ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תגל
ס"ו ודאי חמץ לא במג"א סק"י כתב בשם הב"ח בחצר שלו אם היה ודאי חמץ צריך בדיקה דאין ספק מוציא מידי ודאי והקשה המג"א דא"כ מה פריך בגמרא והא"ר ממצעה של חצר א"צ בדיקה דלמא הכא מיירי בודאי חמץ ונלע"ד דכשבודק לאור החמה אף דאור הנר יפה לבדיקה יותר מ"מ תו ל"ה ודאי וגם הב"ח יודה דסגי לכתחלה בזה לאור החמה אפילו במקום דצריך לאור הנר מ"מ אם הוא רק משום אין ספק מוציא מידי ודאי אפשר כה"ג דכבר בדק ביום אזלה הודאי ועכ"פ בחצר דאורה רב ע"כ גם כונת הב"ח להצריך בדיקה לאור החמה דהא לפי האמת גם ארובה שבחדר נבדקת לאור החמה והרי חצר אינה מקורה וע"כ אף לס"ד דש"ס דלא הביא עדיין הא דאסדרה לאורה נבדקת מ"מ כיון דחצר א"צ בדיקה כלל בספק חמץ דתלינן בעורבים מקשי שפיר דגם בודאי יהא נבדק לאורי החמה וממילא לא יהא רק ספק.
עוד י"ל דהא דאין ספק מוציא מידי ודאי משום דאתחזק איסורא אף דע"כ מבטל והוי ספקא דרבנן מ"מ מבואר בש"ך יו"ד בכללי ס"ס אות כף דבאתחזק איסורא לחומרא גם בדרבנן ובחו"ד שם חילק דבחד דרבנן לחומרא ובתרי דרבנן לקולא עיי"ש וא"כ גם להר"ן וכ"פ דכשאינו מבטל הוי הבדיקה מה"ת היינו מהנך קראי דיליף בפרק קמא דפסחים ד"ז ע"ב דבחמץ נאמר לא ימצא ובגביע בנימין נאמר ויחפש וימצא הרי דצריך חפוש אבל מ"מ שם בגבוע היה החיפוש לאור היום דהבקר אור והאנשים שלחו ולא נכתב נר שם אלא דיליף עוד מצפניה דכתיב חיפוש בנרות וד"ת מד"ק לא ילפינן וע"כ אמר שם דרק זכר לדבר ופרש"י דאסמכתא בעלמא הוא נמצא הבדיקה לאור הנר ודאי רק דרבנן וכ"כ האחרונים וא"כ כשבדק לאור החמה וביטל דהבודק צריך שיבטל תו הוי תרתי דרבנן דמה"ת בטיל בלא בדיקה או בדיקה ביום בלא נר ובלא ביטול סגי א"כ גם באתחזק תלינן בעורבים ושפיר פריך מרבא ודו"ק.
ס"ז במג"א ס"ק י"ז ובטלו בלבו לרש"י ור"ן הביטול דרבנן דכיון דיש עליו גובה ג"ט הוי כמבוער וכו' ולע"ד התוס' ס"ל כסמ"ק מדהקשו בפ"ק דפסחים ד"ח בד"ה הכא דגבי מפולת משמע דאם הכלב יכול לחפש אחריו אינו כמבוער והלא א"צ לבער משום סכנת עקרב ומאי קושיא דלפיכך אמר אם אין הכלב יכול לחפש הוי כמבוער וא"צ לבערו אפילו לא נתבטל קודם זמן איסורו דא"צ לבטלו מה"ת ומותר גם אחה"פ וכשהכלב יכול לחפש אינו כמבוער ומ"מ פטור מלבערו משום סכנה אלא ביטול צריך מה"ת כיון דאינו כמבוער ולק"מ ועכצ"ל דס"ל כסמ"ק ולע"ד יש הוכחה כסמ"ק מדס"ד בפרק המפקיד דף מ"ב לדמות שמירת פקדון לחמץ במפולת דצריך ג"ט ומאי דומיא בחמץ צריך שיהא אבוד מבעליו דיודע מקומו לכן צריך ג"ט שלא יצטרך לבטלו או לבערו אח"ז איסור א"ל בטלו מקודם משא"כ פקדון דצריך רק שמירה מאחרים דא"י איה מקומו ועכצ"ל דגם בג"ט אינו כאבוד מבעליו וצריך ביטול מה"ת וא"כ מה דצריך ג"ט כדי שלא יהא כמונח בקופסא ע"כ מבעיא גבי פקדון מאי דה"נ י"ל דהוי כמונח בקופסא ואינה שמירה מעולה ואפשר מש"ה הקשו תוס' בב"מ שם דיפטור לבדוק משום סכנה דלכאורה אין שם מקומו דלא הובא רק לענין פקדון ולפמ"ש א"ש ולפ"ז א"ש מה שכתבו תוס' שם וי"ל דהכא יכול לפנות המפולת וכתב מהר"ם שיף דמוכח בפסחים דתירוץ זה רעוע והיינו דהא בפ"ק דפסחים מבואר דגם במפולת שייך סכנת עקרב ולא אמרינן דיכול לקנותו ולפמ"ש י"ל דכונתם דמאן דבעי בב"מ שם ס"ל במפולת ל"ש סכנה דיכול לפנותו וס"ל באוקימתא דברייתא כרנב"י בפסחים שם ולפ"ז י"ל קושית הב"י על רי"ף ורא"ש שהשמיטו הסוגיא דפ"ק דפסחים דהא רב אשי אתי לשנויי מה דמקשי עלה דהאי אוקימתא אלמא דהכי ס"ל ולפמ"ש אינה מוכרע דאדרבה מהך דב"מ דבעי מן רב אשי ורב אשי פשיט לה מוכח דס"ל דבמפולת ליכא משום סכנת עקרב וע"כ הך דפ"ק דפסחים שנויי בעלמא קמשני ודו"ק מאד ועכ"פ המחבר דפסק כאן כתירץ התוס' מפסחים מוכח דס"ל כסמ"ק.