אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן פו

סימן פה

סעי' א' ראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי מעשה בא לידי דראובן הי' לו תביעה על שמעון בדבר שהוא פלוגתא דרבוותא דא"י לגבות רק ע"י תפיסה ושמעון יש לו חוב אצל לוי ותפס ראובן מן לוי נ"ל דלא מהני תפיסתו דשדר"נ אינו רק מטעם שעבוד נכסי ואינו רק כערב כמ"ש נתיבות בסימן זה ומבואר בפרק יש בכור ולעיל ס"ס מ"ט היכא דא"י לגבות מן הלוה מחמת ספק א"י לגבות גם מהערב אפילו רוצה לבוא בממ"נ ואפילו תפס מן הערב עיין שו"ת ושב הכהן סמ"ב הובא בפ"ת לקמן סימן קכ"ט סי"ב סק"ט.

סעי' ה' אין יכול למחול נחלקו הראשונים בזה ולע"ד יש להעיר בזה לפמ"ש מהרי"ק בשורש פ"ט דמחילה כמכירה ומתנה ול"מ בדבר שאינו ברשותו רק חוב חשוב ברשותו כיון דע"כ צריך לפרוע לא דמי למקדיש מלוה קרקע הלוה דל"מ משום דמכאן ולהבא גובה כיון דיכול לסלוקי בזוזי וא"כ חוב זה דלוי יכול לפרוע לראובן ולא יבא ליד שמעון כלל ועיקר דינא הכי ל"מ מחילה של שמעון דהוי כדבר שלא ב"ל רק י"ל דמ"מ מהני מטעם סילוק וכמ"ש לעיל סימן ס"ו סכ"ו אמנם לדעת תוס' וסייעתם בר"פ הכותב דסילוק ל"מ רק בחוב דרבנן וכמ"ש ראנ"ח הובא במל"מ פכ"ג ממלוה א"כ ל"מ מחילת שמעון דאם מתורת מתנה הוי אצלו דשלב"ל ואם משום סילוק ל"מ בשל תורה ולפ"ז מיושב קושית הש"ך וח"מ וב"ש בסימן עיין דשם כתב רמ"א בס"ח דאם לותה למזונות דמחויב הבעל למלוה מדר"נ ואם מחלה האשה לבעלה אין למלוה עליו כלום והרי כאן מבואר דל"מ מחילה בשדר"נ ולפמ"ש א"ש דמזונת דרבנן ואף דבלא"ה כתבו שם טו"ז והגהות חכ"צ משום דמזונות דרבנן דמי למכירת שט"ח דמהני מחילה לפי שהקנין רק דרבנן מ"מ בזה שפיר דחה השע"מ דאינו דומה דבמכשט"ח שאני דרבנן לא רצו להפסיד ללוה ותלי"ת כיונתי לדבריו בזה לעיל סימן ס"ו.

ואף די"ל כיון דביד לוי הלוה לשלם לשמעון יכול למחול שמעון ללוי דמדעת שניהם חשוב ברשותו וכמ"ש ב"ש בסימן כ"ח ס"ק ט"ז ולפ"ז יש מקום לחלק בין נודע בשעת מחילה שחייב לאחר בין לא נודע כמ"ש הב"ח לדעת רא"ש וטור דכיון דבנודע אסור לפרוע לשמעון ואם פרע חייב לחזור ולפרוע וכמ"ש הש"ך גופא לקמן ס"ק י"ד ממילא מה"ט תו לא חשוב החוב ברשות שמעון וא"י למחלו ובחנם דחה הש"ך בס"ק י"א בפסקא המתחלת ועוד מוכח דברי הב"ח משום דשדר"נ חייל בין נודע בין לא נודע ולפמ"ש א"ש דאפילו ת"ל דהוי פרעון רק חייב משום מזיק שעבודו כמ"ש הרא"ש ריש כלל ע"ג מ"מ כיון דא"א למחול רק מרצון לוי הוי לוי מסייע בגרם ההיזק וכשאין לשמעון נכסים משתלם ממנו וכמ"ש בסימן ס"ו שם ולפ"ז בלא"ה ל"ק עמ"ש רמ"א בא"ע סימן עי"ן לפמ"ש הב"ש בסימן צ"ג סכ"א ס"ק ל"ט דאם הפסיד שעבוד מזונות אינו חייב מדד"ג עיי"ש ואף דהב"ח ר"ל כ"ז שלא נודע שחייב לאחר ליכא שדר"נ כלל ובזה יפה השיג הש"ך מ"מ לע"ד י"ל אף דשדר"נ חייל מ"מ כיון דמודה הש"ך דאם פרע לוי לשמעון פטור מהני המחילה ג"כ אז וגם נראה אפילו נודע שחייב לאחר מ"מ אם הי' לו אז נכסים לשלם הי' רשאי לוי לפרוע לשמעון דאינו גורם היזק א"כ מהני נמי מחילת שמעון ולפ"ז עולין דברי ב"ש יפה במה שתירץ דרמ"א שם בא"ע מיירי דמחלה לבעלה כשהי' לה לשלם למלוה שלה והבית מאיר הקשה עליו מדברי הש"ך שבכאן סוף סק"ה דשדר"נ קאי עד שישלם ואם מחל כשהי' לו לשלם ואח"כ לא ה"ל בטלה המחילה עיי"ש והש"ך ודאי לשיטתו יפה כתב דס"ל דל"מ מחילה בשדר"נ דלוי בע"ד דראובן וכאלו אין שמעון באמצע אבל האחרונים צווחו דאינו רק שעבוד דשעבוד ולפמ"ש ה"ט דל"מ מחילה דאינו ברשותו כיון דאינו יכול לפרוע לו וא"כ כשיש לו נכסי בשעת מחילה וכשפרע אז פטור ממילא מהני נמי מחילה ופקע השעבוד.

איברא מלשון המחבר כאן דכתב דא"י למחול שהרי פקע השעבוד שיש לשמעון משמע כדעת הש"ך דנעשה לוי בע"ד של ראובן לבד אך דברי המחבר צ"ע דא"כ למה סיים ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בב"ד הלך ופרע לשמעון חייב לפרוע לראובן פ"א למה הצריך שנתחייב בב"ד הא לפי טעמו דפקע השעבוד שיש לשמעון על לוי הרי פרע לוי לאיש זר והש"ך כתב דל"ד שנתחייב ואין לשון הש"ע סובלו כלל ומפרט בטור שכתב ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בב"ד הלך ופרע לשמעון חייב לפרוע לראובן פ"א שכבר נתחייב לראובן בב"ד עכ"ל הרי כפל הטעם מפני שנתחייב בב"ד ובאמת ברא"ש ריש כלל ע"ג כתב שני טעמים אחד מפני שחייבוהו ב"ד הפקיע ב"ד כח שמעון והוי כהגבוהו לראובן ועוד דחייב מדד"ג דהזיק שעבודו של חבירו ולפי טעם ראשון דוקא בנתחייב בב"ד ולטעם שני אפילו רק ידע לוי שאין לשמעון לשלם לראובן חייב רק כשלא ידע פטור מגרמי דשוגג הוא והשני טעמים אינם רק אם בשדר"נ מהני מחילה אבל להמחבר דס"ל דל"מ מחילה משום דבשדר"נ פקע שעבודו של שמעון מעל לוי ונשתעבד לוי לראובן מדינא חייב לוי ואין לחלק בין ידע ללא ידע גם אין לחלק כלל בין פרעון למחילה וכ"כ בפרישה ועיין גאון צבי בסימן פ"ה כתב דגם רישא דסעי' זה מיירי שפקע השעבוד שיש לשמעון ע"י הב"ד וגם זה אינו דמשמע להדיא דרק בסיפא בפרעון הצריך לשיתחייב בב"ד.

לכן הנלע"ד בדעת המחבר דדוקא במחילה כיון דאין לשמעון לשלם אין לו שעבוד על לוי ול"מ המחילה אבל כשפורע לוי לשמעון הרי בשעת פרעון יש לשמעון המעות וכשיש לו ליכא שדר"נ וכפשטות דברי הב"י והש"ע דסעיף ב' וכדעת הב"ש הנ"ל וע"כ הפרעון של לוי לשמעון מסלק נמי שעבוד ראובן מעל לוי דהרי השתא יש לשמעון לשלם וע"כ דוקא כשנתחייב לוי לראובן בב"ד דהפקיעו הב"ד שעבוד שמעון לגמרי וכאלו הגבוהו לראובן החוב מן לוי אזי לא נפטר לד מראובן.

ולדעת הש"ך דמחילה גם כשיש נכסי לשמעון ל"מ אם אח"כ לית לו נכסי א"א לומר כן לכן הוכרח לדחוק בלשון טור וש"ע דנתחייב בב"ד ל"ד.

וגם לפוסקים דמחילה מתני בשדר"ב יש מקום לחלק בין מחילה לפרעון דבלית לי' נכסי הרי גורם לסלק שעבוד של ראובן מעל לוי וחייב מדד"ג א"כ י"ל דכיון דעושה איסור ל"מ דבורו וכמ"ש לעיל סימן ס"ו סכ"ו וגם כיון דל"מ מחילה רק מדעת הלוה הוא מסייע בההיזק ובאין להמזיק בפועל לשלם חייב השני כאשר הבאתי ראי' בסימן ס"ו שם ומפרט דנהנה ומשתרשי לו עיין לקמן סימן ק"ז בש"ך סק"ח לכן דוקא כשפרע לוי דלא ברי היזקא מיד דהרי אפשר שישלם שמעון לראובן במעות זה והוי רק כסילוק שעבוד מקרקע אחת דפטור כמ"ש המל"מ פרק שלשים מהלכות מכירה הובא בקצו"ח סימן ס"ו סל"ב לכן נפטר לוי אם לא נתחייב בב"ד משא"כ במחילה דאין לשמעון במה לשלם והרי ברי היזקא מיד דהזיק עתה כל השעבוד כיון דאין לו רק זה השעבוד שעל לוי וגם לוי משתרשי לו לכן ל"מ המחילה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה