ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות נזיקין סימן שעח
סעי' ט' אין המזיק חייב לשלם יותר ממה שישומו ב"ד בתשובת הרא"ש סיים בזה כיון שלא כיון וכתב הדג"מ דמשמע שאם כיון חייב לשלם כל מה שיעליל העו"כ משום דיני דגרמי ועיין לעיל סימן ע"ב בש"ך סק"מ עכ"ל וצ"ע דלמה יגרע משליש שהחזיר שטר פרוע לעכו"ם והוכרח לוה לפרוע שנית דכתב הרשב"א הובא בב"י בסימן שפ"ו דפטור דאינו רק גרמא וצ"ל דרא"ש לשיטתו דס"ל במוכר בית לגוי אמצרא דישראל וגרם היזק לישראל חייב לשלם אפילו לא קיבל עליו המוכר מעיקרא לשלם כמ"ש בב"י לעיל סימן קע"ה סנ"ח ה"נ ארי' ארבע עליו וא"כ לפמ"ש ב"י שם ורמ"א בהג"ה ס"מ דעיקר כפוסקים דא"ל שמתוהו וקיבל עליו פטור ה"נ ולכן השמיטו כאן בש"ע סיום דברי הרא"ש בזה.
הג"ה דבר שמחה ראובן סעד בסעודת חתן וזרק זכוכית לכותל כנהוג השותים מתוך שמחה וסימא עין שמעון וטען ראובן שהי' שיכור כלוט חייב דה"ל להזהר שלא ישתכר כלוט ופושע גמור הוא ואת"ל דפטור עליו להביא ראי' כדאיתא ס"פ האומנין תניא איסי בן יהודא אין רואה שבועת ד' הא יש רואה יביא ראי' ב"ח ישנות סימן ס"ב וזכל"א אות שין כתב שכרות אונס הוא ולא פשיעה כנה"ג סימן רצ"א אות ה' עוד שם שכרות אינו פסיעה ופטור אם מתוך כך נגנב עיין מבי"ט ח"ג סס"ע ולכאורה שומר חמיר ממזיק דחייב בגרמא בעלמא אך בתוס' ר"פ המניח בד"ה ושמואל כתבו דמזיק חייב יותר מש"ח ובזבל"א ח"ג אות שין כתב שיכור שהזיק עיין כנה"ג סימן שע"ח אות ט' דחייב לשלם עכ"ל ותמהני על הב"ח דחייבו בארבע דברים דשוגג ושוכח פטור עיין בסימן תכ"א ס"ג וס"י ובא"ח סימן צ"ט ס"א ופר"ח שם הביא מנזיר פ"ד והוא שם דף כ"ג תוס' ד"ה והא מינס קאנס שהרי השקוהו יין ואמאי קרית לי' פושע ועיין עוד בא"ח סימן ק"ח ס"ח והב"ח שם סימן צ"ט נמי כתב דשיכור חשוב אנוס וא"כ בד' דברים ודאי יש לפטרו ובנזק י"ל דלא עדיף מישן או שוכח דחייב משום שלא נזהר מעיקרא וראיות פר"ח יש לדחות דלוט לא ה"ל לאסוקי אדעתי' שתשכב אצלו כמו בסימן תכ"א ס"ד דישן פטור כשבא השני וישן אצלו וגם הא דלעיל ס"ב דנפל מן הגג ברוח מצוי' והזיק דחייב כתב באס"ז לב"ק דף כ"ז דדוקא כשהיו למטה הניזקין דאז הוי פושע עיי"ש ובנידון הב"ח י"ל כיון דנהגו לזרוק הוי כנפל מהגג ברוח מצוי' דחייב בארבע דברים כמבואר בסימן תכ"א סי"א דה"נ ה"ל לאסוקי אדעתי' דשכיח שיזרוק זכוכית בתוך אנשים רבים שהיו שם מכבר ומ"מ צ"ע למה בא"ח סימן צ"ט וק"ח חשוב שיכור לאנוס וכאן יחשב פושע והב"ח הפריז דהוי פושע גמור ואפשר סובר כטו"ז א"ח סימן רל"ה סק"ד דהתחיל להשתכר אחר התחלת זמן ק"ש לא הוי אנוס ה"נ לענין היזק חשוב התחיל באיסור דכבר מחויב להזהר מלהזיק אבל המג"א בסימן צ"ט ס"ל דגם כה"ג חשוב אנוס ולשון הרי"ף בפ"ק דברכות הובא בב"ח א"ח סימן רל"ה דהא דאדם קורא ק"ש של ערבית קודם נץ החמה דוקא בשעת הדחק כגון שהי' שיכור או חולה אבל אם עשה כן במזיד או בפשיעה לא עכ"ל מבואר דשיכור ל"ח פושע ובטו"ז א"ח ס"ס רל"ה כתב דאפילו שוגג קרוב למזיד ל"ה ובנ"י פרק כיצד הרגל גבי סימא עין חברו בשוגג כתב דלענין ד' דברים לא חייב אלא כשהוא פושע גמור בתחלה ובסוף לכן עיקר דפטור מד' דברים רק בנזק חייב כיון דמרבינן בב"ק דף כ"ו ע"ב מפצע תחת פצע לחייב שוגג ואונס בנזק אין ראי' מתפלה דשם שוגג וטעה יש לו תשלומין ודמי לעלה לגג שאין לו מעקה ונפל ברוח שאינה מצוי' דחייב בנזק דה"ל לאסוקי אדעתי' כמ"ש טו"ז כאן.
ומ"ש הב"ח דעל המזיק להביא ראי' כהך דאיסי לע"ד י"ל הך דאיסי דוקא בשומר דמשואיל"מ ובמקום רואים א"נ בשבועה וזה נראה דעת רמ"ה שבטוחו"מ סימן קפ"ז דכתב דהעובדא דת' דני דחמרא פקדון הי' עיי"ש דע"כ פירש כן משום דאל"כ גם כשיש רואה פטור והא דכתב שם הרמ"ה דבטענת פרעון והשבה וכיוצא דעבידי אינשי למפרע בצנעא אפילו יש רואה פטור בשבועה נ"ל דר"ל אף כשמודה במקצת או נגד ע"א דכשא"י לישבע משלם ותרתי דינא קאמר הרמ"ה דאל"כ מה צ"ל דעובדא דחמרא בפקדון בלא"ה שם טעין דהחמיץ וקלא אית לי' אינו כפרעון דפורעין בצנעא עיי"ש ועוד בנידון הב"ח הניזק יודע ג"כ מי הן העדים והמע"ה וכמו שיכולין להעיד שהגיע לשכרותו של לוט כן יכולין להעיד שהי' מיושב אם באמת הי' מיושב משא"כ בשומר דמפקיד ל"ה התם וא"י העדים ועוד א"י להביא עדים שלא נאנס דלא ראינו אינו ראי' ונפקד יכול להביא עדים ומדאינו מביא ודאי משקר.