אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תלז

סימן תלד

ס"א המשכיר בפ"ק דפסחים ברש"י ד"ה חובת הדר ז"ל אבל בדיקת חמץ דרבנן דאי משום ב"י וב"י הא אמר לקמן דסגי לו בביטול בעלמא אי מסיח דעתיה מניה ומשוי ליה כעפרא ואמר כל חמירא דבביתא הדין ליבטל ורבנן הוא דאצריך בדיקה והשתא כה"ג מבעיא לן טורח זה על מי מוטל עכ"ל ולשון טורח זה אינו מובן מה בעי רש"י בזה וגם סותר לפרש"י במשנה דריש פסחים דבודקין שלא יעבור בב"י ויובן לפמ"ש לעיל סימן תל"א דגם לרש"י בודקין משום גזרה דימצא ויאכל רק א"ל דקודם ביטול הוי ספק תורה ל"ה גזרינן עיי"ש וה"ה דנהי דהוי דרבנן מ"מ כיון דהחשש שמא יאכל חובת הדר הוא דמצוי שם אלא דלאחר ביטול ליכא איסור תורה אפילו בודאי חמץ רק חכמים הצריכו לבער שלא ישכח ויאכל ובספק חמץ ה"ל סד"ר לקולא ואף דאיכא לברורי כיון דיש טרחא א"צ כמבואר בתבואות שור סימן א' סק"ג מרש"י נדה י"ב ע"א עיי"ש וע"כ מה דאצריך בדיקה משום דקודם הביטול הוי ספק תורה ונתגלגל לדרבנן אלא דבשוכר דהחמץ אינו שלו ל"ה מעולם ב"י ועיין פר"ח יו"ד בכללי ס"ס סק"ח לענין ביצת ספק נבלה דמותרת דהספק תורה בעוף בגוף אחר והסד"ר בביצה וה"נ למה יחויב השוכר לבדוק כלל וצ"ל דל"פ חכז"ל אף דליכא גביה ב"י וכמ"ש תוס' ריש פסחים לענין נוקשה וכן במשכיר עכצ"ל משום ל"פ כיוצא לדרך ולא יחזור עד אח"פ דליכא חשש דיאכל אבל מ"מ לולא הטורח היה מחויב השוכר אף דהוי מדרבנן דעיקר התקנה שלא יאכל והוא מצוי שם וחובת הדר הוא משא"כ במשכיר דאינו רק משום ל"פ ומחמרינן יותר בעיקר הגזרה מהיכא דאינו רק משום ל"פ כמ"ש תה"ד בפסקים סימן קס"ד אבל כיון דטורח לבדוק גם השוכר מצד עצמו פטור לולא דל"פ לכן מבעיא טור"ח זה דייקא על מי ולפ"ז מוכח מרש"י דהשוכר אינו זוכה בחמצו של משכיר דלא כמג"א בסק"ג ומה שהוכיח מהטור ס"ס תל"ו אינו הוכחה דשם נכנס עכו"ם וניחא לו באיסורא משא"כ ישראל והלבוש כתב דשוכר יבטל דשלוחו דמשכיר הוא ולפ"ז צ"ל חמצו של פלוני.

ס"ב ומבטלו בלבו ודיו כ"כ הרא"ש וז"ל ולא איפשטא הד בעיא ויראה שיכול לבטל והויא סד"ר ואזלינן לקולא עכ"ל וק"ל דהא ע"י גילגול נעשה סד"ר וכה"ג הוי לחומרא ולכאורה יש להוכיח מזה למ"ש בפ"ת שם בשם רע"א דדוקא כגון ספק טורפה שנתערבה ברוב דאם היה ניכר אח"כ היה טורפה ע"כ אם עכשיו הוי כספק תורה משא"כ כשאחר שנתגלגל לדרבנן תו ליכא ספק תורה כלל הוי לקולא אמנם לטעם האחר שכתב שם משום דקודם שנתערב הוי ספק תורה ונעשה כודאי איסור תו לא בטיל ברוב עיי"ש קשה מכאן ואולי י"ל דספק מחמת בעיא ל"ל דנעשה כודאי דלא ישתנה הדין אלא דבלא"ה קשה דהא כתב הטור בסימן תל"ח בהנך בעיות דעכבר נכנס דאם ביטל הוי ספקא דרבנן וכתב ב"י אבל א"ל ביטל מכבר ל"מ שיבטל מעכשיו ויהא ספקא דרבנן משום דקודם הביטול הוי ספק תורה עיי"ש והרי הטור בסימן זה כתב כהרא"ש לכן כ"ל דשאני הכא דחיוב ביטול על המשכיר שלא יעבור בב"י דחמירא דידיה הוא אבל על השוכר ל"ה חיוב ב"י בחמץ זה מעולם והא דכתב הרא"ש שיבטל היינו כלבוש בתורת שליח וא"כ נתגלגל לדרבנן בגוף אחר דגם כשלא יבטל אצל השוכר ליכא איסור תורה אלא דצריך שיבטול להציל המשכיר מאיסור תורה וכשאינו בגוף אחד הוי לקולא כמ"ש הפר"ח הבאתיו לעיל ס"א

