ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תפד
בט"ז סק"ג דאין שייך לומר שיוציא את אחד ויברך בשבילו אלא במידי דהוה הכשר מצוה וכו' צ"ע מ"ש מהברכות שבתפלה מוציא ש"ץ את שאינו בקי וכן בסימן ס"ט לעיל איתא דאפילו בשביל אחד שלא שמעו קדיש או ברכו או קדושה יכול אחר ששמע לפרוס בשבילו והטו"ז גופיה לעיל סס"ו כתב ללמד זכות על הש"ץ דסליחות דכתב הד"מ דתמוה איך אחר שכבר עשה צרכיו ובירך קודם הבוקר ענ"י ואשר יצר יברך שנית בבית הכנסת והטו"ז תירץ שמה שמברך שנית הוא להוציא את מי שאינו בקי עיי"ש והרי אשר יצר הוא שבח על העבר ואינו הכשר מצוה ואפשר ש"ץ שאני דתקנ"ח בשביל רבים דשכיח בהם אינם בקיאים וכן פריסת שמע נעשה ברבים דאין דבר שבקדושה פחות מיו"ד ועיין לקמן סימן תקצ"ד ולעיל סימן נ"ט במג"א סק"ה מבואר ג"כ דאף במקום דאין מוציאין היחיד שאינו בקי מ"מ בעשרה מוציאין וזה שדייק הטו"ז שיוציא את אחד אמנם בהג"א ספ"ג דר"ה מבואר דברכת שעשני ישראל ובהמ"ז אם חברו א"י יכול להוציאו אף עפ"י שיצא או אינו עוסק עתה באותו מצוה ונהי דתלוי במחלוקת שבסימן תקצ"ד ובסימן נ"ט שם לענין תפלה וק"ש אי בעי עשרה דוקא והג"א לשיטתו מ"מ אינו ודאי כמ"ש הטו"ז וגם הסברא להיפך דמחמת ערבות יוציאו.