אור ברסלב
ערך שי חושן משפט הלכות הפקר סימן רגע

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות הפקר סימן רגע

סימן עד

סעי' ב' כמו נדר שאסור לחזור בו בקצו"ח נסתפק כיון דאיסור חזרה רק משום נדר א"כ אינו עושה קנין דאי עושה קנין מה ענין נדר לכאן ת"ל דכבר יצא מרשותו אע"כ דאינו קנין רק אסור לחזור משום איסור בל יחל וא"כ הפקר ומת הוא של יורשיו כנודר ומת דאין היורשין מחויבים לקיים נדרו את"ד ולפמ"ש נתיבות לעיל סימן ר"נ ס"ג כיון דהוא דבר מסוים שאמר הרי זו נתפס הדבר גופא בנדר גם יורשין חייבין אך מה שיש לספק אי מצי מתשיל עלה כיון שאינו רק משום נדר ולע"ד א"א לומר כן דהא בפ"ק דב"מ דף טית אמרינן לר"א מגו דאי בעי מפקיר נכסי והוי עני וחזי לו והא ר"א ס"ל בפכ"ש דף מ"ז ע"ב הואיל ואי בעי ומתשל עלה חשוב שלו וא"כ כ"ש כאן דעדיין באמת שלו מה יועיל הואיל ואי בעי מפקיר נכסי שיחשוב כעני מיד והא גם לאחר שיפקיר אי בעי מתשיל על נדרו ול"ל דמפקיר נכסיה ויזכה בה אחר דזה אינו בידו גם לא נאמר כלל בש"ס שיזכה בה אחר והכי אמרינן בברכות ובעירובין לענין דמאי הואיל ואי בעי מפקיר נכסיה והא אפילו מאן דלית לו הואיל ואי בעי מתשיל הייני אם עתה באמת עדיין לא נתשל אבל כשעדיין לא נדר מה הואיל ואי בעי נדר יעשהו עני הא אם אמרת הואיל עדיין הנכסים שלו יהיו הואיל ואי בעי מתשיל לכן נראה דתרוייהו אית בהפקר דהוא כקנין לצאת מרשותו לגמרי כשמנה ויש בו גם פן משום נדר כיון דעיקר דעתו לעניים כמ"ש תוס' בפ"ק דנדרים דף זיין ע"א דסתם מפקיר כדי שיזכו בו עניים ונ"מ אם חוזר בו ואינו מניח לאחר לזכות אף סלא יזכה בו בעצמו דמשום גזל ליכא דהא לית לו בעלים מ"מ משום נדר יש בו וכן מצאתי במח"א בהלכות זכיה מהפקר סס"ח עיי"ש.

סעי' י"ג דגים עיין נתיבות דבהניח מאכל ובא בהמה מהפקר ואכל לא קנאה דדוקא קורא לה ובאה שעשה מעשה בשעת משיכה אבל זה לא נקרא רק גורם כיון שלא עשה מעשה בשעת קנין ודלא כקצו"ח עיי"ש ונראה ראיה לנתיבות מפחז"ה ריש דף נ"ד מאן דשדא ליפתא בי פילי דארעא דגר ל"ה חזקה מ"ט דבעידנא דשדא ליה שבחא השתא דקשבח ממילא קשבח ופירשב"ם אף שנשרש הלפת בקרקע היום ממילא הוא דקשבח ול"ד לצמד וכו' ושם דף נ"ג נטול צרור וארוח לה מיא קנה פירשב"ם ע"י נטילת צרור נכנסין המים מהנהר דרך חור שבכותל א"כ כמו בחזקה אם נשבח הקרקע סמוך אחר עשייתו כמו נטל צרור אף דלאו ממש עם עשייתו נשבח הקרקע רק המים התחולו תכף ללכת דרך חור שבכותל אל השדה קנה משא"כ אם לאחר זמן נשבח ע"י עשייתו דלא קנה ה"נ משיכה במטלטלין כחזקה בקרקע דוקא קורא לה ותכף אחר קריאתו באה משא"כ אם לאחר כך לא קנה אף דקורא לה והיא באה נמי רק גרמא דמשסה כלב של חברו בחברו פטור משום דגרמא הוא לקמן סימן שצ"ה וצ"ע לענין נטל צרור אם באו המים ע"י כח שני אי קנה כדמחלק בהנטרפין דף ע"ז ע"ב עיי"ש פרש"י כשפינה הדרך להמים מיד נפלו עליו הוי כתו וחייב אבל הניחו רחוק קצת ולא נפלו המים מיד בצאתן מגדרותיהן עליו אלא לאחר מכאן הלכו על המקום שהוא שם גרמא היא ולא מכחו ולפ"ד נתיבות נראה דכה"ג לא קנה ומ"ש הנתיבות דגורם אינו קונה לכאורה סותר א"ע דבסימן פק"ח ס"א כתב דבין משיכה בין חזקה ע"י נורה קונה ואפילו שיסה כלב על הבהמה לגרשה מהני כמו קורא לה והיא באה אלא עיקר אם גורם בשעת עשייתו הקנין או אחר כך דצריך שתהא ניכרת וידוע שבא על ידי מעשה הקונה וכמ"ש סמ"ע בס"ק ל"ב.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה