אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן סח

סימן סז

סעי' א' המעות בפניהם עיין נתיבות סק"א שכתב דאין הישראל מכיר טיב העכו"ם משא"כ הערכאים יודעים בטיב העכו"ם חבריהם ומבואר כן בפרק אין מעמידין כלב ע"ב אינהו דידעי בהדדי וכו' ועיי"ש בתוס' ד"ה רגלא גרסת ר"ח ופירש הערוך.

הג"ה ממשעבדי הקשה הנתיבות הא צריכין להמלך בו בין כתיבה ונתינה כמבואר בסימן ל"ט ושמא לא נמלכו בו ולפמ"ש שם ס"ב דאינו רק לכתחלה איש.

או שטרי מחילות עפדר דא"ל שיכתוב שטר מחילה ללוה ועי"ז השטר יהא נעשה המחילה וזה הוי כעין קנין ולכן ל"מ ועיין נתיבות והשע"מ הקשה כיון דמחילה א"צ קנין א"כ כשצוה לכתוב שטר מחילה גילה בדעתו שמוחל לו בלב שלם דאל"כ למה לו לכתוב שטר מחילה וא"כ כיון דמזה שצוה לכתוב יש ראי' שמחל לו הוי מחילה גמורה דאף שהשטר חספא בעלמא מ"מ הרי מחל לו בלב שלם ואנן סהדי על דברים שבלבו ול"ה דברים שבלב עיי"ש ולק"מ דמחילה א"צ קנין רק אם מוחל בלא קנין אבל כשמוחל ע"י קנין ואין הקנין מועיל ל"ה מחילה כיון דלא מחל רק בקנין צ"ל כדין וכמ"ש. תוס' גיטין בפרק האומר דף ס"ו ע"ב בד"ה הא כתב הגט כה"ג עיי"ש פנ"י.

סעי' ב' שטר שעדיו עכו"ם שמסרו הלוה וכו' תמהו רבים דבס"א בשטרי מתנות וכדומה שנעשה הקנין ע"י השטר הגיה שם רמ"א דפסול אפילו נמסרו לפני עדי ישראל ולא חילק רמ"א בין שמות מובהקים וכאן שמסרו לוה למלוה או מוכר ללוקח בפני עידי ישראל אעפ"י שאינו עשוי בערכאות גובה מבנ"ח ויש מ"ש דה"מ בשמות הע"ח מובהקים בגיות וברמב"ם פ"ז מגירושין ובא"ע סימן ק"ל מבואר דאפילו במובהקים הוי מזויף מתוכו וניישב ג"כ פרש"י בפ"ק דגיטין דף י"א דאמר רבא האי שטרא פרסאה דמסרי ניהלי' באפי סהדי ישראל מגבינן בו מבנ"ח ופרש"י שחתמו פרסיים הדיוטות והקשה רא"ש הא מזויף מתוכו ומה אהני ע"מ כדאמרינן פז"ב דף כ"ח גבי ההוא שטר מתנתא דהוי חתומי עלי' תרי גיסי ובכ"מ עכ"ז ממלוה וב"י כאן בבד"ה כתב וז"ל והרמב"ם שלא חילק בין שמות מובהקים לא"מ ק"ל דהא מודה ר"א במזויף מתוכו וא"ל דס"ל דלא אמרינן הכי רק בג"נ דהא בפז"ב גבי ההוא מתנתא דחתימי עלי' תרי גיסי אמרינן מודה ר"א במזויף מתוכו ואפשר לומר דסבר הרמב"ם דהא דמשמע בגמרא דבעדים נכרים חשוב מזויף מתוכו ה"מ בג"נ אבל בשטרי ממון אע"ג דבישראלים קרובים או פסולים חשוב מזויף מתוכו התם ה"ט משום דאתי לאחלופי לאכשורי בלא ע"מ אבל בעדי נכרים ל"ח להכי אפילו בשמות שאינן מובהקין עכ"ל ועדיין מ"ט בגט הוי מזויף גם בגוים ובממון לא דאם ליכא חשש גם בגיטין יכשר ונלע"ד בשלמא בשטרי ממון כ"ז שלא יקיימן ל"מ א"כ עדים שיעידו שמכירין החתימות ודאי ידעו אם הם נכרים דלא ימצא רק בדרך רחוקה שיתקיים החתימות ולא ידעו אם נכרים הם ול"ח למלתא דל"ש אמנם בגיטין דל"ח למזויף וכ"ז דליכא מערער א"צ קיום כדאיתא רפ"ק דגיטין בתוס' שם ד"ה ואם יש לחוש דלא יתברר שהם גוים ויסמכו עליהם בלא עדי מסירה דנאמר ע"י הע"ח דודאי בא לידה כמו בע"ח ישראל ואף דאמת כן אין לנו לעשות זולת עפ"י עדים כשרים כמ"ש תוס' בפ"ק דגיטין דף ד' ד"ה מודה ר"א ותו ל"פ בין גט לגט דאף דבא ממדה"י דצריך קיום פסלו אמנם אם ע"ח קרובים זל"ז אף דיתקיים חתימתן אפשר לא יוכר קרובתן.

אמנם לתרץ גם הש"ע נלע"ד דהנה בריטב"א בגיטין שם הקשה ג"כ כמאן אמרה רבא אי לר"מ ע"מ מה מהני ואי לר"א הא הוי מזויף מתוכו ואי בלא ע"מ לא גבי גם בע"מ לא ליגבי ועוד דלר"א כיון דאיכא ע"מ דינא דליגבי בו ממשתעבדי דהא אר"א אעפ"י שאין עליו עדים רק שנהנו בפני עדים גובה ממשעבדי והנכון דשטר פרסאה שטר דהדיוט הוא ומן הדין שטר שנעשה בהדיוט כשר א"ל טעמא דחיישינן לשקרא ומרעי נפשייהו וכיון דמסרה ניהלי באפי סהדי ישראל לוה למלוה הא אודי דהאי שטרא לאו שקר הוא וכיון שכן השטר כשר לגמרי והאי דגבי לאו משום עדים אלו אלא משום השטר עצמו שהוא כשר וכו' דעדים אלו לא אמנה שבשטר מסהדי אלא עדי הודאה בלבד הן ועדי השטר הוא דמשוי לי' שטרא לגבות בו מבנ"ח עכ"ל ונראה דריטב"א ס"ל כספר החכמה והרר"י שבהג"א שם דמן התורה נכרים כשרים לעדות רק חוששין דמשקרי אבל לדעת רוה"פ אינם בני עדות כלל זולת החשש דמשקרי וכמ"ש תוס' שם דף ט' ע"ב ד"ה אעפ"י וכמ"ש תומים ס"ס זה הק"ל דאף דהודה דלאו שקר חתמו מ"מ פסולי כקרובים והוי מזויף מתוכו וכן כל קושיות הריטב"א הדרן אמנם זה יצא לנו דאם נוכל להכשיר בע"ח לבד אף דהכשרן נתגלה לנו ע"י ע"מ תו לא הוי מזויף מתוכו והדין עמו בזה דמה ניחוש שיבא לסמוך על ע"ח הללו בלבד כיון דכשרים ולעיל סימן מ"ה סי"ב איתא שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא בהם קרובים אם ישבו כולם לחתום נתבטל עדות כולם והקשה שע"מ ישם הא קי"ל בר"ס כ"ב דאם קבל עליו קא"פ א"י לחזור אחר שהעיד וא"כ שטר שאינו נכתב רק עפ"י ציווי הלוה שאמר לעדים כתבו וחתמו והבו לו הרי קבלם עליו הלוה ומיד שהעיד בשטר הוי כהעיד בב"ד ולפמ"ש אחרונים לקמן סימן ע"א דהא דלאחר הלואה ל"מ נאמנות בלא קנין ול"ה כנאמן עלי אבא משום דכתבו התוס' בב"מ דף ע"ד דרק כשיש להם תביעה זע"ז מהני בלא קנין היינו אחר שכבר נפל הכחשה אבל קודם לזה צריך קנין א"כ לק"מ בסימן מ"ה אם הוא שלא בשעת מתן מעות אבל בשט"ח הנכתב בשעת מת"מ דל"צ לקנות גם בנאמנות דע"י קבלת המעות משתעבד והוי כקנין כדלקמן סימן ע"א הק"ל אמנם לעיל סימן מ"ה תרצתי כיון דהקרובים ע"כ ג"כ מעידים על עצמם שחתמו מדעת המתחייב ואינם נאמנים בטלה ג"כ עדות הרחוקים מה שמעידים שהקרובים חתמו מדעת הלוה וממילא איבטל עדות הרחוקים על גוף הענין ג"כ והנה הכא דע"י ע"מ חזינן דהמתחייב החתים העדים מדעתו א"כ קבלן עליו לעדים ומבואר בסימן כ"ב דגם בעכו"ם מהני והנה אף אם נאמר דכה"ג בהחתים קרובים ומסר לפני רחוקים דל"מ משום דע"כ מעידים הקרובים שנצטוו מהמתחייב לחתום וקבלן עליו לעדים וכן מעידים העדי מסירה מדמסר הלוה השטר חתום ודאי מדעתו חתמו וקבל הקרובים לעדים ונתבטל כל העדות ע"י צרופם דהוי כנצטרפו לראות בשעת מסירה דאז עיקר קבלת ע"ח דכ"ז שלא מסר השטר למלוה לא קבלם עדיין לעדים וליכא עדיין ראיית עדות והוי כנצטרפו יחד קרוב ורחוק ועוד כיון דעדי מסירה ע"כ על קבלת הפסילים מעידים וזולתם א"א לקבל העדאת ע"ח ועדי מסירה ג"כ אין בם מועיל לבדם דאל"ה הוי מזויף מתוכו א"כ בע"כ מצטרפים וכיון שהפסולים מעידים ג"כ ע"י כתבם שנתקבלו לעדים ואמר להם כתבו ואינם נאמנים איבטל ג"כ עדות הרחוקים על זה אמנם בעדי חתימה נכרים דלאו בני עדות ננהו כלל ול"ש בהן נמצא אחד קא"פ לבטל כל העדות וכמו לענין בע"ד דאינו בגדר עד לומר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וכן מצאתי באחרונים בסימן ל"ו דבעכו"ם ואשה וקטן ל"א נמצא אחד קא"פ לבטל כל העדות וא"כ כאן דאיכא עדי מסירה הרי הדבר אמת שנעשה מדעת המתחייב וקיבל המעות ככתוב בשטר וקיבל עליו עדות עכו"ם החתומים א"כ כשרים הם כנאמן עלי אבא ובשעת מתן מעות א"צ קנין כמו בהאמין למלוה עליו וא"כ עדות שבשטר כשרים ואינו מזויף מתוכו ועדי מסירה רק מגלים לנו דקיבל עליו עדות העכו"ם ע"ז הלואה או המכר והודה ע"ז דאמת כתבו וחתמו ושטר בעדים הוא אף למ"ד עדי חתימה כרתי אבל במתנה ופשרה ואינך דלעיל ס"א דאין שם קבלת מעות ואין דבר שיקנה ע"י זולת ע"י השטר כמבואר לעיל וכן בשטר הודאה היינו ג"כ דשטר עושה קנין אודיתא כמ"ש נתיבות שם ע"כ אף דיש עדי מסירה וחזינן דקיבל עליו הנותן עדי חתימה גוים ל"מ בלא קנין והשטר חספא בעלמא והוי מזויף מתוכו בפסולים אף דהדבר אמת וע"י השטר א"א להיות הקנין דהא פסול וכן בגט ודעת הי"א דגם בשטר מכר והלואה צריך שמות מובהקים י"ל משום דבלא"ה אימר לא הכיר בהם המתחייב דתמה גוים וכסבור דישראלים הם ועיין בא"ע סימן ק"ל סי"ט מבואר דבאינם מובהקים י"ל מחתימי העדים טעו בם שהם יהודים וכ"ד כמה ראשונים דאם אינם שמות מובהקים אפשר שיטעם הבעל דין שאינם גוים וכמ"ש ברא"ש שם בשם רשב"ם ור"ח וכן נראה דעת רש"י וכמ"ש במהר"ם שיף וא"כ לא קבל עליו מדעתו פסולים או לפי הטעם שכתב בסמ"ע דבשמות שאינם מובהקים יש לחוש שיסמכו עליהם בשטר אחר בלא ע"מ ובש"מ לא אתי למטעי

ובזה מתורץ קושית הרשב"א ע"ק דגיטין דף ג' ע"ב על הפוסקים בשאר שטרות דלא כר"א דעדי מסירה כרתי דמם פריך בדף י"א א"ה ממשעבדי נמי דהא לא קי"ל כר"א ולפמ"ש לק"מ דלאו משום עדי מסירה אתינן עלה דשפיר יש עדי חתימה כשרים.

והלוה בעצמו חתם נ"ל לפמ"ש לקמן בסימן ס"ט דעל חת"י נאמן לומר פרעתי ה"נ מהימן לומר שמלוה או סופר הטעהו ואמר לו שכתוב רק מנה ובטעות חתם על מאתיים דנהי דהימני' הא במגו דפרעתי נאמן לטעון אמנה או שאר אמתלא כמבואר לקמן סימן ס"ט ס"ב ובטו"ז שם ה"נ ודאי חיוב בטעות לא עדיף ממחילה בטעות ה"נ סבר דאמת אומר לו ורשב"א דסתם לה משום דס"ל דא"נ לטעון פרעתי על חת"י וגם י"ל דכיון די"ל פרעתי סמך עצמו אם מטעהו המלוה יטעון פרעתי ולא גמר להתחייב וכה"ג כתבו תוס' ורשב"ם בב"ב דף עיי"ן גבי שטר פקדון ועיין בע"ה שנ"א ח"ו ס"ט ולקמן סימן של"ב ס"ד בהג"ה.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה