזקה זאת למכור קרקעות שלו או להשביעו בזה מוחזק הלוה וחשוב להוציא מידו וכמ"ש תוס' בפרק שה"ד דף מ"א בד"ה ומאן והובא בש"ך לעיל סימן פ"ז ס"ג סק"י ושם יש לתובע חזקה דאא"ת ומ"מ פסקינן דלהוציא להשביעו י"ל קי"ל ואף דאנן קי"ל דחייב ה"ט דס"ל דא"ד טפל ללשון ראשון ומשאר ראיות שכתבו הראשונים שם משא"כ כאן לא אלם חזקה דמה שת"י אפילו כשאינו נגד מגו להוציא מהמוחזק הטוען ברי ולאידך ליכא חזקת מ"ק ומן התורה אף כשיש לו מעות יכול לפרוע בקרקע וכל עיקרו רק מתקנה מדפטור לשלם במעות במקום דאית לו פסידא וכמ"ש ג"כ התומים וקצו"ח א"כ מסתיין כשדנין על אותן מעות ליתן להמלוה מחמת החזקה כיון דליכא חזקה כנגדו אבל להוציא י"ל דספק בתקנה לקולא וכמו דס"ס להחמיר בדרבנן לא אמרינן לדעת כמה ראשונים ובנוב"ת חיו"ד סימן ס"ד העלה להלכה כן כשיש חזקת היתר הובא בפ"ת ביו"ד כללי ס"ס אות ט"ז ה"נ לא עדיף חזקה דמה שת"י שלו מס"ס דל"מ בדרבנן להוציא מחזקתו.

סעי' ב' א"צ למכור בשעמ"ש הביא מתשובת מהר"ם מלובלין באפטרופס שהלוה מעות יתומים דהלוה א"צ למכור כדי לשלם במעות והשיג עליו דהוי כאלו הב"ד התנו לפרוע במעות דוקא וראי' מיו"ד סימן ק"ס סי"ט באפטרופס שהלוה מעות יתומים בר"ק דאם הלוה נטל לחלקו כ"כ ריוח כמו שהתנה לתת להם חייב ליתן להם דהוי כאלו ב"ד אתני להדיא קרוב לשכר ובמל"מ הוכיח דאף דלא התנה ברבית כלל דינא הכי עכת"ד ועיינתי במל"מ פ"ד ממלוה הי"ד הניח בצ"ע ולפי דברי הבית מאיר ביו"ד סימן ק"ס סי"ט דליתן יותר מהקציצה כשהרויח הרבה לא נראה כלל ה"נ אין לנו לחדש תנאי במה שלא קבל עליו הלוה בפירוש דשאני התם דמניחין תנאי הקציצה רק מסלקין מה שהתנו שיתן אף כשלא ירויח דכיון דקבל עליו הקציצה אף כשלא ירויח מכ"ש דנתרצה ליתן כשירויח.

סעי' ה' שט"ח עש"ך דבגביית ב"ד קונה בלא כומ"ס נלע"ד דוקא כשהגבו ע"י ד"ת אבל ע"י פשר או כשלא הי' גובה מדינא בלא שבועה רק ע"י שוויתר מחובו קצת הגבוהו בלא שבועה לא קנה בלא כומ"ס וכן אם לא היו ב"ד של שלשה אין לו דין ב"ד אף דקבלוהו כדלע"ל סימן ג' דמה יועיל קבלת בעל השטר לשעבד לוה שלו למי שאינו בע"ד בלא כומ"ס כיון דלולא רצון בעהש"ט לא הי' כח לב"ד להגבותו השטר הוי רק מסירה מבעל השטר ול"מ בלא כתיבה קני לך וכו' ואפילו נעשה הפשר בקאנ"ס הא במכירת שטר ל"מ קנין חליפין כדלעיל בסימן ס"ו וכן בחלוקת שותפין בחובות דא"צ כמו"ס כמ"ש נתיבות היינו כשהגיע זמן החלוקה דב"ד עושין החלוקה אף בע"ב של שותף אחד אבל כשא"י לכוף לחלוק רק נתרצו עכשיו שניהן אין ענין ב"ד לזה וכמו זר נחשבו וצריך קנין מבע"ד גופא בשטר כומ"ס ובחוב ע"פ מעמ"ש.

סעי' י' דלא כי"א דצריך לישבע כתב הש"ך דבמרדכי בשם מהר"ם ר"פ המפקיד יליף מדנשבעין שא"ב דה"ה כשטוען לוה אין לי נשבע אבל כשטוען אין לי מעות רק שוה כסף אינו נשבע ויל"ד הא בשבועה דא"ב משלם רק נשבע שא"ב שמא עיניו נתן בו ה"נ שמא עיניו נתן במעות בעין שישאר אצלו וצ"ל דבשלמא במשכון ופקדון כשישנו בעין חייב מד"ת להחזירו בעין רמי רבנן שבועה עליו גם מספק אבל בפרעון חוב מד"ת יכול לשלם בשוה כסף אף כשיש לו מעות אין להטיל עליו שבועה מספק אתקנתא דרבנן ועיינתי במרדכי שם דכתב דשבועה שא"ב כיון דמעיקרא הי' ברשותו ובההוא שעתא הי' חייב להחזירה בעין מספק אל תפטרנו וה"נ כשטוען אין לי כלום לא כסף ולא שוה כסף משביעינן לו מספק כיון דודאי נתחייב לו אלא שעכשיו אין לו אל תפטרנו מספק אא"כ ישבע אבל כשטוען אין לי מעות רק שוה כסף לא משביעינן לו מספק כיון דספק אם מעולם נתחייב לפורעו במזומן דדלמא לא ה"ל מעות מזומן כלל דהלואה להוצאה נתנה ויל"ד דאם אפשר מעולם לא ה"ל לשלם ג"כ נימא דפטור משבועת דאטו עכשיו נשתנה החיוב דגם עכשיו רמי החיוב עליו לכשיהא לו וה"נ מתחלה לא נתחייב יותר ומעות הלואה ניתן להוצאה ואפשר ס"ל נהי דהלוהו להוציאו היינו באופן שעכ"פ יהא לו ממה לשלם מתמורת המעות או משאר דבר אבל להוציאן לגמרי לא עלה ע"ד המלוה שיאכל יגיעו לגמרי ולפי דבריו כשידעינן דה"ל מעות בעין יכול להשביעו מספק וכמ"ש התומים רק בתשובת מיימני לספר משפטים סימן נ"ג בהג"ה הביא מתשובת מהר"ם דאפילו הי' לו מעות שלו שמא פרע אותם לאדם אחר או נתנם במתנה או קנה בהן סחורה הובא ג"כ בתומים ונראה דס"ל למהר"ם בתשובה זאת כמ"ש דאין ראי' משבועת א"ב דמד"ת חייב להחזירו בעין כשישנו או דשאני ששא"ב דל"ש שיאבד כשישמרנו יפה ובפושע לא מחזיקינן לי' משא"כ להוציא מעות בסחורה וכדומה שכיח טובא.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה