ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן לה
סעי' א' קטן וכו' בשו"ת ד"ח ח"ב בהשמטות סוף סימן ל"א כתב אם אינו עוסק בקבורת מתו בודאי חייב להעיד דהוי כמו שהולך בתפילין שאינו פטור מכל המצות דיכול לעשות שתיהן כמבואר בתוס' ברכות ובשעה שעוסק בקבורה ודאי פטור עכ"ל ותוס' זה הוא בב"מ דף כ"ט סוכה דכ"ה ותמהני איך פשוט לו דחייב להעיד וזה תליא בבעיא שבירושלמי פרק מי שמת אונן דפטור אם הוא משום כבודו של מת או מפני שאין לו שישא משאו וביו"ד סי' שמ"א מבואר אפילו אם א"צ לעסוק בצרכי המת כגון שיש לו אחרים שעוסקים בשבילו פטור מכל מצות בתורה וי"א אפילו אם ירצה להחמיר על עצמו אינו רשאי ואם ראה עדות כשהי' אונן יכול להעיד אח"כ ול"ה תחילתו בפסול דלא גרע מראה בלילה ואף די"ל מחוסר זמן שאני דממילא אתי או דאזי אין החסרון מצד העד מ"מ ה"נ כיון דאם העיד כשהוא אונן בדיעבד מהני העדות אף דאסור לכתחלה מפני כבודו של מת ל"ל בזה אי על"מ כיון דאינו אסור מצד עצמו של דבר עיין חו"מ סימן ר"ח וגם אינו רק איסור דרבנן ועיין בחכ"צ תשובה א' א"כ לא חשוב תחלתו בפסול כלל וכה"ג איתא בשבת דף מ"ג טבל מוכן הוא הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן.
ולאפרושי מאיסורא ודאי מחויב לילך ולהעיד כשהוא אונן אם יש חשש מעוות לא יוכל לתקון כיון דאין זה בזיון גדול למת וחשוב מעשה מה שיעשה אחר איסור כשלא יעיד כמבואר בתוס' שבועות דף למ"ד ע"ב וגם אונן חייב בל"ת כמ"ש החכ"צ שם.
סעי' ז' אינו נאמן בש"ך ואינו נ"ל דא"כ למה לי' בגמרא בעכו"ם טעמא דלא דייק ת"ל דבעינן תחלתו וסופו בכשרות אלא ודאי כיון שבידו לגייר וכו' לע"ד י"ל שא"ה דבידו לגייר כיון דדעתי' לאיגיורי כדאמר התם לר' יוחנן בן ברוקה דסבר כיון דדעתי' לאיגיורי מידק הוי דייק משמע דזה פשוט לו דדעתי' לאיגיורי רק פליג עם הה"ק אם הוי דייק אבל האנוסים דהם מומרים במזיד כיון דמיירי דיכולים להמלט דאל"כ אנוס בלא"ה כשר וא"כ בשעת מומרתם אין דעתם לשוב ולא חשוב בידו כמבואר בתוס' פ"ג דזבחים ל"ד ב' בד"ה כל שבידו דהמיר דת אינו קרוי בידו כיון דאין דעתו לחזור.
במזל"מ הקשה עמ"ש הש"ך דל"ה החלתו בפסול דבידו להתגייר והא בע"ג דקידושין איתא הא"מ לי לאחר שאתגייר א"מ דל"ה בידו דמי יימר דמזדקקי לו תלתא ולק"מ דמבואר בתוס' פא"נ דף ע"ד בד"ה הכא דאם מצוי לקנות חשוב בידו ולאו בידו כיון דתלוי באחרים ולא גמר ומקנה וה"נ מצוי שמזדקיקים ומ"מ כיון דתלוי ביד אחרים חשוב כדשלב"ל דלא סמכ"ד ולא גמר ומקנה משא"כ לענין פסול עדות אינו תלוי בסמיכה דעתו.