ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תריט
כל נדרי במרדכי סוף יומא ז"ל ואומר כ"נ וכו' ואית מרבוותא שהנהיגו לומר מיוה"כ זה עד יוה"כ הבע"ל בכלהון איחרטנא בהון ופי' ראב"ן לפי שאין הכל בקיאין לידע דהנודר כאלו בנה למה והמקיימו כהקריב עליה קרבן וכולן שמתכונין לש"ץ כאלו בפירש אמרו שבנו ונתחרטנו על נדרינו ונשאלנו והוא מתיר להם בהסכמת רבים שאין יחיד מתיר אא"כ מומחה עכ"ל וכתב הב"ח מבואר דס"ל כר"ת להתיר נדרים להבא אבל לא מטעמיה כדי שלא יהא בעונש נדר אם יעבור אלא שלא יהא בעונש אף אם יקיים ומבואר ג"כ אף דהוא מדין תנאי א"צ להתנות בעצמו דלא כלבוש יעיי"ש ובעניי ל"נ כלל פירושו וכנראה להדיא דכונת ראב"ן שבני ונשאלנו היינו על העבר וגם במ"ש דאין יחיד מתיר אלא מומחה וכ"ז נדחק הב"ח משום דהמרדכי כתב תחלה שהנהיגו לומר מיוה"כ זה כנוסח ר"ת אבל לע"ד כונת המרדכי ואומר כ"נ וכו' יהיה כתוב נוסח קדמונים מיוה"כ שעבר ואית מרבוותא שהנהיגו נוסח חדש לומר מיוה"כ זה דהיינו ר"ת מכח הקושיות שהובא ברא"ש סוף יומא ופירש ראב"ן נוסח הראשון ובזה בא לתרץ מה שהקשה ר"ת הא ליכא חרטה ואיך יחיד מתיר דכולן מתחרטין, והש"ץ מתיר בהסכמת רבים וכן מוכח בב"י דהביא דברי ראב"ן שכתב כדעת הרא"ש וחפשתי ומצאתי בספר א"ז בהלכות עיו"כ שכתב וז"ל וכתב מורי אבי העזרי אנן נהגינן לומר מיוה"כ שעבר וכ' דהנודר כאלובנה במה וכו' ממש כלשון הראב"ן שבמרדכי הרי מבואר דפירש זה על נוסח מיוה"כ שעבר וראבי' הוא ב"ב של הראב"ן עיין בשם הגדולים והנה מה דכתבו טעם דהנודר כאלו בנה במה דיותר י"ל להציל מעונש העובר אמנם ר"ת הקשה הא צריך לפרט הנדר אמנם הטעם משום שמא נדר לקיים מצוה או כעין אלמנה דנודרת ליתומים כדאיתא בהשולח דל"ה וכ"ז אם בא להתיר לו שיהא רשאי לעבור אבל אם כבר קיימו רק בא לעקור הנדר שינצל מעונש הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כהקריב עליה קרבן ל"ש טעם זה כלל ומהיכי תיתי יהא צריך לפרט וא"כ זה תירוץ לקיים מנהג נוסח מיוה"כ שעבר וכמו אם נדר על ככר שלא לאכול ואכלו נשאל עליו אח"כ להנצל מעונש כדאיתא ביו"ד סימן רצ"ח ס"כ ה"נ נשאל לעקור הנדר אם קיימו להנצל מעונש כאלו בנה במה.
ס"ב מג"א סק"ח בקו"ר עיין שו"ת גוא"י סימן פ"ב חא"ח דגם הנשים כשאין לאמרו בקו"ר.
ס"ג אם חל בשבת אין לומר כגונא דאיתא שם כולהון מתעטרין בנשמתין חדתין ובשבת יוה"כ דמתענין אין בו כשמה יתירה כמבואר בכלבו סס"ע ואף דיש דעות בסימן תרכ"ד לברך עה"ב י"ל משום טעם שכתב הכלבו דאור גיהנם שובת ביוה"כ שחל בשבת והובא בב"י ועמ"ש בסימן תרכ"ד.