אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן צד

סימן צג

סעי' א' לגלגל עליו בקצו"ח סק"א ז"ל נסתפקתי אם מגלגלין שבועת התורה כגון מלוה בשטר וטען הלוה פרעתי ועוד חזר ותבע הלוה למלוה בע"פ ובע"א ענין שמחויב המלוה לישבע שבועת התורה אם מגלגלין עליו שבועת התורה שלא נפרע עכ"ל והוא ירושלמי פרק כל הנשבעין סוף ה"א מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה וכו' ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם והפני משה רצה להגיה מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תקנה ואינו נכון דנהי דהבעיא בשבועת שאינן דומות דזה ליטול וזה ליפטר מ"מ עיקר חסר מהספר ואינו ענין כלל לתורה או לתקנה אלא מפני שאינן דומות יהיו שניהם תקנה או תורה וגם מה שבועת תורה הא מיירי כשאין בטענה זאת שבועה מצד עצמה ולכשיגלגל על של תקנה יהא גם זה דרבנן אלא דמבעיא בנוטל דאין עליו רק שבועה דרבנן והנתבע יש לו על התובע מחמת ענין אחר שבועת תורה אם יכול לגלגל עליו שישבע שבועת התורה גם על מה שיטול ורצה לפשטם ודחה דתמן שאני דעיקר וגלגול רק נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל היינו הגלגול וזה נשבע ואינו משלם היינו העיקר וכיון דאינן מסוג אחד י"ל דא"י לגלגל שבועת התורה ושבועה דרבנן לא מספ"ל כיון דרבנן לא חלקו בין נוטל לנפטר דיש שד"ר בשניהם משא"כ לענין שבועת תורה הנוטל אינו בגדר שבועה כלל ואף דמגלגלין עבדים וקרקעות על מטלטלין לישבע שבועה ש"ד י"ל כמ"ש הדרישה בסימן רכ"ג דזוקקין המטלטלין את הקרקע לעשותן מין אחד וכ"כ בג"צ כאן או י"ל דולקח בעליו ולא ישלם הוי מפורש יותר למעט נוטל משבועת התורה מכלל ופרט דנתמעטו קרקע ועבדים ושטרות ומה דאמר הירושלמי מה לגלגל שבועת התורה על שבועת התורה ולא פירש לגלגל נוטל על נשבע ונפטר דקאי אמה דעסיק בי' עד אותו בעיא בשכיר ועל זה קאמר מה לגלגל על השכיר שבועת התורה על שבועת התורה שיש לבעה"ב עליו ממקום אחר ועל זה מסיק כיון דשכיר נשבע ונוטל א"א לגלגל עליו ש"ד מחמת שיש עליו ש"ד לישבע וליפטר ובמראה פנים שם הביא מבעל עיטור בדיני חוב מע"פ ח"ב שהביא ריש הסוגיא דירושלמי עם הגירסא כצורתה ולא פירש כלום אלא כתב על זה וכדאסיק בגמרא דילן לכל מגלגלין חוץ משכיר והקשה המראה פנים וכי לא ידע הירושלמי דילפינן גלגול שבועה מסוטה ומפורש בירושלמי גופא בסוטה ובכ"ד ולע"ד הפירוש כמ"ש וס"ל דמה דאמר בש"ס לכל מגלגלין חוץ משכיר היינו נמי דאין מגלגלין על שכיר שבועת התורה ליטול שכרו מחמת שבועת תורה שיש לבעה"ב עליו ממקום אחר וכרילב"א שבתוס' פכ"ה ריש דף מ"ט דהא דקאמר חוץ משכיר דקמא נקנו וה"ה כל הנשבעין ונוטלין דתני בהדי' אלא דהפירוש חוץ משכיר ושאר נוטלין אין מגלגלין עליהם שבועת התורה וכמ"ש.

ומה דאמר בירושלמי שם דמגלגלין שבועת תורה על שבועת תקנה ושבועת תקנה על שבועת תורה אינו מובן כלל ואפשר ר"ל אם נתחייב שבועה מחמת תביעת ממון שהוא מתקנה כגון שקנה ממנו במשיכה או שאר חיוב ממון מתקנה ונתחייב עלי' שבועה מגלגלין עליו שבועת תורה כשתבעו עוד ממון המחויב מן התורה וכן להיפך שבועת תקנה על שבועת תורם ולא נימא כיון דכל החיוב מתקנה אפילו יודה בה אין לגלגל עליו ולחייבו שבועת תורה או הכונה דיש לראובן על שמעון שני שבועות שבועת התורה ושבועת תקנה ורוצה ראובן שישבע שני פעמים אין שומעין לו אלא מגלגלין שבועת תורה שרוצה להשביעו בזמן אחר על שבועת התקנה שמשביעו עכשיו וכן להיפך ושייך בזה לשון מגלגלין להשביעו בע"א וכמו שאמר שם בפשה"ד ה"ד דאמר לי' רב המתן עד דיגלגל עלך כל דבעי ובסופא תשתבע על כולן והובא לעיל סימן פ"ז ובפרק שני דייני גזרות ה"ד אמר כל מה דאת יכול מגלגלה עלי' גלגל ובסופא הוא משתבע לך והובא בב"י ס"ס פ"ז ובביאור הגר"א שם סכ"ד ולפ"ז י"ל דגם מה דאמר תחלה מה לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה הכונה דנהי דילפינן ג"ש מסוטה היינו מה שאינו חייב עליו שבועה בפ"ע צריך לישבע ע"י גלגול אבל אם יש עליו שני שבועת תורה מה לגלגל להשביעו בפעם אחת ולפיכך לא מבעיא בחד מדרבנן דנגד שבועת תורה חשוב אינו מחויב שבועה ודאי מגלגלין להשביעו על שניהם ש"ד ואמר נשמיענה מן הדא מגלגלין שבועת תורה על שבועת תורה שבועת תקנה על שבועת תקנה פירוש נמי כה"ג דיש עליו שתי שבועת תקנה נשבע באחת שבועת תורה על שבועת תקנה ושבועת תקנה על שבועת תורה היינו אם רוצה להשביעו עכשיו שבועת תקנה ויש לו עליו ש"ד משביעין אותו כאחת וכן להיפך ואמר על זה הירושלמי תמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם ר"ל אחר דתני דאם יש עליו שבועת תקנה ושבועת תורה מגלגלין ונשבע על שתיהן כאחד ש"ד כחמורה וכדלעיל סימן פ"ז סכ"ד ה"א גם בשכיר אם יש לבעה"ב עליו שבועת תורה וכן בשאר הנו"נ יגלגלו ג"כ להשביעו ש"ד גם על השכירות או השאר שנוטל לזה אמר תמן זה נשבע ואינו משלם בכולן לכן מגלגלין ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה ש"ד שיש עליו ממקום אחר אינו ליטול ולפ"ז לא מספ"ל לירושלמי כלל בזה ויהא איך שיהא בפירוש הברייתא עכ"פ זה מוכרח וברור בפירוש הירושלמי דאין לגלגל על נוטל ש"ד ואפילו לפירוש ראשון שכתבתי עכ"פ בעיא הוא ולא כתנת כהנתיבות דדחה דברי קצו"ח וראייתו מהוס' דב"מ יש לדחות חדא דכמה תירוצים תרצו התוס' וי"ל דמספ"ל אי כה"ג יכול לגלגל ועוד דיכול להניחו לבע"ח לטרוף והדר משתעי דינא בהדי' ואז יוכל לגלגל עליו דיהא נשבע ונפטר.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה