אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרלח

סימן תרלז

ס"א בהג"ה ול"מ בה תנאי בביצה למ"ד ע"ב תניא אין נוטלין עצים מן הסוכה ור"ש מתיר ושוין בסוכת החג בחג שאסורה ואם התנה עליה הכל לפי תנאו ור"ש מתיר והא קסתר אהלא ארנב"י בסוכה נופלת עסקינין וכו' בסוכה רעועה דמאתמול דעתיה עליה והדר פריך בסוכת החג מי מהני תנאי והאר"ש משום רע"ק מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שנאמר חג הסוכות ל"ד סיפא אתאן לסוכה דעלמא וסוכה דמצוה ל"מ בה תנאה והתניא סככה כהלכתה ועטרה וכו' אסור להסתפק עד מוצאי יו"ט אחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו אביי ורבא דאמרו תרוייהו באומר איני בודל מהם כל ביה"ש דלא חלה קדושה עלייהו אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה והרי"ף השמיט תירץ דאתאן לסוכה דעלמא ותמהו דא"כ לימא אלא אביי ורבא דמדלא אמר אלא ע"כ עדיין צ"ל דוקא בסוכה דעלמא ובה"ג ומלחמות הביאו תוספתא דגם בעצי סוכת החג מהני תנאי אם ארצה אטול והראשונים תמהו על התוספתא ובה"ג שהביאו דמדלא תירץ כן גם ברייתא ושוין ש"מ אפילו אינו בודל ל"מ והנלע"ד דכבר הקשו מפרשים מה פריך בפשיטות מי מהני תנאה דהוקש לחג דלמא מיירי קרא בלא התנה דע"כ לאו לכ"ד הוקש לחג כמ"ש הטו"ז כאן ונראה כיון דמן התורה אסור הוי מתנה עמש"ב ובמל"מ פ"ו מה"א כתב אם כולל עם תנאי של רשות בדיבור אחד ולא פרט מ"ש בתורה לבדו מהני וא"כ לפ"ד הרא"ש בסוכה ד"י דדפנות שרי או לפמ"ש הפנ"י שם דבנעשו הדפנות קודם לסכך שרי וכן לפוסקים דיותר מהכשר סוכה שרי דל"ש בהו ביזוי מצוה וא"כ כשמתנה בכולל על כל הסוכה י"ל מגו והיינו הכל לפי תנאו אם לא פרט אלא דל"ש מגו דעל הדפנות ל"צ תנאי דכשעומדין אסור משום סתירה ולכשיפלו בלאו תנאי שרי והמל"מ לא קאמר רק אם מועיל התנאי להרשות ולא מבעיא לפוסקים דסכך שנפל ג"כ אסור מהיקש לחג הוי מתנה עמש"ב אלא גם לר"י שבתוס' דרק מחמת מוקצה אסור מ"מ הוקצה מחמת איסור תורה ובת"י פ"ק דביצה דף ג' ע"ב כתבו דמוקצה הוי כעין של תורה והא דמהני תנאי בסוכה דעלמא כבר תמהו בתוס' והרז"ה תירץ דברעועה ל"ה מוקצה רק מחמת איסור דרבנן אמנם לר"י דל"מ יושב ומצפה גם בסוכה דעלמא צריך תנאי גם לדפנות ברעועה לכשתפול וממילא שייך מגו אלא דקושית הגמרא דבסיפא תנו ושוין להודיע דעת ר"ש א"כ ואם התנה לר"ש נמי מותר ולר"ש ל"צ תנאי בדפנות ומוכרח לתרץ דארישא דסוכה דעלמא קאי והרי"ף דפסק שילהי ביצה כר"י גם בסוכת החג מועיל תנאי ולפ"ז גם תנאי אחר י"ל דמהני והיינו דלא קתני בתוספתא אינו בודל רק אפילו כשארצה אטול דמשמע אף למחר לבד עיין ר"ן בביצה דל"ה כאינו בודל ולרי"ף דמשמע רק אינו בודל מועיל י"ל כיון דכבר חל קדושה א"א שתפקע וגם כולל ל"מ רק אינו בודל הוי תנאי שלא יחול כלל ומ"מ כיון שיושב בה הוי מתנה עמש"ב וצריך כולל ולפי מה שצידד הב"י כאן בהקשותו על בה"ג דגם במוקצה מחמת ביזוי מצוה מותר בנפלה לר"ש בלא תנאי א"כ א"ש ע"ש גם לרמב"ם ופוסקים דדפנות אסירי משום ביזוי מצוה ועוד נלע"ד לפי הנראה מהמל"מ שם דה"ד למאן דס"ל כולל א"כ ר"ש דל"ל כולל פריך שפיר ואנן קי"ל כולל ולפ"ז י"ל גם בסוכה בריאה שנפלה מועיל התנאי דמוקצה מחמת איסור גם לר"י מהני תנאי כמ"ש הר"ן ושייך מגו אפילו לבה"ג דפוסק במוקצה כר"ש דבסוכה בריאה גם לר"ש אסור כדאיתא בגמרא עיין מג"א לעיל סי' תקי"ח ס"ק י"ג מ"ש בשם היש"ש דגם בסוכה בריאה מהני תנאי לר"י לכשתפול.

ועוד נלע"ד דנהי באינו בודל לא חל קדושה מ"מ כיון דבישב בסוכה מיירי דאל"כ הזמנה ל"מ יש ביזוי מצוה כשעומדת ול"מ תנאי רק לכשתפול כמ"ש הג"א רפ"ק דסוכה ולענין נוי סוכה י"ל כשאומר אינו בודל דלא בטלי לסוכה גם כשעומדין כמ"ש הר"ן וכן מצאתי בפרמ"ג לעיל סימן כ"א בא"א סק"א ועמג"א ריש הסימן דהר"ן כתב דל"מ תנאי משום שאסור מן התורה ועיין רז"ה בביצה שם דמוקצה מחמת איסור תורה ל"מ תנאי וא"כ בעצי סוכה דיש גם ברעועה איסור ביזוי מצוה אם אסור מן התורה ל"מ תנאי ואף דלא פריך בגמרא ומי מהני תנאי משום ביזוי מצוה ה"ט דזה גופא בעיא הוא בשבת שם ופשיט לה מדתניא כוי סוכה אסור להסתפק מהם וריב"ל יליף מנ"ח וא"כ זה פשוט יותר מה חג לד' ולפי האמת א"א לתרץ בעצי סוכה באומר אינו בודל דעדיין יש משום ביזוי מצוה והנה אם ביזוי מצוה דאורייתא נלע"ד דמה דיליף בשבת ושפך וכסה ביד ולא ברגל שלא יהא מצות בזוית עליו תינח למאן דדריש טעמא דקרא הוי דאורייתא אבל למאן דלא דריש טעמא דקרא ע"כ רק אסמכתא הוא וא"כ לר"ש בב"מ דף קט"ו דדריש טעמא דקרא הוי מה"ת וא"כ אם קאי אסוכה דמצוה דסליק מיניה דקאמר ושוין דאתיא כר"ש נמי לדידי' ל"מ תנאי ע"כ לא קאמר אלא ואנן דקי"ל דלא דרשינין טעמא דקרא כדאיתא בחו"מ סי' צ"ו מהני תנאי לשיפול דנסתלק המצוה כיון דלא אתקצאי רק מחמת איסור דרבנן ע"כ סתם הרי"ף דאינו בודל מהני גם לעצי סוכה דמצוה דלא חל קדושה וביזוי מצוה ליכא כשנפלה ובהוקצה למצותו גם לר"ש אסור דברייתא בנפלה מיירי ותני ושוין ולפ"ז בנוי סוכה דמהני תנאי דאינו בודל משום דאינו מבטלן לסוכה ול"ה ביזוי מצוה כמ"ש הר"ן וגם הרי"ף יודה לגוף הסברא אלא בלא"ה לא אתיא כר"ש דקתני מוצאי יו"ט האחרון דתו ל"ה שעת מצותו דמותר לר"ש כמ"ש תוס' בפרק כירה דמ"ה וא"כ י"ל דלא אתיא כלל כר"ש כדדחי בשבת שם דלמא דלא כר"ש היא ועב"י נסתפק לר"ש במוקצה מחמת ביזוי מצוה ונפלה ועמג"א סק"ה.

עוי"ל התוספתא דהמפרשים הקשו מנ"ל דל"מ תנאי דאולי היקש לחג כשלא התנה אבל אם ביזוי מצוה מה"ת ע"כ ההיקש דל"מ תנאי דאל"כ ת"ל משום ביזוי מצוה כמ"ש פנ"י וא"כ לפמ"ש דלר"ש דוקא ביזוי מצוה מה"ת הקושיא רק לר"ש ולדידן י"ל מהני תנאי גם בעצי סוכה ומה דפריך מנוי סוכה דליכא רק ביזוי מצוה ה"ט דבטלה לסוכה כמ"ש רש"י ור"ן או כמ"ש המלחמות דואם התנה קאי גם אסככה כהלכתה דגם בסכך מהני תנאי וע"כ משני באומר אינו בודל לרש"י ור"ן לפי שיטתם ולמלחמות גם בסכך וא"ש התוספתא דלדידן גם תנאי שאטול למחר מהני ועב"י.

ויותר נלע"ד דאם ביזוי מצוה מה"ת צריך הקרא לנפלה דל"ש ביזוי מצוה וכמו שנראה לר"ת דקרא אתי גם בנפלה ומפרט לפמ"ש הטו"ז לעיל סי' כ"א דל"ש ביזוי מצוה רק בשעה שרוצה לצאת י"ח המצוה ואל"ה גם כשעומדת הסוכה חשובה כנפלה וליכא ביזוי מצוה כמ"ש במשב"ז שם וע"כ צריך היקש סוכה לחג כשאינו רוצה לצאת או בנפלה ומתורץ קושית התוס' בביצה שם בד"ה אבל עצי סוכה דהמ"ל דהיקש סוכה לחג בעומדת וברייתא דהכל לפי תנאו הא מיירי בנפלה ברישא ולפמ"ש א"ש דלר"ש ע"כ קרא לנפלה אתי

ולפמ"ש א"ש הא דבשבת דכ"ב דבעי מריב"ל מהו להסתפק מנוי סוכה כל שבעה והשיב הרי אמרו אסור להרצות מעות נגד נ"ח ותמה ר"י דתלי תניא בדלא תניא דסוכה תניא סככה כהלכתה וכו' אלא אביהן דכולהו דם עיי"ש וליישב התמיה על ריב"ל י"ל דס"ל דמאן דבעי משום דלא דרשינן טעמא דקרא אין למילף מדם וע"כ אין ראיה מסוכה ג"כ די"ל ר"ש היא וע"כ השיב הרי אמרו ועכ"פ אסמכתא מדרבנן לאסור ורב יוסף ס"ל מדתנא דנוי סוכה אסור משמע מדסתם דאתיא לכ"ע ועכ"פ מדרבנן לכ"ע אסור דאסמכתא דדם ועוי"ל דרב יוסף ס"ל דאף למ"ד לא דרשינן טעמא דקרא דוקא לקולא כמו לחבול בגד אלמנה עשירה וריב"ל נסתפק בזה והוכיח מדאמרו להלכה אסור להרצות דאמוראי אמרי הכי ע"כ דכך הלכה וע"כ או מדרבנן אסור או דלחומרא הוא ולכ"ע דרשינן טעמא דקרא ותלי"ת מצאתי בהג"ה נחלת יעקב על מסכת שבת דלחומרא לכולא עלמא דרשינן ט"ד.

ס"ב וביו"ט ושבת אסור לטלטלם לשון בה"ג עיטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין באכילה ואסורין לטלטלן ממקומן כפלו ביו"ט אסורים באכילה ומחזירן ולמה אסורין באכילה מפני שהוקצה למצוה עכ"ל וגם בא"ר מביא כן והטור הקשה מה חילוק בין יו"ט לשבת לענין טלטול והב"י הקשה דהא הבה"ג ס"ל כר"ש דמוקצה מותר בשבת ויו"ט ומה שכתב היש"ש דר"ש מודה בהוקצה למצותו דחה השע"מ עפימ"ש תוספת בפרק כירה דרק להסתפק מהן דמבטל המצוה אוסר לא בטלטול וקושית ב"י נ"ל עפימ"ש הר"ן בס"פ א"צ דר"ש מודה כשלא נסתלק האיסור וא"כ ה"כ כיון דאסור באכילה שלא לבטל המצוה דעדיין יכול להחזירן וכמ"ש המלחמות בביצה שם דאפילו בנפלה קדושתה עליה כל שבעה דחזיא להקים אותה א"כ לא נסתלק האיסור וגם לר"ש אסור בטלטול אמנם טלטול מוקצה משום הוצאה הוא וביו"ט דהוצאה מותר לא גזרו רבנן רק בטרחא דלא צריך כגון אבנים אבל מידי דצריך ביו"ט למצוה לא גזרו כמבואר בביצה די"ב בפרש"י שם וע"כ ה"נ ביו"ט מחזירין דצורך מצית היום הוא ובשמיני מותר לר"ש גם באכילה וכמ"ש תוספת בשבת דמ"ה בד"ה עד והפ"י בביצה שם תמה למה סוכה אסור לר"ש גם כשנפלה מדקתני ושוין בסוכת החג דקאי ארישא דמוקי לה כשנפלה ובשמן שבנר אינו מודה ר"ש רק בשעה כשידלוק ולא ראה במלחמות הנ"ל וכן הוא בשו"ת הרא"ש הובא בשע"מ פ"ו מהלכות סוכה דסוכה גם כשנפלה הוי מצותה דצריך לחזור ולהקימה עיי"ש אבל בנר שכבה הרי אסור בשבת להדליקה וכלתה מצותה ולפ"ז בנר שכבה ביו"ט אפשר גם לר"ש הוי מוקצה.

והמג"א בסק"ה דכתב משום דמוקצה למצותו אפילו ר"ש מודה אדברי ש"ע דקאי אנפלו ואפילו בשמיני והרי בשמן שבנר אינו מודה רק כשדולק והיא שעת מצותו צ"ל דנר רק מצוה דרבנן וכמו לר"י במוקצה מחמת איסור דרבנן כשנסתלק מותר כמ"ש רש"י ותוספת בפרק המביא דל"א ע"ב גבי בית שנפחת כן לר"ש בהקצה למצוה משא"כ בנוי סוכה דהוי מצוה דאורייתא או משום ביזוי מצוה או משום דבטלה לסוכה כמ"ש הר"ן לכן גם כשנפלו וביו"ט אחרון אסור ולעיל סימן תקי"ח סקי"ד דמסיק המג"א גם במוקצה מחמת איסור דרבנן אוסר ר"י מ"מ אפשר הכא לחומרא חושש לדעת רש"י ותוספת.

או אפשר דנר דוקא כשדולק דל"ש מצפה דהקצה מדעתו למצותו וכשכבה מותר משום דמצפה דודאי תכבה כמבואר בביצה שם החילוק בין נר שכבה לסוכה שנפלה לר"ש דבסוכה אינו יושב ומצפה ובפ' כירה דף מ"ה דהשיב ר"י דאין מוקצה לר"ש רק בנר בשעה שדולק הואיל והוקצה למצותו ולא אמר משום דאז ל"ש מצפה הוצרך להשיב כן לר"ל דבעי מיניה בחטין שזרען בקרקע דג"כ לא מצפה ע"כ השיבו דגם באינו מצפה ל"ל לר"ש רק בהוקצה למצותו וביושב ומצפה גם בהוקצה למצותו מתיר ר"ש וע"כ בנוי סוכה דהוקצה למצוה ואינו מצפה שיפלו אסורין גם לר"ש אפילו בשמיני כשנפלו ומתורץ קו' תוספת בפרק כירה דף מ"ה בד"ה עד מוצאי יו"ט ואח"כ מצאתי ברמב"ן על שבת שם כתב כמ"ש וגם בסוכה רעועה של מצוה אוסר כשנפלה בשמיני אפי' לר"ש דכיון דלא נפלה כל שבעה לא מצפה שתפול בשמיני וריטב"א חולק שם עליו דעטורי סוכה כיון שיכול ליטלן בשמיני לא מקצה מדעתו בשעה שיתחזו לו אחר ביה"ש ובאמת הרמב"ן נדחק בזה לומר כיון שמקצה אותן לכל החג אין דעתו עליהן עד שיתיר סוכתו ויטול את הכל וזה דוחק גדול דלמא לא הקצה רק בשעה שיושב בסוכה ועושה מצוה מהדר המצוה לכן בנוי סוכה בשמיני שנפלו מסתברין דברי ריטב"א.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה