אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שנז

סימן שנה

ס"א חצר וכו' כלל הענין בזה דכחו בר"ה מותר מן התורה רק רבנן גזרו שמא ישפוך בידים לר"ה וע"כ דוקא בניחא לו שתצא לר"ה אבל בימות הגשמים או ברחב ד' ע"ד דראוי לזילוף או ליבלע בחצר ולא איכפת לו שתצא לחוץ ליכא למגזר כן מבואר ברש"י וראשונים דף פ"ח בעירובין ובש"ע להגאון הר"ז זלה"ה כתב דאם שופך סמוך ממש לר"ה יש איסור תורה וציין לעיין במג"א סימן שכ"ח סקנ"ג וברא"ש פ"ק דשבת ד"ח רק בשופך רחוק קצת כחו הוא גורם לבד עיי"ש ובאמת צ"ע עוד לפי מה שהעלה באבן העוזר בסימן שכ"ח דהעמדת עלוקה ונתינת חטים לרחיים הוי איסור תורה אף דנעשה רק בגרמתו לבד טחינת החטים שהמים מוליכין האופנים ומציצת הדם נעשה ע"י העלוקה והביא ראיה מב"ק ד"ס דקאמר דזורה ורוח מסייעו דבשבת חייב משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה ונעשית מחשבתו אבל לענין ניזקין כה"ג פטור דהוי רק גרמא עיי"ש וא"כ ה"נ בכחו ליתחייב אף דהוה רק גרמא ולכאורה י"ל דה"ט גופא דמחלק בגמרא בין כונתו שיצא לחוץ א"ל דכיון דניחא לו ונתקיימה מחשבתו גם גרמא חייב משום מלאכת מחשבת ולפ"ז אצ"ל דמשום גזרה שישפוך בידים הוא ועדיף טפי לומר כן דהא כל ההוצאה משאצ"ל הוא דא"צ לגוף המים כהוצאת המת וא"כ ליכא איסור תורה גם כשישפוך להדיא לר"ה וא"כ בכח הוי גזרה לגזרה אמנם ע"כ ל"ל כן דהא מבואר בהזורק דף ק"א דמותר לשפוך אחודה של ספינה משום דכחו בכרמלית ל"ג ושם כונתו שיצאו המים לחוץ ואפילו ר' יהודא דס"ל משאצ"ל חייב מתיר שם אף דלדידי' כל משאצ"ל חשוב מלאכת מחשבת כיון דכונתו לעשות המלאכה אלא דטעמא בעי מ"ש מתורה ורוח מסייעו ואולי י"ל דשאני הוצאה דמלאכה גרועה הוא וא"א לאסור מן התורה רק כמו שהיתה במשכן ממש וע"כ צריך לימוד על הכנסה לחוד ועל הוצאה לחוד כמ"ש תוספת בפ"ק דשבת דף ב' בד"ה פשט עיי"ש ויותר נראה כמ"ש הנתיב חיים בסימן תנ"ב דאין ראיה לחייב נותן חטים לרחיים מהדביק פת בתנור דשם מצינו המלאכה היתה כך במשכן משא"כ רחיים של מים לא הוה במשכן עיי"ש וא"כ ה"נ זורה ורוח מסייעו כך היה במשכן משא"כ כחו בהוצאה ולפ"ז נסתר ראיות הא"ע להעמדת עלוקה וטחינת חטים ברחיים של מים מן זורה ואדרבה ראיה מכחו דכאן דפטור.

אמנם הירושלמי נראה דס"ל דגם כחו אסור מן התורה היכי דמחשבתו לכך דהא בפ' הזורק בהך דמתוכה לים שרי קאמר הטעם משום סכנה ולא משום כחו ובזה נ"ל ג"כ מה דמחולקין הירושלמי ובבלי בהך דעירובין דף צ"ט דלא יעמוד ברה"י וישתה בר"ה דבבלי קאמר רב יוסף הטעם משום גזרה שלא יוציא הכלים ובירושלמי קאמר הטעם משום דמתגלגלין המים למיעיו הוי כמוציא מר"ה לרה"י דהא התוס' בעירובין דף כ"ף בד"ה לא יעמוד כתבו דל"ל דלפיכך לא יעמוד בר"ה וישתה ברה"י משום דמעייל מר"ה לרה"י משום דהמשקין נחין בתוך פיו דהוי מקום פטור ואע"ג דאסור להחליף היינו משום גזרה שלא יוציא להדיא אבל בשתיה א"א כלל שלא ינוחו מעט בפיו קודם שיבלעם עיי"ש וא"כ קשה איך יחלוק הירושלמי במציאות זה ולפמ"ש א"ש דנהי דנחין מעט בפיו מ"מ מכחו מתגלגלין לתוך מיעיו כמו שופך אדופן הספינה אלא דבבלי ס"ל דכחו מותר בר"ה מן התורה רק דגזרינן שלא יוציא להדיא לר"ה וע"כ בשתיה דליכא למיחש שיוציא להדיא כמ"ש תוספת ע"כ כחו מותר וע"כ ג"כ בספינה לא גזרו על כחו דעומד לעולם בכרמלית וליכא למגזר משום ר"ה אבל הירושלמי ס"ל בספינה הטעם משום סכנה אבל כחו אסור מדינא כיון דנעשית מחשבתו גם גרמא חייב כזורה ורוח מסייעו ע"כ קאמר בהך דלא ישתה משום דמתגלגל למעיו.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה