אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תנז

סימן תנה

ס"ב לא תקרא וכו' הרי"ף בפא"ע כתב הלכה כר"א דמישך שייך באידך דר"א דס"ל סל מצרפן לחלה ותמהו רז"ה ורא"ש ור"ן מה שייכות זל"ז ופירש הרא"ש דאל"כ ל"ה יכול להפריש מזו על זו ועדיין קשה יפריש מכל חדא פורתא כמ"ש בק"כ ועוד גם אי הוה קי"ל כר"י דתנור מצרפן יכול להפריש אחת על כולן ומה שייך דוקא בדר"א דסל מצרפן ונלע"ד דנהי דנאמר הואיל וכל חדא חזיא לו מותר לאפות כולן מ"מ אם ת"ל הוברר למפרע שזה עתיד היה להיות חלה ונאפה ללא צורך או"נ ל"ש לומר כל חדא חזיא דהוברר המעשה למפרע וכאלו נודע לנו מיד איזה נאפה שלא לצורך וזה ל"ה כהואיל ומקלעי אורחים דאפשר שיהיה והכא ע"כ יוברר איזה שלא יאכל וקי"ל דברירה הוה ספ"ד שמא יש, ברירה וי"ל זה טעם ר"ח דאסר בעיסה חציו של גוי משום דיוברר למפרע ע"כ איזה חלקו של גוי וס"ל לרי"ף כמ"ש תוס' בא"ע דמ"ו ע"ב ד"ה הואיל דלר"ח גם לבצוע מכל חדא פורתא אסור אלא די"ל הכא ה"ט דמותר לפמ"ש התוספת בביצה פ"ק ד"י במת בבית ולו פתחים הרבה דכולם טמאים גם למ"ד י"ב כשפתח פתח חדש דדוקא על הפתחים שכבר עמדו להפתח אחד מהם בלא מעשה חדש י"ל הוברר למפרע שזה היה עומד להפתח אבל כשעשה פתח חדש והוציאו דרך שם כל הפתחים טמאים משום סוף טומאה לצאת דרך שם דל"ל הוברר על האי פתח ויטהרו כולם דל"ה כלל מתחלה ול"ש ברירה על דבר שהיה מחוסר מעשה חדש קודם שיתברר עיי"ש ולפ"ז ה"נ קודם צירוף סל בשעת עריכה ואפיה כל חדא חייב בחלה בפ"ע לבצוע מכל חדא וא"א להפריש חלה מזה ע"ז רק אי היה מוכרח להפריש מכל חדא פורתא דלזה א"צ מעשה חדש הוברר למפרע שזה היה שנאפה שלא לצורך דלכך עמד מתחלה אבל לר"א דסל מצרפן יכול לעשות מעשה חדש לצרפן בסל ולהפריש חדא על כולן ושוב ל"ל הוברר דמצה זאת עמדה מכבר להיות חלה על כולן דבע"כ ל"ה אפשר בכך כמו שהיה קודם שנצטרף בסל וכמו גבי מת בבית דל"ה אפשר להוציא המת דרך פתח החדש דל"ה עדיין ולכ"ע א"ב ולא הוברר למפרע הפת שהיה עומד להיות חלה על כולן וממילא גם הפורתא שמתחלה היה עומד לבצוע ממנה על עצמה לא הוברר למפרע דגם עכשיו לא הובררה איזה פורתא נעשה חלה על מצה זה ע"כ כיון דאם היה מצרפן בסל לא היה מבורר למפרע וכל חדא חזיא גם עתה דאופה ע"ד שלא לצרפן בסל ויבורר למפרע מ"מ מותר משום הואיל כיון דאפשרי שיהיה כן ככל הואיל אבל אם תנור מצרפן תו א"צ מעשה חדש ובכל אופן שיפריש יבורר למפרע שזה החלה כולה או פורתא מתחלה עמדה לכך ואפאה שלא לצורך ויש להמתיק זה בכונת הגמרא שם בדחיית ר"פ ור"ש דבעידנא דעייל לתנורא כל חדא חזיא לו משום דלר"א תנור אין מצרפן ול"ש לומר הוברר למפרע וכן לר"ש דאיכא חד דודאי לא חזי ולמ"ד תנור מצרפן י"ל הוברר דחדא זאת לא חזי כיון דע"כ יתברר למפרע ע"כ אסור וע"כ ל"ק דלימא דפליגי ר"א ור"י בטעמייהו אי סל מצרפן או תנור די"ל דזהו כונת הגמרא דאף דאינו עומד להתברר לר"א על אופן חיוב של עכשיו אם צירף בסל מ"מ צ"ל מטעם הואיל וכמ"ש דאם בעדנא דעייל לתנורא יהא דעתו לצרפן אח"כ בסל אזי יבורר למפרע ול"ל כל חדא חזיא דל"ד לפתח חדש דלא היה דעתו מתחלה לכך ועכצ"ל אף דדעתו ליבצוע מכל חדא ויבורר למפרע מ"מ הואיל כשיצרפם אח"כ בסל לא יבורר למפרע כיון דל"ה דעתו לכך ונתחדש מעשה חדש ע"כ מותר משום הואיל כאופה מיו"ט לחול דדעתו לחול ולא לאורחים וגם ר"פ אזיל בהך סברא דצ"ל מטעם הואיל לר"א אלא דדחי דהכא כל חדא חזיא לדידיה והתם לאורחין הוא דחזי ורש"י פירש דאיכא למימר בכל חדא חזיא לו בלא הואיל דבכל חדא איכא למימר זו לא תהא לחלה וקשה הא ר"פ אמר ע"כ ל"ק ר"א התם דאמרינן הואיל וכו' הרי גם לר"א צ"ל הואיל ולפמ"ש בשיטת הרי"ף א"ש ודו"ק.

שוב מצאתי בהגהות רב"פ לקמן סימן תק"ו דאם נימא יש ברירה ל"ל היתר לאפות הכל משום דכל חדא חזיא דהוה כאלו היה ניכרת החלה בפ"ע קודם אפיה וכמ"ש הרמב"ם פ"ה מיו"ט ה"כ.

וקושית ק"נ י"ל בלא"ה דלר"א דסל מצרפן י"ל על כל חד שנערך בפ"ע ונותנו לתנור בפ"ע באותו שעה הואיל האפשרי אי בעי כולה חזיא לו ור"פ ס"ל דחזיא לדידיה עדיף מהואיל דחזיא לאורחין דלאו בידו עמ"ש המג"א לעיל סימן תמ"ח סק"ה ור"ש ס"ל די"ל דגרע אם בין כולם יש חד דל"ח לא לדידי' ולא לאחריני ועכ"פ גם לר"א דוקא אם בכל ככר בפ"ע י"ל בשעה שעוסק בה כולה חזיא לו אי בעי אבל אם מוכרח לבצוע מכל חדא פורתא אותו פורתא ל"ח לו ואופהו בחנם ול"ש הואיל על כל פורתא בפ"ע כיון שנותנה לתנור כולה בב"א וזה ל"ה הואיל האפשרי ואף דחד טרחא הוא מ"מ מלאכה גמורה אסור גם בלא טרחא כדאיתא במנחות דס"ד דאם צריך לחולה שני גרוגרת ויש ב' בעוקץ אחד וג' בעוקץ אחד אסור לתלוש הג' אף דבלא"ה מיטרח לתלוש ואינו מוסיף טרחא בהשלישי.

וצ"ע בפרש"י במשנה שם בא"ע דאם יבצע מכל חדא פורתא ליכא איסור כלל לר"א משום דחד טרחא ואפשר לרש"י דס"ל בביצה די"ב מתוך גם באין צורך כלל רק מדרבנן אסור משום טרחא שלא לצורך לכן בחד טרחא שרי ביו"ט אמנם כבר דחו תוס' שם סברתו ולרמב"ם לפי פירש נושאי כליו רק בהוצאה והבערה אמרינן ועוד לרבה בביצה שם דל"פ ב"ש וב"ה במתוך מה דעתו בדר' אליעזר.

ונלע"ד לפמ"ש המג"א סימן תק"א דמסיקיו כלים שלמים ביו"ט אף דיש בהו סתירת כלים מ"מ גם הבערה אב מלאכה והותרה לאו"נ ע"כ גם לסתירה דבא עמה ביחד אף דאסור לסתור קודם הבערה ועיין בקה"י סימן תק"א וה"נ י"ל כיון דבאותו ככר באפייתו הותר לצורך או"נ הותרה מלאכה זאת לגמרי ול"ל דשא"ה דבחלה ליכא בו צורך או"נ דהרי גם סתירה ל"ש באו"נ והיה יכול לעשותה מאתמול ול"ח רק מכשירי או"נ ועפי"ז י"ל קושית התוס' שם בד"ה הואיל דיבצע מכל חדא פורתא כיון דיש לעשות בלא הואיל עדיף ולפמ"ש גם זה רק משום טעמא דהואיל ואשתני ושניהם אינם מותרים בעצמותם.

ובזה י"ל ג"כ קושית תוס' על רש"י דר"ח אסר בעיסה חציה של נכרי ומשמע דגם בככר אחד מיירי ולפמ"ש י"ל דה"ד אי או"נ הותרה מאך אשר יאכל וכיון דבכלל היתה בכל מלאכת עבודה דכולל גם או"נ לפרש"י באמור דעבודה פירושו דבר האבד וכיון דהותרה במעשה זאת הותרה לגמרי גם שלא לצורך או"נ אבל אם רק דחויה מחמת הכרח או"נ לענג יו"ט ל"ש לומר הואיל ואשתרי וכמ"ש הר"ן בביצה די"ז דלפיכך ביו"ט מותר להוסיף על השיעור הצריך לו דהותרה משא"כ בשבת רק דחויה אצל חולה ע"כ אם מוסיף מה שא"צ לחולה חייב עיי"ש ובזבחים דל"ב ע"ב איתא סברא זאת רק רבא אמר דבמצורע דהותרה ל"ש הואיל וה"ט כפרש"י שם דמעולם לא נאסר למצורע אבל הכא הוי בכלל כל מלאכת עבודה ואח"כ הותרה לאו"נ מאשר יאכל לכ"נ ואף דרבא אמר שם דגם אם טומאה דחויה י"ל הואיל ונדחה ידחה היינו אם גם לזיבתו יש הכרח לבא בעזרה י"ל דידחה משא"כ הכא דלענין החלה ליכא הכרח וצורך או"נ והנה י"ל דר"ח ורבה דפליגי אי אמרינן הואיל ה"ט דרבה ס"ל או"נ הותרה ע"כ אף דאין אורחים לפנינו וליכא הכרח אמרינן הואיל אי מקלעי מותר גם עכשיו הותרה ובזה מתורץ קושית תוספת דגם בשבת נימא הואיל דאם יקלע חולה וע"כ לר"ח גם בחצי של גוי אסור ורש"י במשנה קאי לר"א דס"ל הואיל וע"כ פרש"י שם דמ"ח על מה דדחי ר"פ דלמא ר"א ל"ל הואיל רק הכא כל חדא חזיא די"ל על כל חדא זו לא תהא לחלה ולמה לא פירש דכל חדא חזיא משום דיכול למבצע פורתא מכל חדא כמו שפירש במשנה דה"ט דלפי מה דמוקי דר"א לא ס"ל הואיל גם הפורתא שיבצע אסור לאפות ואף דבהא דאמר רזוב"ח דר"א ס"ל הואיל פרש"י דסופו להפריש אחת לחלה מ"מ המ"ל דר"פ דדחי ס"ל דלר"א באמת יבצע מכל חדא וכמ"ש הפנ"י ומה דאמר בעדנא דעייליה לתנורא לאו משום דאח"כ אינו כן אלא כלפי הא דאופה מיו"ט לחול דבעדנא דאופה ליכא אורחים ומה דלא פירש"י דה"ט דרמב"ח דאמר דר"א ס"ל כר"ח משום דאל"ה אסור אפילו בוצע מכל חדא פורתא ה"ט דא"כ לא הל"ל דר"א סבר אמרינן הואיל וסגי לומר הא דר"ח ורבה מחלוקת ר"א ור"י דהא לר"א רק בטעמא דרבה ס"ל דהותרה ופשטא דלישנא דרמב"ח משמע דה"נ ר"א מתיר משום הואיל אף דלפי דעתו אופה שלא לצורך כמו התם באופה לחול.

תחמיץ עפר"ח שהקשה דלבטלה ועמש"ל סי' תל"א.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה