ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן סג
סעי' א' ואם עידי השטר דעת הש"ך דגם כשעידי השטר זוכרים שחתמו או אחרים מעידים שראו שחתמו ל"ה רק מע"פ והלוה י"ל פרעתי וזה שטר אחר הוא ומזויף רק כשעדים עצמן מכירין חתימתן ס"ל לרמב"ם דהוי קיום דודאי לא טעו ואף שמעידין סתמא אמרינן שזוכרים ג"כ ההלואה והקשה בשע"מ סק"ב דממ"נ אם כ"א מעיד על כת"י חברו נמי הא ל"א כיון דהדר אזיופא דלמא טועה ואם מעיד רק על כת"י הא דמהני דעל מנה שבשטר מעידים והוי כמעידים על גוף הלואה ולא על חתימתן דהא כשאחרים מעידין על החתימות צריך שנים על כל חתימה רק כשכ"א מעיד על חת"י אמרינן על מנה שבשטר מעידין ול"ה מע"פ כיון דליכא על חתימות כ"א רק ע"א דמתוך דמתני עדותן על המלוה עצמה מהני נמי על השטר משום דקיום שטרות דרבנן בסברא מועטת יש להקל וכמ"ש בהגמ"ר פ"ב דכתובות והכא דהדר אזיופא מה"ת צריך קיום דהא הטעם דקיום שטרות דרבנן דלא חציף אינש לזייף כפרש"י ריש גיטין והכא חציף וכן מוכח מתשובת רשב"א שבב"י א"ע סימן מ"ב בשטר קדושין שהבעל הי' מהדר אזיוף דפסק הרשב"א שם דבשטרא ריעא לא מגבינן בי' ה"נ לא מוציאין האשה מחזקתה הרי מדאורייתא אין השטר כלום א"כ אמאי מועיל מה דכ"א מעיד על חתימתו הא אין כאן אלא ע"א המעיד על חתימה וחצי עדות הוא נהי דעל מנה שבשטר מעידין לא ליהוי רק כמע"פ ע"כ כראה דל"מ רק כשעידי השטר עצמן זוכרין שחתמו ביחד עכת"ד ואינו מוכרח שיהא צריך קיום מה"ת דנהי דהדר שיזייפו לו שטר היינו שיחתמו עצמן ולא יהיו החתימות מזויף רק העדות יהא שקר אבל שיזייף חתימות עדים בעצמו י"ל מן התורה לא חציף רק רבנן אחר שהצריכו בכל שטר קיום ולא סמכו אחזקה דלא חציף לזייף לכן בזה דמהדר אזיופא לא סמכו אקיום דאפשר למד לזייף עד שיטעו בהכרת החתימות כיון דמהדר אפשר למד נמי ומרשב"א נמי אינו ראי' דבלא"ה בשטר קידושין הוי לרשב"א מפ"כ רק דניחוש שמא יבאו ויעידו בפיהם כמ"ש הב"ש בסימן מ"ב ס"ק מ"ו וזה אינו רק חששא וחומרא דרבנן ממילא כשהדר אזיופא דמדרבנן גם קיום ל"מ אמרינן שמא אין לו עדים אפילו מפי כתבם.
אמנם אפילו ת"ל דמה"ת צריך קיום י"ל דכשא' מעיד על חת"י דעל מנה שבשטר מעיד מהני מדינא ואצ"ל כלל משום דקיום שטרות דרבנן וע"ד שכתבתי בסימן נ"א כיון דידעינן דאמת שהלוהו ועכ"פ אחד מהם ודאי חתם אשטר מלוה זה א"כ חזקת דמלוה גופא מידק דייק וחתם שנים באמת דלא יפסיד מעותיו לכן נאמן מדינא אחתימה שני' ע"א לבד ול"ל שמא שטר אחר הי' לו על המנה שהלוהו וזה מזויף דהא עכ"פ ודאי חד קושטא קאמר דשטר זה נכתב על אותו מלוה דהא מכיר חתימתו משא"כ בעלמא כשאין זוכרין המלוה וכל אחד ממ"ח אינו מעיד רק אכת"י י"ל דלמא אחד טועה ומשקר במה שאומר שמכיר חת"י ונהי דאין שנים חשודין לא נשאר רק חתימת אחד והוי רק שטר בע"א דל"מ כיון שאינו זוכר גם עד זה ההלואה אפשר מעיקרא בשקר חתם וכדומה דאינו עדות אחת מה שחתמו ומה שמעידין עתה אהכרת החתימות כיון שאומרים שאינם זוכרים ההלואה ול"מ צירוף רק כשמעידין על עדות אחת וכמבואר לעיל ס"ס למ"ד סי"ב ובסימן מ"ו סי"ד דכשמעידין על ענין אחד מצטרפין אף שלא ראו כאחד משום דעכ"פ אחד לא משקר דלא חיישינן ששניהם משקרין על אותו ענין ונהי דהגמ"ר כתב הטעם דקיום שטרות דרבנן אינו מוכרח שגם רמב"ם יסבור כן ומה דבעלמא כשמעידין אחרים אחת"י העדים צריך שנים על כל חתימה משום דאין מעידין על גוף הלואה א"כ כשיעידו שנים רק אחת"י ע"א נהי דידעינן דאינו מזויף מ"מ אפשר לא היתה הלואה דע"א א"נ וא"כ ל"מ ע"א שיעיד שמכיר חת"י עד השני דע"א א"נ ושמא אינו מכיר ואין מצטרפין דאין מעידין על ענין אחד דמה דמסהיד עד החתום כשחתם היינו שהלוה ועד המעיד שמכיר חתימות השני מסהיד רק דמכיר חתימתו ובזה ל"ל ודאי מלוה גופא מידק דייק דלא ידעינן כלל משני עדים שהלוה ואימר לא הלוה כלל.
סעי' ב' ביד שליש בשע"מ סק"ג כתב דא"צ לישבע היסת עד שיחזיר לו שטרו לפי טעם השני שכתב הש"ך בסימן פ"ב בכונת הר"ן ודברים תמוהין הן דבין טעם א' ובין טעם שני אינו רק במקום דמהני תפיסה אף כשלא יברר י"ל לא אשבע עד שתחזיר לי כדי שלא תוכל לתפוס ממני משא"כ כשלא מהני תפיסה ועתה אינו גובה משום שמחוסר קיום יפה ודאי א"צ להחזיר השטר ומ"מ מחויב היסת כיון דכשיברר בירור הצריך הרי יבורר דאמת אתו וככל טענת מזויף דצריך לישבע ומ"מ א"צ להחזיר השטר אפילו להב"ח כמבואר שם בש"ך.
בהג"ה שטר סתם מעשה בסרסור שהיה דרכו שילוו אחרים מעות על ידו ונטל טראטין מהלוין ונתן למלוים ואח"כ נודע שזייף חתימת שלשה לוים על טראטין ונתנם לשלשה מלוים והמעות לקח לעצמו ואח"כ הוציאו שאר מלוים נוראטין על אנשים אחרים והטראטין באו ליד המלוים ע"י סרסור זה והנתבעים טוענים מזויף נלע"ד דדינו כהועד עליו ששאל לזייף שטר סתם דכיון דהוחזק על שלשה בני אדם הוחזק לזייפן נגד כל אדם וכל סכום אף די"ל גם בזה על אלו הי' לו ספק מלוה ישינה לכן זייף עליהם מ"מ אין סברא כשהוחזק בג"פ לתלות במקרה ודעת ריטב"א ורבו באס"ז פ"ג דכתובות דף ל"ו ע"ב דכשרצה לזייף על ראובן חשוד לזייף גם על שמעון א"כ בהוחזק בתלתא גברי י"ל כ"ע מודים ועיין פר"ח ירד סימן פ"ד ס"ק ל"ג אם קנו אנשים קמח ממוכר אחד ונמצא אצל קצתם תולעים ויש לתלות דמעלמא נפלו בביתם בלחמם ופסק שאם נמצא אצל שלשה קונים אצל כל בעה"ב תולע אחד אין לנו לומר דאתרמי לכולהו דנפל מעלמא אלא מסתמא הוחזק קמח של מוכר זה בתולעים וכל בעלי בתים שקנו מאותו קמח אסר פתם שמצטרפין הג' שקנו מאותו קמח ומחזיקין לקמח זה בתולעים הרבה אבל בשני בעלי בתים שנמצא אצלם תולעים הרבה לא הוחזק כל המקח של המוכר בתולעים די"ל הנהו תולעים מעלמא אתי ונפלו בשני בתים הללו עיין שם הרי אף דיש לתלות דמעלמא נפל שם וכנכ"ה וכמ"ש פרמ"ג במשבצות שם ס"ק ט"ז מ"מ כשהוחזק בג' מקומות לא תלינן דאתדמי ומחזקינן הקמח בתולעים וכן בס"ת שנמצא בו שלשה טעיות מחזקינן לסופר שכתב כל הספר בטעות עיין ביו"ד סימן רע"ט וחת"ס א"ח סימן קל"ו ועיין יבמות דף ס"ד ע"ב ובא"ע סימן טית.
ועוד דהאיך נתלה כאן דזייף משום סמ"י שהי' לו על הלוים ומסר טראט מזויף לאחר ולקח מעות בעד חספא ועוד כיון דנתברר שלקח מעות מהמלוים שלא כדין אין לתלות בסמ"י כמ"ש תוס' בפ"ק דב"מ דף וא"ו בד"ה ספק ואפשר ה"נ דתלינן בסמ"י משום דעדיין לא עשה מעשה רק שאל מהם לזייף דבזה לא נפסל עדיין אבל אם נתברר עליו שכבר זייף אפילו אחד לבד לא תלינן בסמ"י והוי כשאל לזייף שטר סתם ועוד אפשר כיון דעדות שבשטר כנחקרה עדותן בב"ד ומן התורה א"צ קיום דלא חציף אינש דירא שהעדים יכחישוהו לכן תלינן בס"י משא"כ בחת"י לוה דבעי קיום מן התורה כמ"ש סמ"ע בסימן ל"ה סק"ט ובש"ך סימן ס"ט ס"ק י"ב וב"ח שם הרי דלא אלים החזקה דלא זייף בחת"י לוה.
ואם הוציא שטר ונתקיים ועידיו חו"ש ואח"כ הודה המלוה שהוא מזויף כל שטר בחתימות עדים הללו שיוציא על כל אדם פסולין אף שיקיימן דחיישינן שמא זייף גם אלו זה מבואר בתוס' ורא"ש בכתובות דף מ"ד בד"ה א"ב ולפ"ז ה"נ י"ל כשהוציא טראט על ראובן בחת"י ונתקיים והודה אח"כ שהוא מזויף כל טראט שיוציא על ראובן בחת"י ל"מ לו קיום אמנם כשראשון נתקיים ע"י דימוי ושני ע"י טב"ע י"ל נהי דזייף כל כך שידמה אבל לא שיהא ניכר בטב"ע דעדיף מדימוי כדלעיל סימן מ"ו בש"ך ס"ק כ"ד.