אמנם לפמ"ש הפר"ח בסימן תל"א בדעת הרא"ש דס"ל דבדיקה אין לה שורש מן התורה גם קודם שביטל וגם אם יבדוק לא יפטר מביטול וכל עיקר הבדיקה רק מדברי סופרים והוכיח כך מדברי הרא"ש ד"ו ע"ב עיי"ש לפ"ז דברי הרא"ש בלא"ה א"ש דגם קודם ביטול הוי רק ספק דרבנן לענין הבדיקה ול"ד לסד"ר שנתגלגל מן ספק תורה דהכא אנו דנין אם נבדק דלעולם הוי ספק דרבנן וכמ"ש כה"ג המנ"י בכללי ס"ס הבאתיו לעיל סימן תל"א אלא דלפ"ז לא יתישב דברי טור וב"י הנ"ל בסימן תל"ח ועוד דמוכח בלא"ה דלא כפר"ח מדכתב הטור בסימן תל"ח א"ל ביטל צריך לחזור ולבדוק דהוה ספק דאורייתא ואם ביטל הוי סד"ר ולפר"ח הספק בבדיקה לעולם רק דרבנן ונראה דנהי דס"ל לרא"ש דגם כשבדק אם מצא חמץ אח"כ עבר למפרע אב"י מ"מ כ"ז שלא ביטל מחויב מה"ת לבדוק שלא יעבור בב"י דכשלא בדק קרוב יותר שימצא חמץ וע"כ כשעבר זמנו דל"מ תו הביטול מחויב מה"ת לבדוק ולבער וע"כ לעולם קודם ביטול ה"ל ספק תורה אלא דלדעתו הבדיקה רק מד"ס משום דבלא"ה צריך לבטל קודם זמן איסורו וחולק בזה אש"פ דס"ל דמן התורה די בביטול או בדיקה לבד וא"כ עכצ"ל כמש"ל ודו"ק.

ועדיין ק"ל לפמ"ש אחר בספק בירך בהמ"ז צריך לחזור ולברך גם ברכת הטוב כיון דאתרמי עם ספק תורה ביחד וה"נ קודם שביטל כולד ספק דרבנן לענין בדיקה עם ספק תורה לענין ביטול וצ"ל דהכא ליכא זילותא לדרבנן דביטול גם אי הוה דרבנן הוי לחומרא כיון דליכא טרחא כמו דצריך לשאלו כשישנו בעיר מה"ט.

ולפ"ז נפשט ספקו של המחצית השקל בסימן תל"א סק"ז דכתב המג"א שם כיון דחיוב בדיקה מה"ת צריך להפסיק מלמודו גם כשהתחיל בהיתר ונסתפק המחצית השקל אם יכול לבטל ולא יפסיק לבדוק דאזי הבדיקה רק מדרבנן אלא די"ל דדמי לספק בירך בהמ"ז דצריך לברך גם ברכת הטוב והמטיב ולפמ"ש ל"ד כלל לשם.

ס"ג ואינו מקח טעות הטעם בגמרא דניחא לאינש למעבד מצוה בממונו בהגמ"יי פ"ב מחו"מ הקשה דמסיק בב"מ נ"ט ע"ב גבי ס"ת דלא ניחא לאינש למעבד מצוה בממוניה וי"ל דשא"ה דניחא לו לעשות מצוה בעצמו או בשליחותו דוקא ועוי"ל דאיכא נמי דלא ניחא לו אלא מספק לא מבטלינן מקח ברור כשלא התנה בפירש שאינו שוכר רק על אופן זה עיין פר"ח דכיון דאיכא דניחא לו הוי דברים שבלב.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה