אור ברסלב
ערך שי חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן שץ

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות נזקי ממון סימן שץ

הלכות מאבד ממון סימן שפח

סעי' ה' ונתגלגל למק"א בפרק כיצד הרגל דף י"ז ע"ב כתבו תוס' דאם זרק אבן או חץ על הכלי ובא אחר ושברו פשיטא דחייב השני ול"ש כאן מנא תבירא תבר דאי אזלינן נמי הכא בתר מעיקרא לא משכחה בצרורות ח"נ וסברא לחלק בין זורק אבן לזורק כלי עצמה ובקצו"ח כתב דלא משמע כן בנ"י בפכ"ה גבי אשו משום חציו שכתב וז"ל ואי קשיא לך היכי שרינן עם חשכה להדליק נרות ל"ק שחיובו משום חציו כזורק שבשעה שיצא החץ מת"י נעשה הכל ולא חשבינן לו מעשה דמכאן ולהבא דא"כ ה"ל למפטרי' דאנוס הוא וה"ג אם מת קודם שהספיק להדליק את הגדיש ודאי משתלם ניזק עכ"ל ולקצו"ח הנ"י סותר א"ע דבר"פ כיצד הרגל הביא בשם הרא"ה כתוס' וכן הביא הש"ך לעיל ס"ס שפ"ו מהנ"י והגמ"י וב"ח שפסקו כתוס' ועכצ"ל דשאני אם נגמר ההיזק ע"י חיציו דאזי כאיתעביד מעיקרא ותוס' ג"כ ע"כ מחלקי בכך דאל"כ תקשי להו קושית הנ"י ותוס' לא כתבו רק אם קדם אחר ושברו דלא יצא מעשה ראשון מכח אל הפועל ומה שהוכיחו מח"נ צרורות אף דהתם יצא מכח אל הפועל י"ל כונתם בשלמא אם יש צד קולא בחציו יותר מעשה ממש בגוף הכלי דזרק כלי אף דקדם אחר ושברו ראשון חייב ובחץ ראשון פטור הרי דיש שיור בחציו עד שיצא מכח אל הפועל יש סברא נמי בצרורות להלל"מ מה שאינו משלם רק ח"נ אבל אם גם בחציו אף דשבר אחר ראשון חייב הרי נגמר חיובו כשזרק ה"נ בצרורות הוי מעשהו ממש מעיקרא בלא שיור וי"ל ג"כ בזה מה שהקשה קצו"ח ממ"ש טוש"ע בסימן תי"ח ס"י ומהא דמרבה בחבילות דהוי כנעשה ההיזק מעיקרא דהתם הזיק בסוף ויצא מכח אל הפועל וכן אין ראי' מהרא"ש שיחלוק על התוס' מטעם שכתבתי דכונת התוס' להוכיח מח"נ צרורות דא"א לחייב הראשון רק אם חציו הזיקו דכיון דלא חייב רק אם הזיקו לבסוף ולבסוף לא עשה מעשה ממש רק כחו הי' לכן הלל"מ בצרורות בהמתו לשלם רק ח"נ דאף דעכצ"ל דהוי כנעשה ההיזק מיד דאל"כ יהא אנוס וכשמת יפטרו יורשיו כמ"ש הנ"י מ"מ כיון דאינו מחויב רק כשנעשה ההיזק לבסוף ואז ל"ה רק כחו הוי כנעשה מעיקרא רק ע"י כחו ובבהוותו הלל"מ להקל בכחו על ח"נ אבל אם בחציו יחויב גם כששבר אחר וא"צ לשיצא מכח אל הפועל עכצ"ל דנעשה ההיזק מיד לגמרי בשעת זריקה הרי אז עשה מעשה ממש ואין צד קולא מה דלבסוף הוא רק כחו דהא אפילו לא נשבר בכחו לבסוף חייב אבל זה ודאי גם לתוס' מה שנעשה ההיזק לבסוף בכחו הוי כנעשה מיד בכחו ולא במעשה ממש ושפיר הקשה הרא"ש בהתיזה ברה"ר והזיקה ברה"י חייב הא בדרסה על הכלי ונתגלגל למקום אחר ונשבר בתר מעיקרא אזלינן דל"ל שא"ה דאינו בגוף הכלי מעיקרא דהא עכצ"ל דהחיוב כנעשה בכחו מעיקרא דאל"כ הרי לבסוף אנוס הוא ואפילו בחציו יפטר ועיין טו"ז כאן והנה הא דמרבה בחבילות ל"מ דא"ש לפירש תוס' בפ"ק דב"ק דף יו"ד בהא דמה קעביד היינו שחייב רק חלקו א"כ אף אי נימא דכ"א פלגא נזקא עביד מ"מ ראשון גמור פלגא נזקא לכן שני אינו חייב רק פלגא אלא גם לרש"י וטוש"ע דראשון חייב בכל הנזק א"ש דס"ל שנים שהזיקו וכ"א יכול לעשות כל ההיזק אמרינן כ"א כולה נזקא עביד וראי' מדקי"ל שנים שהזיקו וא"א להשתלם מחד משלם אידך כולו כדלקמן סימן ת"י סל"ז וכן מבואר ביש"ש פרק ה' דב"ק ס"ט וכ"כ שם מהגמ"י א"כ ה"נ במרבה בחבילות דבלאו איהו נמי אזלא הרי ראשון כולו נזקא עביד א"כ נעשה ההיזק מעיקרא בכחו כולו ופטור המרבה ובירושלמי פ"ק דב"ק ה"א אש מלמדת על כולן שהוא חייב על האונסין.

וק"ל הא אבדה ששטפה נהר מותרת לכל אדם כיון דאבודה ממנו ומכל אדם וכן המציל מן הגייס ומדוב ונמר כדאיתא בפ"ב דב"מ וכן בהגוזל דף קי"ז היכא דאוקים לאנס על ממון חברו אף דאח"כ נו"נ ביד פטור אם הי' אנוס דמכיון דאוקמו מעיקרא מיקלי' קלי' א"כ ה"נ כיון שזרק ראשון חץ והי' נשבר בלאו השני הרי אבוד מכל אדם הוא ולאו של בעלים הוא ולמה יחויב השני אלא היכא דראשון בר תשלומין עדיין אינו אבוד מבעליו דישתלם ממנו אלא דא"כ קשה למה ישלם השני הא גוף הכלי כבר הפקר הוא ואינו של בעליו רק דמים יש לו להשתלם אין השני רק גורם וכמזיק שעבודו ומוחל חוב ושורף שטר דלרבה ס"ל בב"ק דף צ"ח דפטור והתוס' בפרק כיצד הרגל שם על רבה קאי דאמר זרק כלי מרא"ש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור וכתבו דזרק חץ ובא אחר ושברו שני חייב דל"ד לזרק כלי והא לרבה גם זה יפטר ול"ל דתוס' כתבו כן דנ"מ לדידן דד"ג דא"כ איך כתבו דפשיטא דחייב הא לתוס' דד"ג רק קנסא ודוקא במידי דשכיח ומי יימר דזה שכיח שיזרוק אחד חץ ויקדם אחר וישבר ועוד דא"כ הראשון שזרק החץ נהי דעדיין לא עשה מעשה בגוף הכלי ל"ח מזיק מ"מ כיון דעל ידו נעשה כאבוד מבעליו וכהפקר יחויב מדינא דגרמי כמראה ממון ישראל לאנס כיון דאוקמי עלי' מקלי קלי' וחייב מדד"ג אף דלא עשה מעשה בגוף הממון וא"כ יפטר השני דלא הפסיד לשום אדם להזורק לא הפסיד דבלא"ה הי' נשבר ע"י החץ וגם לבעל הכלי כיון דהראשון חייב לשלם ול"ל דמיירי באפשר להציל דא"כ לא חשיב מנא תבירא ומצאתי במלחמות פרק כיצד הרגל שכתב נמי אף דאזלינן בתר בסוף שני פטור דאין לו דמים עכשיו כיון שסופו להשבר וראשון פטור דאפילו גרמא לא עשה הראשון שהרי לא שבלו וגם נ"י בשם ריטב"א בשם רבו ס"ל בזרק כלי מהגג הוי ספק אי ראשון חייב והובא בש"ך לעיל ס"ס שפ"ו ס"ק כ"ז ועיין מגיד משנה פי"ב מגזלה ואבדה ה"ה בנסדק הכד של דבש ועדיין לא נשפך אעפ"י שעתיד להשפך ולא יוכל להציל אינו הפקר וכשהצילו אחר אינו זוכה בו אבל לרש"י הוי הפקר וכן עיקר עיי"ש ועיין פרש"י בהגוזל בתרא דף קט"ו ע"ב בד"ה לא אמר כלום שכתב כיון דלאיבוד אזיל לית בהו זכי' והפקרא היא ול"ל שאני התם שהכד נשבר הוי כנעשה מעשה בדבש שבתוכו אף שלא נשפך עדיין משא"כ בחץ דלא נגע עדיין בכלי דא"כ מה פריך הש"ס שם מבא אנס כנגדו עיי"ש ואפשר גם לרמב"ם דכ"ז שלא נשפך הדבש ל"ה הפקר היינו משום דנהי דבעל הכד אין לו במה להצילו מ"מ כיון שיש כאן אחר עם כלי ויש מצות השבת אבדה לא ראוי להתייאש וכה"ג כתוב במג"א סימן של"ד סקי"א וגם בכה"ג דעת הר"ן בפרק כל כתבי בנפלה דלקה בשבת כיון שהוא אינו רשאי להציל הרי הוא מופקר לכל עידי דהוי אמציל מזוטו של ים והביאו בא"א בסימן של"ד עיי"ש ובפ"ק דערכין דף וא"ו ע"ב היוצא ליהרג לא נידר ואחרים שחבלו בו פטורין דאין לו דמים ועומד הוא ליחבל וברמב"ן בדד"ג אהא דאמרינן בפרק הכונס דף נ"ז כופף קמתו של חברו בפני הדלקה או שוי' טמון פטור דלאו גורם נזק הוא שהנזק ע"י המדליק בא אף שפוטר אה המדליק מלשלם כיון שעדיין לא נתחייב הוי רק כמונע ממנו ריוח והזורק כלי מהגג ובא אחר ושברו במקל שניהם פטורין ולא מחייבו משום דד"ג דראשון לא אתי נזקא מחמתי' כלל ושני נמי מנא תבירא תבר ואי משום שגרם שלא יתחייב הראשון היינו טומן באש דפטור את"ד ולע"ד ל"ד לשוי' טמון דהתם בא הנזק ע"י המדליק דלולא אשו של המדליק הי' נשאר משא"כ כאן השני שובר ואי כיון דכבר זרקו הראשון מהגג וסופו להשבר הוי כמנא תבירא מה בכך מ"מ שוה היה אצל בעל הכלי ככלי שלימה דהי' נפרע מהראשון ודמיא להא דכתב הנמ"י בפרק המוכר פירות אהא דבורר צרורות מגורנו של חברו חייב לשלם לו דמי חטים אף דעפר בעלמא מ"מ כיון דנמכר בממון במקום חטים הרי שוה ממון ועפר הנמכר בממון כגון עפרות זהב הוא ואפילו מאן דלא דד"ג מודה בזה ואף דנמ"י שם כתב דשורף חמץ שעעה"פ אצל הגזלן פטור דאינו שוה לשום אדם רק לגזלן וכ"כ תוס' במרובה הא רמב"ן גופא לא מחלק בכך וכמ"ש הש"ך בסימן שפ"ו סקי"א ושכ"כ ריטב"א והכריע כדבריו.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה