אור ברסלב

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

סימן לא

סימן ל

סעי' א' ש"ך סק"א ול"נ מדברי הר"ן וכו' בנו"ב חא"ע סימן מ"ז כתב דאפילו לחכמי בריסק אין ספק שבעדות זה עצמו שהעיד בשקר עדות זה עכ"פ פסול לגמרי עיי"ש ולדבריו לא איש ראיית הש"ך ול"ל דחשוב שתי עדות דקודם תרווייהו מסהדי דא"א היא ובגירושין נחלקו והיא עדות אחרת דא"כ מה מקשה הר"ן דהא באס"ז בכתובות שם כתוב בשם תלמידי רשב"א דכי אמרינן בעדות מוכחשת דלא מצטרפי לעדות אחרת ה"מ להבא אבל למפרע לא מפסלי והכא כשמכחישין זא"ז כבר היתה עדותם שהעמידוה בא"א עדות גמורה ועדות זו שמכחישין בה זא"ז עדות אחרת הוא דנשואין לאו בגירושין מתלא דתרתי מילי ננהו וכן בכת"י ותנאי תי' עיי"ש והר"ן ע"כ ס"ל כיון דאומרים הכל תכ"ד הוי עדות אחת או דלא אמרו כלל א"א היתה רק כיון דאומר נתגרשה מכלל דעד השתא א"א היתה ואם משקר כשאומר נתגרשה נפסל עתה ואינו נאמן שהיתה א"א ואי איתא לסברת נו"ב אין ראי' מהר"ן ורמב"ן וריטב"א וכן מצאתי בשו"ת בית יעקב סימן קנ"ד.

ויש לעיין דבב"ק דף ע"ג במהרש"א בד"ה בפרש"י כתב דאם העידו בב"א על הגנבה וטביחה והוזמו על הגנבה לא אמרינן למפרע נפסלו ופסולין היו כשהעידו על הטביחה כיון דתכ"ד הי' והיו יכולין לחזור בהן כמ"ש תוס' שם בד"ה שהעידו ומכ"ש כשהזמו על הטביחה דלא נאמר בשעת עדות גנבה פסולין היו אלא דלכך נפסלו נמי אגנבה דהו"ל כמו עדות מוכחשת כיון דהוזמו על הטביחה הוי מוכחשין על הגנבה ובטלה כל העדות דתכ"ד כד"ד עיי"ש וא"כ ה"נ יפה אמרו תלמידי הרשב"א דלא חשוב פסול בעדות א"א אבל מ"מ הדין עם הר"ן דמוכחש הוי נמי אעדות א"א כדמוכח התם בב"ק דלמ"ד תכ"ד כד"ד כי אתזמו אטביחה נתבטל ג"כ עדות הגנבה כמ"ש תוס' ומהרש"א שם וצ"ל דתלמידי רשב"א ס"ל דבשלמא חתם דאתזמו אטביחה חזינן דרצו לחייבו בשקר דו"ה א"כ הוכרחו להעיד בשקר שגנב משא"כ הכא נהי דחשוד זה שאמר נתגרשה דשיקר מ"מ לא הוכרח לשקר ולומר דא"א היתה דהא אדרבה ר"ל דפנוי' היא וכיון דלא תלוי זה בזה ואינו נפסל רק להבא מהימן במה שהעיד דא"א היתה והר"ן י"ל דס"ל דאפשר רצה להחזיקה בגרושה לאסרה אכהן א"כ הוכרח נמי לשקר דא"א היתה ולפ"ז מתורץ קושית הבית יעקב שם למה לא הקשה הר"ן קושיתו בכתובות שם אמימרא דע"א אומר תנאי הי' וע"א אומר לא הי' תנאי דתרוייהו בשטרא מעליא מסהדי דהאי מימרא קדמה ולפמ"ש א"ש דנהי דחשוד שאמר תנאי בשקר לא הי' מוכרח משום זה להעיד דכת"י הוא דהא אדרבה רוצה לבטל השטר והרמב"ן וריטב"א דהקשו גם בע"א אומר תנאי צ"ל דס"ל דנעשה פסול למפרע אף על מה שהעידו מקודם בתכ"ד ורק לענין הזמה לחייב העדים אמרינן דבר הגדה הי' כיון שהי' יכול לחזור בו וכמ"ש הפנ"י בב"ק שם בישוב פרש"י והכא כיון דהאחד מהשני עדים משקר ופסולי לצרפם יחד מכאן ולהבא ה"נ אמת שהעידו לפני זה תכ"ד.

