ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ק
סעי' ב' בא ותבעו כתב בשעמ"ש סק"ב ואם תבעו לאחר הזמן אף שתבעו בלא עדים רק שהלוה מודה בדבר אין נותנין לו זמן אחר וכמבואר בסימן ע"ג סי"ד בהג"ה לענין משכון וה"ה הכא דחד דינא אית להו כמ"ש הסמ"ע בס"ק ל"ז שם עכ"ל ואינו ראי' כלל דשאני התם דא"צ ב"ד לגוביינא דהא מוכרו בעצמו רק צריך ג' שמאים וכדעת הרא"ש וריב"ש שם וכדמסיק בתומים שם משום דקונה משכון עושה בשלו וכיון דעביד דינא לנפשו יכול בעצמו ג"כ ליתן זמן ללוה משא"כ הכא דצריך כח ב"ד לגוביינא דבא להוציא ואפילו קבע זמן בתחלת הלואה ל"מ מה יתן ומה יוסיף בתבעו שנית ואפילו לדעה דבקבע זמן בתחלת הלואה א"צ עוד זמן שאני דאז במלוה תליא דאינו מלוהו רק אדעת כן והוא מתחייב בקבלת המעות בתנאי זה משא"כ אחר שהלוהו פטומי מילי ננהו ואפילו קבל עליו יכול לחזור כל שלא קנו מידו שמתחייב בכך וסמ"ע שכתב שם בסימן ע"ג דחד דינא אית להו היינו אף שקבע לו זמן בתחלת הלואה צריך ליתן לו עוד זמן דבתחלת הלואה אין לחלק דבמלוה תליא להתנות על שלו וגם הלוה קיבל עליו ומ"מ לא נכלל בזה הזמן ב"ד עד שיפרש להדיא ה"נ התם וגם בזה לא כתב הסמ"ע אלא די"ל כן.
ותמהני על השעמ"ש דלא שת לבו למ"ש הש"ך כאן בסק"א דוקא שקבע לו זמן בתחלת הלואה אבל כשהי' תביעה ביניהם וקבע לו זמן לפרוע אמרינן אשתמוטי קמשתמיט ואם בא אח"כ לב"ד נותנין לו זמן שלשים יום ודוקא שלא קיבל עליו בשבועה או בחרם עכ"ל היש"ש ובתה"ד סימן שכ"ה ז"ל ראובן תבע את שמעון בינו ובינו על סך מעות שנתחייב לו שיפרענו השיב שמעון אין לי מעות עתה תנה לי זמן עד יום פלוני ואפרע לך ונתן לו ראובן הזמן שבקש וכשהגיע הזמן לא פרע שמעון ובא אדרבה בטענות אחרות שלא לפרוע כל עיקר וחייבו ב"ד את שמעון לפרוע מי יהבינן לו זמן שלשים יום והשיב אפילו לר"ת דמלוה לזמן לא יהבינן לי' זמן כאן שלא היתה הקצבה בתחלת המלוה יש לו זמן ב"ד ואעפ"י שקצב לו זמן כשתבעו לפרוע וכן קבל עליו שמעון הזמן ההוא לפרוע בו איכא למימר אישתמוטי דמשתמיט ולא הי' בדעתי' מעולם למטרח אזוזי ולפרוע וראי' לדבר שבא אח"כ בטענה שלא לפרוע כל עיקר דבכל דבר דקטעין או מקבל עליו חוץ לב"ד לא רמי אנפשי' כיון דמצי לכחש ולחזור בו ול"ד למלוה בתחלה לזמן קצוב דהתם לא מצי לאשטמוטי דאיירי בשטר או בעדים עכ"ל ולפי דבריו אין ראי' ממשכון דמלוה מוחזק ונאמן נגד הלוה גם בענין אי תבעו וכמ"ש בתשובת חוט השני סימן ל"ז הובא בפ"ת לעיל סימן ע"ג סי"ד וא"ל דת"ה לא כתב רק משום דבא אח"כ בטענות אחרות שלא לפרוע כל עיקר דלא כתבו הת"ה רק לסניף דתחלת דבריו וסוף דבריו לאו מה"ט הוא וכן מוכח מהיש"ש וש"ך שהשמיטו זה איברא דיל"ד למה לא כתבו דדוקא שלא היתה התביעה ונתינת הזמן בפני עדים וי"ל דנתכונו לזה במ"ש שהיתה תביעה ביניהם דדוקא ביניהם לבין עצמם אבל בפני עדים