אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שצא

סימן שפו

במג"א סק"ב המרדכי כתב דעכ"פ אסור לאורח להוציא מביתו לחצר או לעיר נ"ל דהדין עמו דהרי החצר מיוחד לבע"ה והבית מיוחד להארח דשכירות ליומא ממכר הוא א"כ מוציא מרשות לרשות אבל בע"ה מותר להוציא דאין לאורח חלק במבוי או בחצר עד למ"ד יום עכ"ל ובתו"ש תמה כיון דשכירות מותר לענין החדר ה"נ י"ל לענין החצר דודאי השכיר לו שיהא לו דריסת הרגל בחצר עיי"ש וי"ל ע"ד שביאר בספר א"ע בסימן שס"ו דברי המרדכי דרש"י לשיטתו דחורבה שיש לה בעלים אסורה אבל אינה אוסרת החצר אלא דמ"ש שם הא"ע דגם בלאו אוכח אסור הבית נכרי לא ס"ל למג"א דכיון דדירת עכו"ם אינה דירה כלל ומותר לטלטל מחצר לביתו ונהי דבשני ישראלים אוסרים משום גזרה דילמד ממעשיו אבל כי ליתא לנכרי לא גזור גם ר"מ כדאיתא ר"פ הדר ועמ"ש לעיל סימן שפ"ב וגם בישע"ק לעיל סימן שפ"ב כתב דבית עכו"ם גם רש"י מודה דהוי כאין לו בעלים כלל וגם המרדכי מדהזכיר אורח ע"כ משום אורח אסור וע"כ פי' המג"א משום דשכירות כממכר אלא דמ"מ אינו אוסר בחצר דהא מבואר ביו"ד סימן רפ"ו דשוכר בית פטור ממזוזה כל שלשים יום וכתב שם הש"ך ס"ק כ"ח שאינו נקרא עדיין דירה עיי"ש וא"כ הוי החורבה שיש לה בעלים כיון דשכירות ממכר הוי של ישראל ורש"י לשיטתו דאסורה ואינה אוסרת החצר על בע"ה הדר סמוך לחורבה ובזה נלע"ד טעם לסברת הרמ"א דכתב המג"א לעיל ס"ס ש"ע דס"ל דגוי רגיל אוסר מיד וישראל רק לאחר שלשים יום ורש"ל בתשובה סי"ח משיג דכ"ש ישראל וכמ"ש מג"א בס"ק זה אבל לפמ"ש בישראל עד שלשים לא חשוב דירה לגביה אפילו בשוכר אבל בגוי דלעולם דירתו אינה דירה רק משום דילמד ממעשיו וע"כ ברגיל סגיא ועמ"ש לעיל סימן שפ"ב.

והנה באמת לא נמצא ברש"י ר"פ הדר האי דינא דאורח רק פירש דלר"מ אוסר הבית של נכרי להוציא ממנו לחצר ובב"י לעיל סימן שפ"ב תמה על המרדכי דהרי רש"י פירש לר"מ דלא קי"ל כותיה עיי"ש וא"כ להמג"א דמיירי בשכירות עדיין קשה דא"כ למה פליג ראב"י כיון דר"מ מיירי בברייתא באורח ששכר ע"כ דראב"י פליג אזה ולכן צ"ל דרש"י לא פירש באורח כלל ואינה הלכה אלא דהמרדכי נקט לדינא גם לדידן משכחת באורח דביתו אסור ואינו אוסר המצר על ישראל הדר שם וכמו שפרש"י דברי ר"מ בלאו אורח וזה מוכרח כיון דעינינו רואין דלא נמצא ברש"י כלל האי דינא דאורח וגם בהג"א ר"פ הדר ובת"ה סימן ע"ז לא הזכירו האי דינא רק בשם המרדכי ולא בשם רש"י ולפ"ז י"ל קושיות תי"ש על המג"א די"ל המרדכי לטעמיה דבפ' השואל כתוב במרדכי דמשכיר בית לחברו לזמן ובתו"ז נפל ביתו של משכיר יכול להוציא השוכר מביתו עיי"ש וא"כ ס"ל דשכירות אינו כממכר עיין רא"ש שם דלא כרש"י בפ' השואל שם דף ק"מ ע"ב דס"ל דתו"ז א"י להוציאו כשנפל ביתו והנה ברא"ש פ"ק דע"ז סימן כ"ב כתב נהי דלדידן שכירות לא קניא כיון שיד אומות תקפה ובדינהם שכירות ליומא כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר א"י להוציאו הוי כמכר עכ"ל והנה איתא בחו"מ סימן קנ"ד סי"ח במחבר דישראל הבא מחמת עכו"ם אינו כעכו"ם רק לגריעותא עיי"ש דהיינו לחובתו ולא לחובת ישראל אחר ועיין בחו"מ סימן ס"ו בהג"ה שם סעיף כ"ה ובסמ"ע סימן מ"ה ס"ק ל"ח דהיכי דלא מפסיד לישראל אחר אמרינן דלוקח מעכו"ם כחו כעכו"ם עיי"ש ולפ"ז א"ש דברי המרדכי דאורח ששכר מעכו"ם דבדינהם שכירות כמכר ע"כ ישראל הבא מכחו קנה הבית והוי רשותו ואסור להוציא לחצר דמיוחד לישראל אחר הדר שם דלחובתו הוי כעכו"ם אבל אינו אוסר החצר על הבע"ה ישראל הדר שם דלחוב לאחרים בא מכח עכו"ם אינו כעכו"ם ובדידן שכירות אינו כמכר וכ"ז לענין החצר דבא לאסור על הישראל בשלו אבל בבית העכו"ם דבלא"ה אין לו חלק ונחלה בו להשתמש שם ואין לו הפסד ע"כ אסור גם הישראל הבע"ה להכניס מהחצר וכן לבית הנכרי דהאורח אוסר עליו הבית ועלו דברי המרדכי כהוגן ורש"י גופא לא פירש באורח דס"ל גם לדידן שכירות כמכר וא"כ גם החצר יהא אוסר על בע"ה הדר שם וא"כ לפי מה דקי"ל בחו"מ סימן שי"ב ס"א דנעל בית המשכיר א"י להוציאו תו"ז דלא כמרדכי שם ה"נ אוסר השוכר לזמן גם החצר על בע"ה הדר שם ולדינא י"ל ממ"נ אין השוכר אוסר כל שלשים יום דהא במזוזה פטור השוכר כל למ"ד ומבואר בתוס' מנחות דף מ"ד ע"א בד"ה טלית שני טעמים אחד דמה"ת פטור רק כל שלשים דלא חשוב בית דירה דידי' וטעם שני דלעולם ל"ח ביתו רק מדרבנן חייב לאחר למ"ד דנראה כביתו עיי"ש וא"כ אם הטעם במזוזה דל"ח כלל ביתו מחמת שכירות ואינו כמכר א"כ ה"כ אינו אוסר על אחרים וגם ביתו השכור מותר ואם הטעם במזוזה דלא חשוב דירה כל שלשים א"כ הוי כחורבה דאינו אוסר החצר לכ"ע וגם ביתו מותר לתוס' וכה"פ דלא ס"ל כרש"י בחורבה וכמ"ש לעיל סימן שע"ו ס"ג אלא דזה דוקא בשוכר מישראל אבל בשוכר מעכו"ם שאני וכמ"ש ולכן נקט המרדכי האי דינא דאורח רק בשוכר מעכו"ם וגם הרמ"א דמחלק בין אורח עכו"ם לאורח ישראל קודם שלשים כמ"ש המג"א ס"ס ש"ע י"ל ג"כ מחמת דבדינהם שכירות כמכר וידם תקופה הוי כביתו וכמ"ש הרא"ש בפ"ק דע"ז הנ"ל ובחו"מ סימן שי"ב ס"א בהג"ה העתיק דברי המרדכי דפרק השואל וגם שאלה לזמן הוי כשכירות וכמ"ש האחרונים כאן וביו"ד סימן רפ"ו ולפמ"ש הש"ך ביו"ד סימן רפ"ו ס"ק כ"ט דגם בשוכר מעכו"ם פטור ממזוזה כל שלשים הרי דלא חשוב דירת ישראל עד אחר שלשים ה"נ יש לפסוק שלא יאסור כל למ"ד ועכו"ם אורח שאני דבלא"ה דירתו אינה דירה וכמ"ש לעיל וצע"ג לדינא.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה