אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן סד

סימן סג

ואעפ"י שאין לו מגו בסמ"ע וש"ך תמהו דבכל משכון צריך מגו ואחרונים תרצו דמיירי בלא עידי פקדון דיש לו מגו דמתחלת ממושכנים ואז הי' נאמן בלא שום מגו וכמ"ש הרא"ש וסמ"ע וש"ך בסק"ה ומ"מ הקשו למה יהא עדיף ממטלטלין דאפילו טוען למשכון בא לידי מתחלה צריך מגו דוקא וקצו"ח בסימן ע"ב סק"כ תירץ משום דאינו קונה משכון במשיכה לחוד זולת אם נתחייב לו זולת זה בשטר או בקנין לכן אין התפיסה מוכחת שממושכן אצלו אבל כשידוע שהי' לו אצלו חוב קונה משכון במשיכה לחוד לכן נאמן בלא מגו שמתחלה בא לידו במשכון עיי"ש וזהו לא תעלה ארוכה לדברי רמ"א כאן דאפילו א"י שהי' חייב לו נאמן ונתיבות תירץ כיון דאינו תובע הלוה רק מחזיק בגוף הנייר הוי כטוען על גוף החפץ לקוח וא"צ מגו וכמ"ש הר"ן הובא בש"ך סימן ע"ב ס"ק ע"א לחלק לענין שבועה והביא הנתיבות עצמו מהר"ן בב"ב דף מ"ה בהא דאומן דמיירי כשהטלית ביד האומן ואין האומן תובע ואפ"ה מצריך בש"ס מגו ועוד קשה לי דבש"ך בסימן ע"ב שם הניח דברי הר"ן בצ"ע דהפוסקים ס"ל דגם כה"ג צריך שבועה בנק"ח.

ולע"ד לפמ"ש בספר הזכות בשם ראב"ד מ"ש לקוח דנאמן בלא מגו ומשכון צריך מגו ותירץ כיון דמודה דגופי' דדידי' הוא בחזקתי' מוקמינן לי' לכן צריך מגו והביאוהו בקצו"ח ונתיבות ור"ל דאפילו אמת שהוא משכון פ"מ חשוב בעל החפץ יותר מוחזק דמ"מ הגוף שלו ולמלוה אין עליו רק טענת דמים מעלמא וגורם לממון לאו כממון דמי וכיון שע"י טענת משכון אנו דנין למגרע זכות הלוה בהחפץ שהגוף שלו שלא יוכל לקחתו או א"ל יפרע נמכרנו ונוציאו מחזקתו לכן צריך מגו וכ"ז שייך במטלטלין אבל שטר רק גורם לממון לגבות על ידו וגוף השטר של לוה והוא רק משכון אצל המלוה וכמ"ש רשב"א בכתובות דף פ"ו וכשהשכינו אצל אחר לא נשאר לו בו כלום דהא כל זכותו בו שעל ידו יכול לגבות מהלוה והרי ממון זה ע"כ צריך שישלם למלוה שלו ואם לאו לא יחזיר לו השטר ולא יוכל גם הוא לגבות בו א"כ אינו אצלו עתה אפילו גורם לממון וגם לוה ראשון יכול לפרוע למלוה שני בע"כ דמלוה ראשון ולהוציא שטרו כמבואר בסימן קכ"ח דאם יש לו בידו ל"ח מבריח ארי עיי"ש בהג"ה וש"ך סק"ח והא דלקמן סימן ס"ו סי"ז דבמסר ולא כתב א"י לפרוע ללוקח היינו כשמכרו בפחות מדמי הסך שחייב הלוה ע"כ אם טוען שמתחלה בא לידו בתורת משכון נאמן בלא מגו דלפי טענתו לא נשאר למלוה ראשון בו זכות גורם לממון דגוף השטר בלא"ה אינו שלו ואף דיש לו זכות דמלוה שני צריך כומ"ס לגבות בו היינו אם יפרענו מה שהלוהו וע"כ צריך לפרוע סך זה מה שיגבה אח"כ מהלוה ראשון וא"כ אינו אצלו עכשיו שום גורם לממון ואם לא יפרע יפרע לוה ראשון למלוה ויוציא שטרו אפילו בלא כומ"ס שלו וגם בע"כ של מלוה ראשון יכול לפרוע וכמ"ש ואפילו בע"כ של לוה וכדאיתא ר"ס ס"ו דשדר"נ.

בנתיבות סק"ו כתב דאם המלוה חי וטוען ברי שנפל ממנו ומצאו זה נהי דאינו נאמן נגד התופס מ"מ יכול לתבוע מהלוה מעותיו ולכתוב שובר דהוי כא"י א"פ כמו בנאבד המשכון וטוען המלוה שנאנס את"ד ואינו מוכרח לפמ"ש נתיבות עצמו בסימן נ"ד סק"א והוכיח דשטר שאני דהוי כא"י אם נתחייבתי שלא התחייב עצמו לשלם רק בהחזרת השטר ומ"ד בטוען אבד השטר כותבין שובר הוא רק תקנה עיי"ש וא"כ י"ל תינח כשאין אחר מכחישו לפנינו אבל כשתופס השטר ומכחישו דהשכינו אצלו והדין דאינו נאמן נגד התופס דשמא אמת טוען איך נעשה תקנה שיגבה מלוה חובו בלא השטר ונפסיד לזה ועמ"ש לקמן סימן ס"ה ס"ד.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה