אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תצט

סימן תצח

ס"ג ומותר למלוח עליו בשע"מ פ"ג ה"ד הביא קושית מל"מ וגאונים על הא דקי"ל אין עיבוד באוכלין מפ' הקומץ דכ"ט תקריב מלח גם בשבת דל"צ קרא והמל"מ תירץ עפ"י הת"כ ונתח אותה כשרה ולא פסולה והקטיר אעפ"י שפסול עולה אעפ"י שלא הפשיט וא"כ צריכה מלח ככל קרבן ובעורה שייר עיבוד והקשה השע"מ דהא כתב הרמב"ם פ"ה מא"מ דמליחת קרבן כצלי א"כ גם בעור ל"ח עיבוד מדמתיר הכא למלוח על העור מליחת צלי עוד תמה עליהם דבחלבים שייך עיבוד כדמוכח הכא דאין מולחין החלבים א"כ צריך קרא על הקטרת אימורין שהם חלבים עיי"ש ולע"ד גם חלבים אף דאסורי הוי אוכלין וכ"כ בנ"ח כאן והא דהוה עיבוד דוקא כשכונתו לעבדם ולתקנם למען יעמדו והכונה עושהו למלאכה וכעין שכתב הה"מ פכ"א מהלכות שבת דמצרף ל"ח מלאכה רק ע"י כונתו לצרף לעשות כלי וכמו קוטם קיסם לחצות שיניו חשוב מתקן מנא וא"ל צריך לחצות ל"ח מתקן עיי"ש וה"נ בחלב מסתיין לחושבו עביד כשמכוין לעבד וא"כ קרבן דכונתו למצוה ול"צ לעבוד ממילא מצד עצמו ל"ח עבוד.

וא"כ קמה קושיתם דגם בעור מליחת צלי ל"ה עבוד ול"צ קרא עוד הקשה בשע"מ שם דברמב"ם פ"ו ממ"א ובהה"מ שם מבואר דשיעור עביד שישהה שיעור מיל במלחו ובקרבן מלחו ומעלהו מיד. ולע"ד דמליחת צלי ולא שהה מיל הוי כח"ש ואסור מה"ת והכא דמותר משום דמולח רק הבשר ונמלח העור כלאחר יד דגם כשימלח וישהה כשיעור עביד פטור ומותר בח"ש דל"ח לאצטרופי למלקות וכ"כ הרשב"א בעה"ק דחשוב כלאחר יד.

ס"ד במג"א סק"י ואפשר דבזה"ז דאין דרך למלוח ע"ג עור אסור למלוח ע"ג ביו"ט ע"כ ובמג"א לעיל סי' ש"א ס"ק נ"ח כתב כיון דל"ג חכמים שרי אף דבזה"ז נשתנה ויש לגזור לא בחדש גזרה ויש לחלק דשא"ה דחשש סחיטה היה גם בזמן חכמים רק משום דא"א לעמוד בלא רחיצה וסיפוג ל"ג לכן גם בזה"ז לא נחדש גזרה משא"כ הכא בזמן חכמים דדרך למלוח ע"ג עור לא מוכחא מלתא דלעבדן קעביד ובאמת גזרו כל מקום דמוכחא כגון בחלבים וא"כ בזה"ז דגם בעור מוכחא בכלל גזרתם היא ומצאתי בקו"א של ש"ע הר"ז הרגיש בסתירת המג"א והנלע"ד כתבתי.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה