אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תסח

סימן תסז

ס"א מחצות ברש"י פירש הטעם שלא יטרד במלאכה וישכח מלבער חמץ ותיקון מצה ושחיטת פסח והמ"מ הקשה א"כ בערב סוכות יש לטרוד בסוכתו עפר"ח גם קשה למה כד מטעם הירושלמי משום שחיטת הפסח ולע"ד י"ל לפמ"ש הרא"ש פ"ב דגיטין ס"ד דאף בזמן הזה דליכא למיחש לחפוי פסלינן גטו בלא זמן שמא יחפה שלא תאסר עליו וזה סעד לטעם דחפוי ור"י עיקר טעם נקט והאידנא אע"ג דבטל טעם דחפוי פסלינן גט בל"ז מאינך טעמי:

ורש"י בא לתרץ למה אסור האידנא לכן כתב הנהו טעמי דהיו סעד בזמן ביהמ"ק לעיקר הטעם ועכשיו נמשך הגזירה משום אינך טעמי לכן בערב סוכות דל"ש עיקר הטעם דפסח לא גזרו כלל ולפ"ז י"ל כשחל ע"פ בשבת מותר בע"ש גם לרש"י דיום זה לא נאסר מעולם כיון דלא היה שייך עיקר הטעם עח"י.

והנה בתוספת ר"פ מ"ש הביאו מירושלמי דאסור מה"ת וכתבו דגם בזה"ז אסור כיון דנאסר אז משום הקרבן ולע"ד יש ראיה לרש"י מהירושלמי דז"ל כתיב שם תזבח את הפסח וכו' אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב אבל אסרו מלעשות מלאכה כהא דתני להן וכו' ומלעשות מלאכה בו ביום אר"י אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון אם יהיו כל ישראל עולין לירושלים לית כתיב אלא ג"פ בשנה יראה כ"ז אם יהיו כל ישראל יושבין ובטילין והכתיב ואספת דגנך מי אוסף להן את הדגן וכו' ויל"ד כיון דמקרא יליף איך סיים אבל אסרו מלעשות מלאכה דמשמע חכז"ל אסרו וגם מה ענין שיהיו כל ישראל עולין לירושלים לביטול מלאכה לכן נלע"ד דמן התורה אינו אסור לעשות מלאכה רק בשעת הקרבה ממש דצריך שיהא לבו פנוי מעסקי עולם הזה ולכוין לבו לשמים וכמ"ש בפירש המשנה לרמב"ם רפ"ד דתעניות וזה יליף שפיר משם תזבח שיהא פנוי משאר מלאכות כאלו זובח בעצמו אבל אסרו מלעשות כל היום כ"ז שראוי להקריב משום גזרה שלא ימשך במלאכתו גם בזמן הקרבה כיון דיכול לשחוט ולהקריב ע"י שליח וע"ז אר"י מה יעשו בתמידין אם יהיו עולין לירושלים לעמוד על קרבניהן רק בשעת הקרבה ויהיו פנויין למלאכתן שלא בשעת הקרבה ויקוים ואספת דגנך אזי והלא לא חייבה תורה רק ג"פ בשנה וא"כ מוכרח שיהיו בטלין כל היום כיון דאינם רואין ההקרבה אינם יודעין לכוין השעה דכולא יומא זימניה ואסורין מדינא והכתיב ואספת דגנך ומזה למדו לתקן מעמדות במקומן ולפ"ז כיון דמה"ת לא נאסר רק בשעת הקרבה ממש ממילא בזה"ז מותר ואף דמדרבנן אתסר כ"ז הראוי להקרבה כיון דמשום גזרה הוא עכשיו דל"ש הך גזרה שרי ובזה יש לדחות הראיה שהביא הרא"ש ר"פ מ"ש מפרק בכל מערבין דמ"ח מר"א בר"צ דלא התענה כשנדחה ט"ב משום דיו"ט של אבותיו היו בזמן ביהמ"ק שהיו מקריבין קרבן עצים והיה יו"ט שלהם עיי"ש דשא"ה דאינו משום גזרה רק תקנה משום שמחת הקרבן ביום זה וכמו שמחלק הרא"ש בתשובה כלל ב' הובא במג"א לעיל סימן טי"ת סק"ז עיי"ש בהגהות רב"פ ז"ל ולפ"ז בטלה מחלוקת דל"פ בבלי וירושלמי דהפר"ח הוכיח מריש פסחים דמלאכה בע"פ רק דרבנן ולפמ"ש ל"פ.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה