ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שנה
ס"ד מים שאין עמוקים עשרה טפחים אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה וב"ח והמג"א סתרו דבריו מן התוספת וגמרא כמבואר במג"א ס"ק ט"ז וז"ל הב"י ונ"ל דמים שאין עמוקים י"ט אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה וכדתנן בהזורק הזורק בים ד"א פטור ואם היה רקק מים ור"ה מהלכת בו הזורק לתוכו ד"א חייב וכמה רקק מים פחות מי"ט עכ"ל וכתב הב"ח דהך דהזורק אין לה ענין לכאן דהתם מיירי ברקק מים ור"ה מהלכת בו דעבידי אנשי למסגי בה בין בימות החמה בין בימות הגשמים כדאיתא התם אבל נחלים ונהרות שהם כרמלית מחיצה תלויה מתרת בהם עכ"ל עוד קשה למה נקט הב"י רק לענין לשפוך הלא נ"מ ג"כ למלאות מהם ועיקר דין מחיצה תלויה נשנית לענין למלאות בספינה וגזוזורא ואמת המים דלקמן סימן שנ"ו לכן נלע"ד דז"ל הרמב"ם בפט"ו מה"ש הי"ג ולא התירו מחיצה תלויה אלא במים בלבד שאיסור טלטול במים מדבריהם והקלו במחיצה שאינה אלא כדי לעשות היכר עכ"ל ויל"ד א"כ גם ביבשה בכרמלית למה לא התירו במחיצה תלויה דג"כ איסור טלטול אינו רק מדבריהם ועכצ"ל דביבשה דשייך ר"ה החמירו גם בכרמלית משא"כ במים דלעולם אינה רק מדבריהם וכה"ג כתבו התוספת בעירובין דף פ"ז ע"ב ובשבת ד"ק ע"ב בד"ה כחו בכרמלית ל"ג ולפ"ז תינח מים עמוקים י"ט לעולם הם כרמלית או רה"י אבל אם אין עמוקים י"ט כיון דכשעומדים בר"ה ורבים דרסי בה הוי ר"ה א"כ גם כשאין בר"ה ליתסר במחיצה תלויה אמנם י"ל לפמ"ש הרע"ב והתוי"ט בפ' הזורק דרקק ווים המהלכת בר"ה היינו שהוא מלא רפש וטיט וכ"כ התוי"ט בפ"ו דפרה מ"ה עיי"ש והיינו כיון דאינו עמוק י"ט ורבים דורסים בו בפרט בר"ה דששים רבוא בוקעים בו בכל יום א"כ ודאי הוא רפש וטיט ואינו ראוי למלאות ממנו לשום דבר א"כ מים הראוים למלאות מהם לעולם אינם ר"ה לכן הותר בהם מחיצה תלויה אמנם כ"ז למלאות אבל לשפוך בהם דשייך לשפוך על היבשה ועל רקק מים שר"ה מהלכת בו א"כ גם כשאין ר"ה מהלכת בו אין להתיר כ"ז שאין עמוק י"ט ומסתיין להקל לשפוך בעמוקים י"ט מחמת דעמוקים י"ט לעולם אינו ר"ה אפילו שיעמוד בר"ה נמצא שפיר קאמר בב"י דאין להתיר לשפוך דוקא במים שאינם עמוקים י"ט אפילו כשאין ר"ה מהלכת בו כיון דשייך בו דין ר"ה כשר"ה מהלכת בו ולפ"ז אין שום סתירה מהתוספת וגמרא דמיירי להדיא לענין למלאות אלא דיש להקשות עדיין כיון דתוספת כתבו דהך דגזוזטרא מיירי לר"ה כשאין עמוקים י"ט והרי עלה קאמר רבה בר"ה בעירובין דף פ"ח לשפוך נמי שרי ואולי מה"ט הקשה הב"ח רק מן התוספת ולא מש"ס דשבת כקושיות המג"א ואף דיש לדחות דלדידן דקי"ל כר"ח ורבה בר"ה בספינה דעושה מקום ארבע וממילא י"ל דמיירי המשנה דגזוזטרא במים עמוקין י"ט ושפיר קאמר רבה בר"ה גופא דלשפוך נמי שרי מ"מ לא היה ניחא להב"ח בהכי דהא עכ"פ למלאות שרי גם באין עמוקין י"ט א"כ כיון דאמר רבה בר"ה לשפוך נמי שרי היינו ג"כ בכל ענין דמותר למלאות אמנם נ"ל דלק"מ דכיון דהגזוזטרא עיקרה נעשית להיתר למלאות ועכ"פ כונתו למלאות ג"כ א"כ זה לא שייך ברקק מים שר"ה מהלכת בו דאינו ראוי למלאות והתירו חכז"ל למלאות ואמרו דמחיצה תלויה הוה מחיצה ממילא לשפוך בו נמי שרי דכל מקום דעושה המחיצה גם למלאות מן המים ליתא בר"ה ושפיר קאמר רבה בר"ה לשפוך נמי שרי אבל במחיצה הנעשית רק לשפוך כגון בית הכסא וכה"ג שפיר אסר הב"י כיון דשייך ברקק מים בר"ה וע"כ כתב הב"י הך דינא על דברי המרדכי לענין בית הכסא וכן סידר כאן בש"ע כנלע"ד לתרץ דברי הב"י ונראה דגם הרמ"א ס"ל כן מדכתב אדברי המחבר וכ"ש וכו' וכיון שאין סתירה מגמרא ותוספת קשה לדחות דעת הב"י ורמ"א ולהקל נגדם בלא ראיה מוכרחת ועיין בב"י לקמן סימן שנ"ז כתב דבפרק הזורק במרדכי כתב בשם הר"ם לענין כחו בכרמלית דלא גזרו דדוקא במים דלא אתי למחלף בר"ה דהא ליכא ר"ה לא גזור אבל בעיר אפילו כרמלית גזרו רבנן אטו ר"ה עכ"ל הרי מבואר סברא זאת שכתבתי ואף לפמ"ש תוספת והמרדכי בפרק הזורק דהא דמחיצה תלויה מתרת במים משום דבקיעת דגים לא שמה בקיעה עיי"ש מ"מ י"ל דמים שאינן עמוקים י"ט כגון רקק מים בר"ה ור"ה מהלכת בו הא זה הוי בקיעת אנשים ומבטלי מחיצה מלומר גיד אחית וממילא אף במקום דלא בקעי רבים הל"ל דמבטלי מחיצתא דאם היו כאן רבים היו בוקעין בו וכמ"ש בקונטרס אחרון בש"ע מהגאון ר"ז זלה"ה בסימן זה עיי"ש וא"כ כל מים שאינן עמוקין י"ט י"ל דראוי לבקיעת רבים מצד עצמן דהא מצינו רקק מים בר"ה ור"ה מהלכת בו ואיזיה רקק מים פחות מי"ט אלא דמ"מ התירו חכז"ל למלאות ע"י מחיצה תלויה ועכצ"ל מטעם שכתב הרמב"ם דהקילו משום דטילטול במים אינו אלא מדבריהם ועכצ"ל כמ"ש דכל מחיצה תלויה שנעשית למלאות אינו ראוי להיות בר"ה דאם יהיה ברקק מים ור"ה מהלכת בו אינו ראוי למלאות וע"כ במחיצה זאת מותר ג"כ לשפוך וכמ"ש ומה מאד מדוקדק עפי"ז לשון הגמרא בפרק כיצד משתתפין דף פ"ח עאלא אפילו לשפוך נמי שרי כן הוא גרסת רש"י והרי"ף והרא"ש והוא כפל לשון דהיינו אפילו היינו נמי ולפמ"ש א"ש כיון דהך דגזוזטרא מיירי אפילו באין המים עמוקים י"ט א"כ כשלא נעשית המחיצה רק לשפוך אסור אלא כיון דנעשית למלאות בזה לשפוך נמי שרי ושפיר אמר ל"ת למלאות הוא דשרי לשפוך אסור גם בזה שנעשית למלאות אלא אפילו לשפוך נמי שרי.