י"ל סגי למ"ד דזמן שבתחלת הלואה מהני או כשיש לו מטלטלין דמהני לכ"ע ה"נ אח"כ כשאינו יכול להכחיש אלא דגם זה לא נייח לי דלא ה"ל ליש"ש וש"ך לקצר כל כך ברמיזה בעלמא בדבר שהכל תלוי בו אלא ודאי כונתם כמ"ש ביניהם היינו שלא בפני ב"ד וכן פירש הריב"ש דברי הרא"ש שהובא לעיל בטור סימן ע"ג סכ"ג וס"ל ליש"ש ולהש"ך דגם דעת ת"ה ע"כ הכי הוא מדחילק תחלה בין קצב בתחלת המלוה הז"פ בין אח"כ ולא כתב משום דלא קצב לו בפני עדים ותחלת המלוה מיירי בפני עדים כמ"ש אח"כ אע"כ דאפילו בעדים ל"מ אחר הלואה דלאו כל כמיני' דמלוה עתה ליתן לו בעצמו זמן ב"ד ואפילו קבל עליו יכול לחזור דאשתמוטי משתמיט רק דהקשה לת"ה אמאי שכתב הטעם דמה דמקבל עליו חוץ לב"ד לא רמי אנפשי' כיון דמצי לכחש ולחזור בו דא"כ ה"נ במלות תחלה לזמן קצוב יכול לכחש לכן כתב דמיירי בשטר או בעדים וכיון דלא מצי לכחש ל"ל דלאשתמוטי קבל עליו דכל תנאי בשעת נתינת המעות קיים ואינו בחזרה משא"כ לאחר הלואה אפילו בעדים דלא מצי לכחש מ"מ איתי' בחזרה ויש לי ספק אפילו קבל בקנין דמחייב גופו לפרוע לז"פ אפשר ל"מ מדסיים היש"ש רק בקבל עליו בשבועה או בחרם דאף דבב"מ דף ס"ז ע"ב במשכנתא דלא מסלקי כי אמר מלוה מסתלקנא וקנו מיני' מהני אפילו אחר הלואה התם ל"ש דעביד לאשתמוטי אבל הכא הוי כאונס קצת דחונקו לפרוע לו חובו וכמו בא"ע סימן קס"ט ס"נ בב"ש ס"ק נ"ג ומסתברא דקנין לחייב עצמו מהני ואף דיש לו טעם דעביד לאשתמוטי וכמו בב"מ דף ק"ח לענין בר מצרא אף דיש לו טעם דירא שלא יעלהו בדמים מ"מ בקנין לא י"ל משטה הייתי כ"ש הכא דחייב לפרוע לו ולא לדחותו בלך ושוב ויש אתו נכסים למוכרן.
שלשים יום מיום הזמן ומ"מ בגנב וגזלן ושולח יד בפקדון ועסקא שהוציאו שלא לצורך העסק אין נותנין לו זמן דהא בע"ת מכת הסוברים דאף דקבע לו זמן לפרוע נותנים לו אחר הזמן שלשים יום ומ"מ כתב דהא דנותנין זמן להלואה משום דמדעתא דנפשי' אוזפי' מסתמא ע"ד כן נכנס ונותנין לו זמן כמבואר בב"י וא"כ כשלא אוזפי' מדעתו אין לו זמן כחבלות ועוד ראי' מברטנורה פרק החובל מ"ו בד"ה ונתן לו זמן ז"ל ה"מ לבשת דלא חסרי' ממונא יהבינן זמן אבל לניזקין דחסרי' ממונא לא יהבינן זמן ובתוי"ט שם ז"ל ואע"ג דאר"ח אין נותנין זמן לחבלות אף נזקין שבממונו בכלל חבלות כדאמרינן בס"ק דסנהדרין מה לי חבל בגופו מ"ל חבל בממונו וכן אין לך חבלה שבגופו שלא יחסרו ממון רפוי ושבת עכ"ל הרי דנזקין בכלל חבלות משום דמה לי חבל בגופו או בממונו ובריש פ"ק דסנהדרין שם אמר זה"ל בגזלות וחבלות דצריך שלשה מומחין משום דבשולח יד בפקדון שלשה אלקים כתיבי בפרשה ושולח יד הוי גזלן ומ"ל חבל בגופו ומ"ל חבל בממונו ממילא ה"נ נכלל בחבלות שולח יד בפקדון מה"ט דמ"ל חבל בגופו מ"ל חבל בממונו גם בנמ"י ס"פ הבית והעלי' כתב דחובל דאזקי' בידים שאני אבל הלואה דמדעתי' דנפשי' נותנין זמן.