ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרמח
במג"א ריש הסימן מה שהיה יבש וכו' בא"ז גופא ליתא מלת יבש וע"כ גם בהג"א ט"ס.
ס"ב במג"א בשם רדב"ז עמ"ש לעיל סימן תק"ס ובחידושי לחו"מ סימן ער"ה.
ס"ה במג"א בנסדק רובו עיין ריטב"א סוכה דל"ד ע"ב ז"ל נסדק פירש לארכו ברובו מב' צדדין מלמטה דאלו בחוטמו במשהו נפסל ואם נסדק מיעוטו אפילו מן הצד אחד כשר ויש מחמירין לפסול אפי' כשאין הסדק ברובו למטה עובר משני צדדין עכ"ל מבואר דעה קמייתא פוסלין נסדק רובו משני צדדין ואם מן צד אחר רק מיעוטו אף דמצד השני רובו כשר ודעה שניה פוסל אפילו נסדק רק מצד אחד ורק הרוב.
סט"ו כבוש בטו"ז סקי"ז השיג על הב"ח שכתב כשטומנין בדבש מתקיים לחלחותו אפילו נשאר משנה שעברה וכשר ע"י בדיקת חוט והקשה הטו"ז והא הוא כבוש דפסול ונראה לפימ"ש בשו"ת הרא"ש כלל עשרים ס"א אם נמצא עכבר בשומן ושערותיה נפלו ממנו אם השומן רך שהעכבר מתנענע בקדרה ממקום למקום אסור השומן אע"ג דהוא צונן כיון דשהה בתוכו זמן ארוך קי"ל כבוש כמבושל ואם הוא קשה אז יטלו סביב העכבר כדי נטילה והשאר מותר וכ"פ ביו"ד סימן ק"ד ובפרמ"ג ריש סימן ק"ה הביא כן מכמה פוסקים דאם אינו צלול שיהא מתנענע ממקום למקום אינו כבוש כמבושל וקשה א"כ למה הצריך הרא"ש ליטול סביב העכבר כדי נטילה ומצאתי במנ"י שכתב דהוא חומרא יתירה דאפשר משום דמאוס עיי"ש כלל כ"ב סקח"י וא"כ באתרוג משכחת בנטמן בדבש עב ולא מתנענע האתרוג ממקום למקום ועמד הדבש במקום קר שלא נתרכך להיות צלול כל השנה דלא נעשה כבוש כמבושל ומ"מ פועל שיעמוד האתרוג בלחלוחותו כמו בכבוש בצונן צלול פחות ממעל"ע דלא נעשה כמבושל ומ"מ מלחלח אותו וכל שכן דבש דטבעו כן שנשמר האתרוג שישאר בלחלוחותו ולברכ"י יו"ד סימן ק"ה כתוב לא מיקרי כבוש אלא במים או רוטב לח כמים.