אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תיד

סימן תט

מג"א סק"ג יוצא בעירוב אמו אע"ג דאין מערבין אלא לדבר מצוה וקטן לאו בר מצוה הוא מ"מ כיון דא"א להיות בלא אמו יוצא עמה א"נ בקטן נמי שייך מצוה כדי לחנכו תוספת ולפ"ז דוקא בקטן בר הבנה דשייך בו חינוך עכ"ל וכתב תו"ש דרש"י ס"ל כתירץ ראשון של תוספת והיינו דרש"י כתב בר"פ כ"מ דכגופה דמיא דמסתמא דעתה עליה דלא סגי ליה בלאו אמו עיי"ש וקשה דלפ"ז כשא"צ לאמו דל"ל דלא סגי ליה וכו' אינו יוצא גם כשזיכתה לו בעירוב והרי שם כתב רש"י בד"ה כבר וז"ל אלמא מכי הוי בר חמש בעי לזכוייה וטפי מבר חמש לא קרי ליה צריך לאמו דליפוק ע"כ הרי דזכיה עכ"פ מהני וכן מוכח מהגמרא דאמר א"צ לאמו אינו יוצא בעירוב אמו משמע אבל בעירוב עצמו יוצא וכן מבואר בתוספתא פ"ו דעירובין לכן נראה דתרתי צריכי דהיכא דפחות מבר ארבע וחמש דצריך לאמו ואינו בר חיכוך כמבואר בכ"מ שם אזי צ"ל הטעם דלא סגי ליה בלאו אמו וכשא"צ לאמו דל"ל דלא סגי בלאו אמו אזי ממילא שייך חינוך אמנם לפ"ז כשא"צ לאמו ואביו ליתא במתא דליתא בחינוך כמ"ש בתה"ד סימן צ"ד הובא במג"א לעיל סימן שג"ם סק"א אזי אינו יוצא גם ע"י עירוב שזיכתה לו וזה נראה כונת רש"י הנ"ל שהאריך בלישניה והיינו דאם אבוה במתא וחייב לחנכו בר חמש בעי לזכוייה ואם ליתא במתא ול"ש בו חינוך או אפשר דרש"י ס"ל כמ"ש בתה"ד שם דזה הוי פלוגתא דר"י ור"ל בנזיר דכ"ט אי אמו מחויבת לחנכו וע"כ ארכביה אתרי רכשי דאם אמו מחויבת לחנכו בעי לזכוייה ואם אינו מחויבת לחנכו וליתא אביה במתא אזי קשה דטפי מבר חמש דל"צ לאמו לא ליפוק היינו אף ע"י זכיה כיון דאינו בחינוך וסגי לו בלאו אמו אלא דאני תמה בגוף הקושיא של התוספת נהי דס"ל דמה דיוצא עם אמו הוי כמאכילתו בידים דגם איסור דרבנן אסור כדלעיל סימן שג"ם מ"מ הרי הטעם דלא ליתא למסרך כמ"ש הר"ן בכ"פ מי שהחשיך וכן איתא בעירובין פרק ב"מ דף מ"ם ע"ב וא"כ הכא דכשגדל הוי בר מצוה ומותר לילך ע"י עירוב לצורך מצוה ממילא בקטנותו ל"ש למסרך בכה"ג דמוליכותו לבית אבל ולבית המשתה.

עיין תו"ש שכתב מסברת עצמו דחציו עבד וחב"ח יוצא בעירוב עצמו ולא בשל רבו ובאמת מבואר כן בתוספתא פ"ו דעירובין.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה