ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שצב
מג"א סק"ג ובשם הר"ן בתשובה כתב דעכו"ם הוי שיור ע"כ ובירושלמי בפרק כצד מעברין סוף הלכה וא"ו עיר חדשה כגון צנן וחדשה ומגדל גד [ביהושע ט"ו] אפילו נשים וטף אסי אמר ובלבד ישראל רבי בין בר ממל וכ' בפתוחין לתוכה אמר רב מנא מכיון שהן פתוחין לתוכה נעשו כולן רשות אחת עכ"ל הרי מבואר דלא כר"ן וכבר תמה שם בש"ך עיי"ש והנה י"ל דהא טעמא דירושלמי משום דדירת נכרי לאו שמה דירה כמ"ש הפ"מ שם וא"כ לפי מה דפסקינן כאן ס"ג דאפילו בית הבקר ובית התבן הוי שיור והוא מבבלי ד"כ ע"ב ה"נ דירת נכרי אף שהיא כבהמה אמנם המעיין בתשובת הר"ן יראה משום דאסור לטלטל חוץ לשכונת ישראל הוי היכר ונראה מדבריו שם דלא ס"ל האי דינא דלעיל סימן שצ"א ס"א דחצר אחת של בתים הרבה יהודים מותרים לטלטל בכל הכרך של עכו"ם ולר"ן שם ס"ל כיון דצריכין עירוב במקומן אף דיש להם שכונה בפ"ע ודלתותיהן ננעלות מ"מ אסורין לטלטל חוץ לשכונתן דעכו"ם אוסרין עליהן וכדעת החולקים על ר"י שהובא בב"י סימן שצ"א וא"כ מוכח מירושלמי זה כדעת ר"י הנ"ל מדס"ל דעכו"ם ל"ה שיור ע"כ משום דמותר לטלטל חוץ לשכונת ישראל כשחלקו שכונתן בדלתות וכה"ג דאל"כ הוי היכר כמ"ש הר"ן בתשובה שם ואפשר לתרץ דירושלמי משום דס"ל בפתוחין לתוכה וכס"ד דאביי בבבלי דף סמ"ך דדוקא אי בעי מצי לערובי יחד אזי הוי שיור וע"כ ס"ל דירת עכו"ם ל"ה שיור דנהי דאסור לטלטל משכונת ישראל לשכונתם מ"מ לא מצי לערובי עם עכו"ם ואנן קי"ל כמסקנא דאביי בבבלי ומ"מ כיון דפסקינן כר"י כדלעיל סימן שצ"א ס"א ליתא לדינא דר"ן דנהי דקי"ל דגם בית הבקר הוי שיור ודאי דוקא כשאינו פתוח לעיר ויש הפסק בקעה או מבוי באופן דאסור לטלטל מן העיר לבית התבן דבזה היכר ובטוש"ע קאי על מה דקאמר דאפילו אינו פתוח לעיר בענין שיכולין לערב ע"ז אמרו אפילו בית הבקר ואף דיש הפסק הוי שיור כמ"ש הריטב"א דכיון שעומד בתוך עיבורה של עיר הוי שיור וא"כ ה"נ לדידן ל"ה עכו"ם שיור רק כשאינן פתוחין לעיר ויש מקום פרוץ בינם לשכונת ישראל או כששכונת עכו"ם אינה מוקפת חומה וראויה לנעול דאזי כיון שאסור לטלטל ברחובותיה הפרוצין הוי היכרא דר"ה אסור ולפ"ז י"ל דמאי דאמר בירושלמי כשפתוחין לתוכה לא פליג אדאביי דדוחק לומר דפליגי כיון דבירושלמי אתמר משמי' דרב ואיך יפלגו אביי ורבה עליו דכל מילי דמר עביד כרב ואיך מר מערב לפומבדיתא מחמת דעשה שיור בי תבנא דהו"ל חוץ לעיר ולפמ"ש י"ל דירושלמי קאי אמאי דאמר דעכו"ם ל"ה שיור דמיירי במוקף חומה כדאמר כגון צנן וחדשה דנחשבין בין ערים המוקפים חומה וזולתן יש חצרים בפרזים כמו שנאמר ביהושע וע"כ אמר דר' בא בשם רב אמר האי דינא דעכו"ם ל"ה שיור בפתוחין לתוכה דמותר לטלטל משכונת ישראל אצלם דרך הפתחים וזה שאמר ר' מנא לפרש הטעם מכיון שהן פתוחין לתוכה נעשה כולן רשות אחת ומותר לטלטל משכונת ישראל לתוך שכונת עכו"ם וליכא שיור או אפשר דר' מנא פליג וס"ל כדעת הר"ם במרדכי ס"פ הדר דחצר ישראל הפתוח לחצר עכו"ם למטה מעשרה אף שאין חצר עכו"ם פתוח למבוי מ"מ אסור לטלטל מחצר ישראל לעכו"ם דאם ישתמשו הוי כדיירו בהדדי עיי"ש דכן מוכח מלשונו ועיין בא"ע סימן שפ"ב וזה כונת ר' מנא מכיון שהן פתוחין נעשו כולן רשות אחת דהוי כדיירו הישראלים בין העכו"ם ואסרי אהדדי להשתמש משכונתם לשכונת עכו"ם א"כ הוי שיור ועיין ב"ח סוף סימן שפ"ב דר"ל דגם הרא"ש ס"ל כהר"ם רבו אלא דלעיל סימן שפ"ב ס"ג ובמג"א סק"ה לא פסקו כן וי"ל דרב מנא פריך לרב לשיטתו דבפ' הדר דף ע"ג ע"ב קאמר דרב לא תני פתוחות משום דבפתוחות הוי כחד חצר כשישתמשו יחד ע"י עירוב עיי"ש א"כ ה"נ אם ישתמשו מחצר ישראל לחצר עכו"ם ע"י פתח הוי כחצר אחד ואוסר העכו"ם עליהם וע"כ אסור להשתמש ומדויק מה שאמר נעשה כרשות אחת היינו דאינו רשות אחת באמת רק דנעשה ע"י שישתמשו וירגילו לשם וע"כ כיון דלא קי"ל כרב בזה וגם פתוחות לא חשוב כחצר אחד לרא"ש ומרדכי וטור כדלעיל סימן שס"ג סכ"ו בהג"ה ע"כ ה"כ לרא"ש מותרים לטלטל מחצר ישראל לחצר עכו"ם דרך פתחים ולא חשוב כדיירו יחד.
והנה המג"א כתב בסק"ג בד"ה ודבר זה אפילו איכא נכרי בהדי מתא אין יכולין לערב יחד ריב"ל כ"ה ובש"ס הר"ן בתשובה כתב דהוי שיור עכ"ל ועיינתי במהריב"ל ק"ג סימן ע"ד ולא פליג כלל אהר"ן ולא דיבר מזה כלום אלא מה דאין מערבין לחצאין עיר שדלתותיה ננעלות בלילה על זה אמר אפילו איכא גוים בהדי מתא צריך לשכור מהם רשותם ולערב יחד דאין לומר כיון דאיכא גוים בההיא מתא ה"ל כלא עצי מערבי וכדאמרו בעיר שאינה מוקפת חומה דאם לא הותקנו כל המביאות יכולין לערב לחצאין דהרי אינן יכולין לערב ביחד דיש לחלק וכן נראה מתשובות הריב"ש עיי"ש וזולת תשובה זאת לא ראיתי במהריב"ל מזה כלל