ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תלט
ס"ב שני בתים בדוקים הרמב"ם מחמיר בספק על ומיקל בעל מאחד משני בתים בדוקים וכתב הה"מ משום דבשני בתים בדוקים ע"כ יש אחד שא"צ לבדוק וקשה להבין דנגד זה י"ל להיפך דבית אחד יש בו ודאי חמץ עטו"ז ונלע"ד דהא כתב הה"מ דמיירי שבטלו והנה מבואר ברמב"ם פ"ג מחו"מ ה"ז דבשעת בדיקה מבטל רק חמץ שאינו רואהו ומפרט לפי הנוסחא שבפ"ב דל"מ ביטול לחמץ ידוע ואם כן ה"נ סתמא לא נתבטל חמץ זה שנטל העכבר ומכ"ש אם נטלו מעלמא דלא נתבטל וצריך עתה לבטלו וכיון שנולד הספק קודם שנתבטל הוי ספק דאורייתא ואח"כ נתגלגל לדרבנן ואסור והטעם כיון שנולד בדאורייתא והחמרנו נעשה כודאי איסור וזה ל"ש רק בספק על די"ל באמת דעל אבל בשני בתים דבית אחד בודאי אין בו חמץ ל"ל דהוי כודאי וכה"ג כתבו תוספת בפ"ק דפסחים דט"ו ד"ה חביות דל"ל בכה"ג ספק כודאי כיון דאחד ודאי טהור ובזה מתורץ קושיות תוספת ד"ט ע"ב בד"ה ספק על שכתבו ז"ל תימא וכו' ולעיל דימה אותו לספק טומאה בר"ה וכאן מדמה לס"ט ברה"י ולפמ"ש א"ש הא דמדמה אותו לס"ט ברה"י משום דאירע הספק קודם הביטול נעשה כודאי גם כשנתגלגל לדרבנן הוי כדאורייתא משא"כ בשני בתים יכול לבטל והוי ספק בדרבנן כס"ט בר"ה.