ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
סימן חי
סעי' א' י"א דטוב להתחיל מן הקטן עיין סמ"ע בגמרא דל"ו אמרינן מניינא דרבי מן הצד הוי מתחלי ופרש"י משום ענוה ומזה נלמד דיותר טוב להתחיל מן הצד וכ"כ הלח"מ פי"א מה"ס וקשה דלמה לא זכרו רי"ף ורמב"ם זה ונלע"ד דהנה רמב"ן פאד"מ כתב ברוב מנין נגד רוב חכמה רצו עושין כרוב חכמה אבל יחיד נגד שנים בטלו דבריו אף דחכם מהם יותר ולפ"ז בדיני ממונות דבשלשה כשהגדול אומר דעתו רשאין השנים לחלוק עליו דבטלו דבריו ולא נאמר לא תענה רק בב"ד יותר משלשה וכמ"ש תוס' שם דלא נאמר רק בד"נ דאזי כשחולקין רבים נגד רבים והמופלא אחד מהם דלא בטלו דבריו אף דצד החולקים רוב מנין ואף דנאמר דלהלכה עושין כרוב מנין גם כה"ג כיון דיצאתה ב"ק דהלכה כב"ה אף דב"ש מחדדי טפי וכמבואר בחולין דף מ"ד בתוס' שם מ"מ מסתבר דלא תענה על רב להכי אתי שלא לענות על רב משום דגדול בחכמה כשיש עוד עמו דלא יבטלו דבריו אבל ביחיד לבד אין סברא וכמו דמחלק הרמב"ן ואם שנים אומרים בשוה והגדול אחד מהם מה אכפת לן אם יחלוק היחיד על הגדול בלא"ה דעתו בטלה ומה חשש דלא נתחיל מהגדול דממ"נ אם יסכים עוד אחד עמו מה אכפת אם השלישי לא יענה על רב בלא"ה הלכה כגדול ואם שנים ירצו לחלוק עליו כשאין דבטלה דעתו רק רבי לשיטתו דס"ל בפ"ק דסנהדרין דף ג' ע"ב דד"מ בחמשה לדידי' שייך לא תענה על רב גם בד"מ כשיאמרו שנים לזכות ושנים לחוב והגדול בחכמה מצד אחד דאז אין לבטל דעתו ואין להחמישי לחלוק עליו לנטות מדבריו ע"י רוב מנין ע"כ כל מניינא דבי רבי והצד מתחילין אלא דלפ"ז קשה למה אמרו בסנהדרין דף ל"ו ע"ב בשור הנסקל אין להתחיל מן הצד הא לכ"ע בכ"ג אלא אף דאין לענות על רב מ"מ דרך שאלה מותר רק בד"נ חיישינן מתוך חומר שבהן כיון שלא בדרך שאלה אסור לחלוק וכמבואר בסמ"ע כה"ג ובד"מ כיון דאין לדבר לפני הגדול משום כבודו מוטב יותר להתחיל מן הגדול וכמ"ש התוי"ט שם וע"כ לא חיישינן שמא לא ירצה לענות על רב אמנם רבי משום ענוה שבו מחל על כבודו ומשום דאסור לענות על רב חשש שלא ירצו לחלוק עליו אפילו דרך שאלה וזה דוקא לרבי דד"מ בחמשה וכשיש עוד אחד עמו לא בטלו דבריו אבל לדידן דד"מ בשלשה והשנים רשאין לחלוק עליו להדיא דבטלו דבריו אין חשש ולמה יוותר הגדול כבודו בחנם ע"כ השמיטו רי"ף ורמב"ם זה.
אחר הרוב ברמב"ן פאד"מ הביא מ"ש רה"ג דאם נחלקו ב"ד של שלשה שנים אומרים כך אם שוים בחכמה דוחין דברי יחיד ועושים כשנים ואם אחד עדיף מן השנים הולכין אחר מי שנתן טעם לדבריו ורמב"ן הביא ראי' לדבריו מיבמות דף י"ד דעשו כביש דמחדדי טפי והקשה מר"א בן הורקנוס דבטלו דבריו ומדר"מ שאין בדורו כמוהו וע"כ חולק בין יחיד נגד שנים דבטלו דבריו ובין רבים נגד רבים אבל דברי ר"ה נדחה דהא ס"ל גם ביחיד נגד שנים כן עיי"ש ולע"ד גם רה"ג לא אמר רק אם הגדול בחכמה הוא גדול ועדיף מן השנים אבל אם רק גדול מכל אחד וטובים השנים מן האחד ע"י צירוף מודה רה"ג דהולכין אחר הרוב מנין וכן הדין לענין ביטול איסור ברוב דאם חתיכה גדולה נתערבה בין סתים קטנות אם בכמות גדולה מהשתים אינה בטלה ואם השתים בכמות ע"י צירוף יותר מהאחת בטלה ברוב כמ"ש ש"ך ביו"ד סימן ק"ט סק"ו וע"כ דייק רה"ג אם האפד עדיף מן השנים אין מזניחין רוב חכמה דעדיף רוב באיכות מבכמות ור"א ור"מ לא עדיפי רק מיחידים אף דבאבות פ"ב מ"ח תנן אם יהיו כל חכמי ישראל בכף אחד ור"א בן הורקנוס בכף שני' מכריע את כולם הרי שם אמר א"ש דאם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ור"א בה"ק עמהם ור"א ב"ע בכף שני' מכריע את כולם וכתב שם תרב"ע דבחריפות ר"א ב"ע גדול א"כ בחריפות אין ר"א בן הורקנוס גדול מכולם ועוד בלא"ה מבואר בגמרא דאין הלכה כי"א דשמותי הוא ומבואר בירושלמי שהוא מתלמידי ב"ש ומעולם לא אמר רק מה שקיבל מרבותיו א"כ כבר הלכה כב"ה דיצאה ב"ק אלא דזה צ"ע למה עמד ר"י מעל רגליו ואמר אין משגיחין בב"ק דכבר נאמר אחרי רבים להטות כדאיתא בב"מ דנ"ט דלר"י דאין משגיחין בב"ק א"כ הרוצה לעשות כב"ש עושה דמחדדי טפי ור"א מכריע ג"כ את כולם ועמ"ש בחידושי לא"ח סימן תרח"י.
סמ"ע פסק"י ספק בתקנה עמ"ש בס"ד בסימן קע"ה סל"ז.