והנה הפנ"י שם הקשה על המהרש"א מפחז"ת דל"א דזה אמר של אבותי ואכלתי' שני חזקת וזה אמר של אבותי ואכלתי' שני חזקה זה אייתי סהדי דאבתתי' ואכלת שני חזקת ואידך אייתי סהדי דאכלה שני חזקה דקי"ל שם כר"נ דלאבהתי' דלא אתכחיש לא אתכחיש וכתבו תוס' דתי' תכ"ד ואמאי לא אמרינן דמתוך שבטל העדות במקצת בטל כולה ולע"ד לפמ"ש באס"ז בב"ב שם דאם היו לזה עדים דאבהתי' לבד ולאידך דאכלה שני חזקה מוציאין ונותנין לאידך דיש לו עדים דאבהתי' משום דזה שאכלה שני חזקה אין עמה טענה דלא טען שקנה מהשני רק טען של אבותי ובזה אתכחיש מעדים וא"כ ל"ל בטלה מקצתה בגולם כולה דלא נתבטל כלל עדות בהכחשת אכלה דאין צורך ותועלת כלל בעדות שני חזקה כיון דהעידו דשל אבותיו היא משא"כ בעדי גנבה וטביחה דלולא דאתזמו אטביחה הי' נ"מ בעדותם דו"ה. ובזה יאיר לנו דברי מישרים בנתיב שני חלק שביעי ז"ל שני כתי עדים המכחישות זו את זו עדותן בטלה ופטורין אבל אם מכחישות זו את זו בקצת העדות ובקצת האחר אינן מכחישתן נתקיים אותו הקצת ומרבינו שמואל ז"ל עכ"ל והביאו ב"י כאן וכנה"ג תמה הלא גמרא ערוכה היא בפחז"ה דל"א כנ"ל ולפמ"ש א"ש דה"א דוקא התם דקודם דאייתי אידך נמי עדי אבהתי' לא נתבטל לדינא שום עדות בהכחשת עדי חזקה לכן ל"ל כיון שבטלה קצתה בטלה כולה משא"כ כשע"י הכחשת קצת נתבטל באמת ולולא הכחשה הי' העדות פועל לדינא יותר וכדעת מהרש"א דאף דלא נפסלו מ"מ כיון דבטלה קצת בטלה כולה קמ"ל דנתקיים אותו קצת אף דהשאר לא נתקיים.

ותומים תירץ דב"י קמ"ל דאם ב' כתות אומרים דאבהתי' ומכחישין עצמן בחזקה דל"ה כנמצא פסול ויתבטל כל עדות דאבהתי וסיים בצ"ע כיון דכת אחד פסולין הוי לי' נמצא אחד קא"פ ונתיבות השיגו דבשעה שהעידו דאבהתי' עדיין לא היו פסולים כדמוכח ברש"י ותוס' בב"ק דף ע"ג עיי"ש מ"ש כדמוכח מרש"י אדרבה רש"י ס"ל דכיון דאתזמו אטביחה אפסלו אגנבה משום פסול עדות וכמו שפירש שם סוף העמוד אלא דהמהרש"א המה על רש"י והפנ"י תירץ וכמ"ש לעיל א"כ הוי שפיר נמצא קא"פ וגם רמב"ן וריטב"א ס"ל דנחשב עד פסול על מה שהעיד תכ"ד אם העיד בשקר אח"כ וכמ"ש לעיל.

ובספר דברי אמת בענין תרי ותרי הביא תשובת רא"ש כנ"ט ס"א בעד שהעיד שיצחק אמר לו וליאודה שילכו ויקנו מאשתו ואח"כ ממנו איך שניתנו הבתים שלהן לאביגדור וכן עשו ויאודה מכחישו שלא אמר יצחק בפניו עוד העיד ע"א שאביגדור החזיק שני חזקה והשיב הרא"ש דל"ה הכחשה דלא רמיא עלי' לא מדכר ואפילו חשבת הכחשה מ"מ בעיקר העדות שקנה מיצחק לא הוכחש כי ההוא דחז"ה זה אומר של אבותי וז"א של אבותי ההוא אייתי סהדי דאבהתי' ואכלה שני חזקה ואידך אייתי סהדי דאכלה שני חזקה ואר"נ דבאבהתי' דלא אתכחיש לא אתכחיש וכן בנידון זה נהי שהכחישו שלא ראה הקנין עמו מ"מ לא הכחישו במה שאומר שראה הקנין ומזה יליף בד"א בשני עדים שהכחיש אחד לחברו במקצת ובמקצת לא הכחישו אעפ"י ששניהן אינן מצטרפין לעדות אחרת מ"מ למה שלא הוכחש אית לן חד סהדי כשר עיי"ש ולע"ד אינו ראי' דשם לא נתבטל שום דבר מחמת הכחשתו דלא ראה עמו ולא הועיל עד ראשון כלום במה שהעיד שהשני ראה עמו אפילו לא בא השני להכחישו והוא מלתא דכדי ואפשר אפילו יכחישו אותו בזה שני עדים ובלאו טעמא דלא רמיא לא דכיר מ"מ לא יפסל כי אין נ"מ בעדות זה לשום חיוב ופטור וע"כ דייק הראש בעיקר העדות לא הוכחש אבל אם הוכחש בקצת עדות שיש בו נ"מ לדינא י"ל מתוך שבטלה מקצתה בטלה כולה גם י"ל דהוה כנמצא אחד קא"פ ואין להקשות מב"ב שם דאמר אליבא דר"ח פ"ע ל"פ ופירשב"ם דר"נ ודאי לא ס"ל כותי' ואמאי נימא כיון דאין תועלת בעדות חזקה לא נפסלו י"ל נהי דתחלה אין תועלת מ"מ נ"מ אם יביא אידך נמי עדי אבהתי' דאם לא הי' לראשון עדי חזקה לאידך יהבינן ומש"ה העידו לראשון דאכלה שני חזקה או דנ"מ אם יביא אידך רק עדי אבות ולפיכך יש לפסלן כשהוכחשו משא"כ בנידון דהרא"ש דעה שהעיד דעד שני הי' עמו אך למותר ומ"מ בהך דב"ב ל"ל מתוך שבטלה מקצתה דקודם שהביא אידך עדי אבות אין צורך בעדי חזקה דראשון ולא נתבטל כלל מחמת הכחשה דעדי חזקה של שני ואחר שהביא אידך ג"כ עדי אבות לא נתבטל עדות ראשון רק מודאי לספק מי מהם מעיד אמת על החזקה ובלא"ה עדות אבהתי' ג"כ נעשה רק ספק ול"ל דתבטל כולה יותר עמה שנתבטלה מקצתה ועיין מגדל עוז פכ"א מהלכות עדות ס"ד ועיין הוי"ו ספ"ב דר"ה הובא בחת"ס חא"ע סימן ע"ח.

סעי' ב' שלא ישביעו הקשה בתומים איך ישביענו בטענה שמא דאפילו ראה אצלו עוד שטר שמא שרפו אח"כ קודם בואו לב"ד ולע"ד כיון דס"ל לטור דצריך שישבע קודם שיטול אינו בגדר היסת רק כנשבע ונוטל דמשבעינן אפילו על שמא ואדרבה קשה לי מה שנסתפק הרא"ש אי חשוב דררא דממונא דאין זה רק בהיסת והכא הרי נשבע קודם שיטול אבל לפי מה דס"ל לטור דצריך לישבע י"ל משום דבא ליטול אין זה היסח.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה