אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן סב

סימן סא

אם מתה בב"י א"ע סימן פ"ו הביא תשובת רשב"א ז"ל שאלת ראובן מתה אשתו בלא בנים ויש בידו הרבה שט"ח יוצאים על שמה וקרוביה תובעים מהבעל אותם שט"ח שהבעל אינו יורש מלוה והבעל טוען שמנכסיו נעשו שהיתה מלוה משלו תשובה שכל מת שיש לאשה בחזקת בעלה היא וכדתניא וכן האשה שהיתה נו"נ וכו' ואל תשיבני דכשמתה אין יורשי' צריכין להביא ראי' וטוענים להם וכדאיתא ההם מודה לי אבא שאם מת על האחים להביא ראי' דהתם שאני שאין האחים טוענים ברי אבל כאן הבעל טוען ברי עכ"ל ותמהני דא"כ מה מתקיף ר"פ מדאפיק רבא זוגא דסרבלא דשם הבעלים טוענים ברי דשלהם הוא וכדפרש"י בשלהי המקבל ורשב"ם כאן ואפילו את"ל שכן הדין בדברים העשוים להשאיל ולהשכיר דגם יורשים מיורשים מוציאים מ"מ מנ"ל להקשות מדאפיק רבא די"ל משום דטוענים הבעלים ברי.

ונראה דברי לא מהני להוציא מהמוחזק רק בנידון רשב"א היו השט"ח ביד הבעל ונהי דלא חשוב הבעל מוחזק כל זמן שלא הוציא מהלוים מ"מ גם יורשי' אין מוחזקין ע"כ יפה כתב הרשב"א כיון דהבעל טוען ברי עדיפא טענתו מן יורשי האשה דטוענים שמא כיון דלא בא להוציא מהם אבל רבא אפיק זינא דסרבלא ולהוציא ל"מ ברי של בע"ד דתפיסתן עדיף מברי דקי"ל בו"ש לאו ברי עדיף דאוקמי' ממונא בחזקתי' כדאיתא בכתובות דף י"ב וש"ך בס"ק י"א וי"ח כתב דעיקר הטעם משום דבעל יורשה וז"א דהרי טענת יורשי' דמלוה ראוי הוא ואין בעל יורש ומצאתי בתומים כ"כ לדחות דברי ש"ך ולפ"ז בשטרות תחת יד יורשי' צ"ע אי מהני ברי של הבעל ואפשר דמ"מ לא חשוב מוציא מידם כיון דהממון גופא אינו תחת ידם אבל כששטר ת"י בעל ודאי אין מוחזקים דלוה א"צ לשלם כשהשטר ביד אחר וכמ"ש תומים סימן ס"ד סק"ב אמנם במטלטלים ויורשי' מוחזקים דלדעת מהר"מ גם במטלטלין טוענין להם וכתב ט"ז די"ל קי"ל כמהר"ם בזה לא מהני גם כשטוען הבעל ברי כיון דהוי להוציא.

והניח יתומים בקצ"ח כתב דאם נתן בחייו ושאר אחין מערערין כשעודו חי ג"כ צריכין אחין להביא ראי' ונתיבות חולק דכ"ז שהוא לפנינו ואינו מברר אתרע שטרו.

ולע"ד יש ראי' לקצו"ח מס"פ הזורק בכתב שובר לאיש וגט לאשה ואח"כ יוצא הגט מת"י בעל אם נשאת לא כל המינו לאבד זכותו של שני ובא"ע סימן קנ"א כתב שאנו תולין שנפל ממנה ומצאו הבעל עיי"ש הרי מיירי שהאשה טוענת דגט בא לידה דאל"כ רק מודית ומשום קנוניא הל"ל שנתנתו לו וכן מיירי ברישא דמכחשת ונשאת אח"כ הרי אף דכל זמן שלא נשאת לא תלינן בנפילה ואמרינן לה אייתי ראי' דגט מטי לידה ואם נשאת בלא ראי' תצא מ"מ אחר שנשאת בלא ערעור לא כל המינו לאבד זכותו של שני וה"ט דאף דאינה מביאה ראי' מ"מ אינו מפסיד זכותו לכן לא אמרינן לא כל המינו לאבד זכותה אלא דהיא היתה בדין לאבד זכותה כיון דאינה מביאה ראי' אלא משום זכותו לא משגיחינן במה שאינה מביאה דגם היא אינה נאמנת לחוב לו ובחידושי לא"ע ביארתי יותר.

ולפ"ז ה"נ אם נפל הדו"ד בין האחים קודם שמכר או נתן לאחר ולא הי' נאמן אז שהצריכוהו ראי' גם כשנתן אח"כ לאחר לא מהני כיון שלא הביא ראי' לפני זה.

אבל בן בית בתומים ס"ק י"ג הביא מהר"א ששון בעובדא דס"פ הכונס בירושלמי דגדולים זכו בחלקם ולא הוציא ר"ח מהם משום דהיו יכולים לטעון קי"ל כר"י בר"י והקשה התומים דא"כ למה לא יתנו לקטנים חלקם דאטו אם שותף אחד תופס וטוען קי"ל אין צריך ליתן להשותף חלקו עיי"ש ולע"ד התם שאני דרוב"י פסק שיתן הנפקד להגדולים חלקם וחלק הקטנים ישאר אצל הנפקד הרי כבר חלקו בפני ב"ד ומצאתי בנתיבות כ"כ אמנם בלאה"נ כיון שא"א להוציא יותר הרי במקום פסידא חולק בלא דעת שותפו ומציל לעצמו כדלקמן סימן קע"ו סכ"ח ואף דצ"ל לעצמי אני מציל הרי מתחלה בפירוש נטלו חלקם לעצמם ונראה דנתיבות שהוצרך לומר משום דנחלק עפ"י ב"ד דאזיל לשיטתו בסימן קע"ו שם דכשא"א להציל יותר צריך לחלוק עם חברו.

אמנם בלא"ה כיון דקטנים לא תפסו חלקם ולפי דעת ר"ח אין הדין עמהם רק מחמת דגדולים כבר תפסו א"א להוציא מהם ואלו היו הגדולים תופסים כולו היו צריכים להחזיר חלק הקטנים ליורשי בעה"ב של האריס כיון דלא בא ליד הקטנים לא חשובי קטנים מוחזקים ול"מ תפיסת הגדולים בעדם דהוי תופס לב"ח במקום שחב לאחריני ואף דתפסו חצי בשביל עצמם לא אמרינן מגו וכאשר כתב תומים גופא בסימן ק"ה סק"ג להוכיח כן דלא אמרינן מגו רק אי בעי זכי כולו לנפשו ואפשר משום דתומים לשיטתו לעיל בכללי תפיסה ס"ק קכ"ו אבל בנתיבות שם מצאתי בס"ק כ"א כמ"ש דל"מ תפיסה אפילו ע"י שליח דל"ש חזקת ממון כשהוא ביד אחר אפילו ביד שליח ונהי דבשליח תליא בפלוגתת רש"י ותוס' בפ"ק דב"מ דף י"ד מ"מ כשלא עשאו שליח לא מהני גם לרש"י וא"כ אם נאמר דגדולים צריכים לחלוק עם הקטנים במה שתפסו ומשום דקטנים שותפים והחצי שלהם א"כ עדיין לא יטלו הקטנים רק יוכרחו להחזיר ליורשי בעה"ב חלק הקטנים ולפי סברת ריב"י הדין עם יורשי האריס וכשמוחזקים גם לר"ח הדין עמהם א"כ תופסים מה שבידם נגד חלקם שנשאר בהחצי ליטרא דדהבא אצל הנפקד שנוטלים עתה יורשי בעה"ב.

ואף דלשון ירושלמי דאמר דגדולים א"צ להחזיר לקטנים די"ל מציאה מצאנו מוכח דלא כמהרא"ש דמשום קי"ל זכו רק דלר"ח אפילו תפסו מוציאין מידם דהוי טעות בשיקול הדעת אלא משום דנעשה עפ"י ריב"י מם דעבד עבד אף דהוי טעות וכמ"ש בתומים מ"מ בשאר תפיסה כשמהני משום קי"ל לדינא נ"ל כמ"ש דאם שותף אחד תפס גם מה שמגיע לשאר שותפים צריך להחזיר להנתפס אם לא בא עדיין לידי שאר שותפים ואם תפס רק כפי חלקו הגיעו וא"צ ליתן לשותפו חלק מזה אפילו לא אמר לעצמי אני מציל.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה