אור ברסלב
ערך שי חושן משפט הלכות גנבה סימן שמח

ערך שי חושן משפט· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות גנבה סימן שמח

סימן שמו

סעי' ב' של עכו"ם כתב בשעו"ש דלפי מה שהכריע יש"ש בפ"י דב"ק דלהטעותו בחשבון אסור דהוי כגונב ממש א"כ חייב להחזיר אך אם נתן העכו"ם ממון לישראל לקנות לו סחורה ונשתכר בו א"צ להחזיר דאין שליחות לעכו"ם קנה הישראל לעצמו ובשלו משתכר וראי' לזה מהריב"ש סימן ת"א דאסור לקנות חמץ לעכו"ם במעות העכו"ם את"ד ולפמ"ש הרמב"ן בתשובה סימן רכ"ה כיון דנהגו הגוים להקנות בדמים קונין מגוי במעות אפילו לר"ת הובא בנה"מ לעיל ס"ס קצ"ד צ"ל דהריב"ש חשש מחמת לאו דב"י דקנין סטימתא ל"מ לאיסור תורה דא"צ שליחות רק בקנין משיכה אבל אם נקנה במעות דעתו להקנות לבעל המעות וא"צ שליחות וכמבואר בפ"ק דקידושין דף כ"ג כסף קבלת רבו גרמה לו עיי"ש פרש"י וכן אם קנה קרקע מישראל בעד גוי במעות הגוי זוכה הגוי תכף ואצ לשליחות ועמ"ש בסימן קפ"ב.

הג"ה להפקיע הלואתו בתשובת מהר"ח א"ז סימן רנ"ג כתב ז"ל כתב אבא מארי ז"ל משום ראבי"ה ז"ל אם העכו"ם מפקיד או הלוה מעות לישראל ומת העכו"ם אם ידוע ליורשיו או לאחרים חייב להשיב עכ"ד הרי כתב או לאחרים משמע אפילו א"י ליורשיו רק לאחרים הוי גזל וחייב להשיב ליורשיו עכ"ל.

סעי' ח' בהג"ה שלחו לגנוב אין המשלח חייב כתב בשו"ת בית יעקב סמ"ד ראובן הסית שמעון לגנוב מלוי להכעיסו מחויב להשתדל להחזיר הגנבה עיי"ש וכן נראה לפמ"ש טו"ז ביו"ד סימן ק"ס סקי"א דאף דאשלד"ע עושה איסור דנתקיימה מחשבתו.

בקצו"ח סימן זה נסתפק בגונב ע"מ למיקט ולהחזירו אח"כ אם חייב באחריות עיי"ש והנה בפ' בן סורר ומורה דף ע"ה איתא דגזלן דחייב באונסין דמידי דהוה אשואל ומרש"י דכל הנאה שלו מ"ה חייב עיי"ש וא"כ בגנב שלא להיות שלו ולא להשתמש בה למה יחויב אך לפמ"ש הרמב"ם פי"ב משבת ה"א דשורף של חברו להנקם ממנו אף דמשחית הוא חייב דמתקן הוא אצל יצרו וא"כ ה"נ הרי דנהנה במה דמצער חברו אלא דלא נהנה מגוף הכלי ותליא בבעיא דפרק השואל דף צ"ו שאלה ליראות בם אי חייב באונסין ומשום דאינו נהנה מגוף הכלי דבעינן דמתהני מיני' ופרשו תוס' שמשתמש בו א"ד כיון דמ"מ יש לו הנאה בשאלה זו חייב באונסין עיי"ש וה"נ ממש כן הוא אבל בגנבה ודאי חייב דלא גרע מש"ש דאין הנאה מגוף החפץ ובמח"א הלכות שאלה ס"ג הוכיח דשאלה ליראות בה הוי שואל וכדעת הרמב"ם דאין הבעיא רק לענין שמירה בבעלים מהתוספתא וז"ל המשכיר מעות לשולחני להתראות בהם נגנבו או נאבדו חייב נאנסו פטור מפני שהוא נושא שכר עכ"ל אך בתוספתא פ"ד דב"מ הלשון כן משכיר אדם מעותיו לשולחני להתנאות בהן ולהתלמד בהן ולהתעטר בהן נגנבו או אבדו חייב באחריותן ניטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר נשתלשו עליהם אסור משום רבית עכ"ל ונראה פירושו ניטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר דמבואר בב"מ דף צ"ג ע"ב אם יכול להציל ברועים ומקלות ש"ח בחנם וש"ש בשכר ולא הציל חייב ה"נ כשניטלו מלפניו באונס הרי הוא כנושא שכר ואם הי' יכול להציל בשכר חייב ולא קאי על הבעל המעות דא"כ תל"ל הרי הוא נושא שכר אע"כ קאי על השולחני וקמ"ל דלהתנאות בהן חשוב כנוטל שכר וחייב כש"ש ואמר נשתלשו עליהם כי בעסקא הדין שיהא תרי תילתא בהפסד על הנותן ותילתא על המקבל והריוח בשוה אבל כאן דנותן שכר קצוב אסור אפילו נשתלשו עליהם הנותן והמקבל קבלו עליהם ההפסד לזה שליש ולזה שני שלישים.

תוכן העניינים

ערך שי חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה