אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקיד

סימן תקיג

ס"א לשמש מטתו עיין טו"ז שהקשה איך אמר אפשר לעשות מחיצה הא מחיצה המתרת אסור לעשות ועמ"ש לעיל סימן שט"ו בישוב הדבר.

ס"ז עושה כלי רמב"ם ורא"ש כתבו שהוא כמתקן כלי ונשאלתי למה ל"כ כלשון המשנה שהוא עושה כלי והשבתי דביש"ש וק"נ וצל"ח הקשו דבגמרא מוקו לה רב יוסף כר"מ דחשוב לה כלי אף דלא נשרף בכבשן ואנן קי"ל כסתם משנה בכלים פ"ג כר"י דלא מקבל טומאה עד שיצרפנו בכבשן וע"כ דמ"מ ביו"ט אסור כטבילת כלים בביצה די"ט משום דמחזי כמתקן כלי ורב יוסף מוקי כר"מ דלשון המשנה עושה כלי משמע כלי ממש ואף דלדידן בלא"ה אסור דמחזי כמתקן כלי אלא דהמשנה קמ"ל כר"מ כמ"ש מהרש"א לפי דרכו ד"ה חזי ומוכרח בגמרא דאביי פריך ממאי דר"מ ולדידיה כמאן אתיא אבל רב יוסף לטעמיה דלא ס"ל בטבילת כלים טעם דמחזי כמתקן רק משום שמא יסחוט וע"כ כאן עושה כלי ממש וכר"מ אבל אביי שם מותיב לרבה ורב יוסף וס"ל כרבא דמחזי כמתקן כמ"ש המפרשים שם ה"נ י"ל גם לר"מ לא חשוב כלי לענין טומאה והכא הפירש מפני שעושה כלי דמחזי כעושה כלי וכרמב"ם ורא"ש דביארו כן פירש המשנה דקי"ל כרבא בטבילת כלים.

והנה הבה"ג השמיט משנה דאין פוחתין את הנר וכמ"ש הגמי"י פ"ד מהיו"ט וצ"ל משום דקי"ל מכשירי או"נ מותר ועדיין קשה דה"ל להביאו דנ"מ אם אפשר מעיו"ט ונראה דברש"י בביצה דל"ג בד"ה הלכתא כתב דהך הלכתא אליבא דמאן דס"ל דאסור דשא"מ ומכשירין ולדידן שרי וגם הבה"ג השמיט דינים הללו וע"כ ס"ל כרש"י ואף דהוי פ"ר צ"ל דס"ל כתה"ד הובא בטו"ז לעיל סימן שי"ד דבאיסור דרבנן מותר פ"ר אמנם מ"ש דשרי לר"י דמתיר מכשירין יש להבין דמ"מ אסור דאפשר מעי"ט ונראה דהנה בביצה דח"י אמר דאסור להטביל כלים דמחזי כמתקן כלי אבל אדם נראה כמיקר ונתקשו שם במפרשים הרי לב יודע דלא למיקר טובל וכתבתי שם דלעצמו ממ"נ ליכא חשש אם ישאל לחכם יאמר לו דמותר לטבול דל"ה מתקן וא"ל ישאל אם ת"ח הוא ויתיר לעצמו משום דיודע דל"ח מתקן ליכא חשש ואם ע"ה הוא ויראה לו כמתקן כלי ומ"מ עושהו מה יוסיף גזרתנו הא א"י דמתקן ממש אם אסור וע"כ דחיישינן דיודע או נאמר לו דל"ה מתקן רק מחזי לאחריני דמתקן וכשנראה כמיקר יאמרו אלולי למיקר טובל וכן מצאתי בצל"ח שם והקשתי שם וכ"מ בצל"ח דגם בכלים כיון דנטמא ביו"ט מותרי יאמרו אולי היום נטמא ומנא ידעו דנטמא מעיו"ט ותרצתי דמש"ה כתב הרמב"ם ביו"ט טעם שמא ישהה ובשבת דמחזי כמתקן עוד יתלו דנטמא ביו"ט דל"ש טומאה ביו"ט כמבואר בגמרא שם וה"נ הנהו דאסרו בביצה דל"ג דמחזי כעביד אהלא וכבונה כפרש"י שם אין חשש בשביל עצמו רק דמחזי לאחריני אכן למאן דמתיר מכשירין שא"א מעיו"ט ליכא חשש דיתלו אולי טרוד היה או הכין ונפל ביו"ט או הוצרך לסלק הקדרה ובטו"ז בסימן זה סק"א כתב דלמ"ד מכשירין מותר אף אם אפשר היום לעשות בלא מלאכה ונ"מ מותר כיון דלא היה אפשר מעיו"ט וזה כונת רש"י דמכשירין מותר ותו ליכא חשש דמחזי כבונה ומ"ש רש"י והקפות חביות צ"ל דצורך יו"ט הוא כמ"ש הרי"ף דמסדר החביות על אבנים להטותן ליקח מהן יין דאל"כ גם מלמעלה למטה אסור דטרחא שלא לצורך הוא אבל לשון רש"י עדיין מגומגם דהל"ל וחביתא ולמה אמר והקפות חביות דזה"ל מוזכר במשנה אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן קדירה ומה זה שאמר אח"כ וקדרה ואפשר צ"ל קדרה סמוך להקפת חביות וחדא מלתא הוא הקפת חביות דמשנה וקדרה הנזכר בגמרא דלרש"י שם לעיל מיניה חדא הן או במקום קדרה צ"ל וביעתא והשמיט חביתא דלא מיירי במכשירי או"נ רק בצריך למקומו וכה"ג ונחזור לדברי בה"ג דלפיכך השמיט הך דאין פוחתין הנר דרק מחזי כמתקן כלי וכיון דמכשירין מותר בא"א מעיו"ט יתלו דא"א היה מעיו"ט.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה