ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן לב
אלא פיתה אותן תוס' דייקו כן מדקתני השוכר עש"ך ולענ"ד י"ל רבותא תני שוכר דבפ"ק דשבת דיינו תני אין משלחין אגרת ביד נכרי ע"ש אא"כ קצץ לו דמים ופרש"י כיון דקצץ לו דמים בדידי' טרח ובמדרש רבה פ' נח פ' ל"ד מיד איש אחיו זה השוכר את אחרים להרוג את חבירו והדר אמר שופך דם האדם באדם ע"י שליח דמו ישפך והוא כפול ונתקשו בזה ולי קשה יותר דמיד איש אחיו אדרוש היינו דיני שמים ודמו ישפך היינו דיני אדם ונקט בד"ש שוכר ובד"א שליח ולפמ"ש א"ש דבדיני אדם אם משלח חייב ע"כ שליח פטור דאיך נהרוג שנים דאם השולח עיקר ההורג שליח פטור ואם השליח עיקר השולח פטור לכן אמר בד"א שליח דאזי עביד אדעתי' דמשלחו והמשלח עיקר בב"נ דיש שלד"ע כמו במעילה דיש שלד"ע שליח פטור ומשלח חייב ובד"ש נקט שוכר דאזי שליח אדעתי' דנפשי' עביד וחייב בעצמו בד"א ומשלח פטור רק חייב בד"ש וקרא דייק דתחלה נאמר מיד איש ואח"כ אדם אלא דאיש היינו אדון כמו ביומא דח"י אישי כ"ג ופרש"י אדוני והיינו כיון ששוכרו נעשה עבדו והוא אדון לו ומחמת דיד פועל כיד בעה"ב כדאיתא פ"ק דב"מ ד"י ע"א לכן דרש מיד איש אחיו שנותן שכר לאחיו והוא איש לאחיו וידו כידו לכן חייב בד"ש ולתוס' צ"ל הא דדרש האדם באדם ע"י שליח ר' חנינא ס"ל הכי דבב"נ יש שלד"ע אבל מי שדרש תחלה לשוכר פליג וס"ל גם בב"נ אין שלד"ע רק שוכר חייב דגורם הוא משום דידו כיד בעה"ב אבל שליח לבד אפילו גורם לא חשוב וכמ"ש בנתיבות סימן קפ"ח וכן משמע בסנהדרין דף נ"ז דלא דרש האדם באדם רק להורג עובר ות"ק דלא ס"ל פריך מאי דרש באדם ולא משני לע"י שליח וכן ברמב"ם לא כתב שיתחייב ע"י שליח ועיין קצו"ח וחכ"צ סימן קל"ח ופנ"י פרק הכונס דף נ"ו מ"ש ליישב דברי תוס' אך לא ראו דברי הגמ"יי פ"ו מממרים והבאתיו לקמן סימן רס"ו.