ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שלד
ס"ט ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכ' ובמג"א סקי"א כתב דבלא אמירה לכם י"ל אני הייתי ממציא לי אנשים ישראלים שהיו מצילים ומחזירים לי עכ"ל צ"ל דהיה אומר לאחרים הצילו לכם ומ"מ היו מחזירים לו משום דהוי יראי שמים דבלא"ה ע"כ אסור דאל"כ הרי כל ישראל מצווין על השבת אבדה ולמה הצריכוהו לומר הצילו לכם וע"כ דבלא"ה אסורין להציל בשבילו כדי שיתייאש ולא יכבה כמ"ש הרמב"ם.
סי"ב במג"א סקי"ז וצ"ע דכהי דהתירו לכתוב בלשון אחר כדי שיבינו העם למה נתיר בכתב אחר ע"כ ולע"ד נראה עפימ"ש המרדכי בפ' המגרש תשובות ריצב"א על גט שכתוב בו על נהר ייר ואנו נוהגין לכתוב על נהר קייר כיון שאין שום אות במקום הלעז כך שוה יוד במקום קו"ף וביאר כונתו מוהראנ"ח ח"א סימן פ"ז והובא בספר ג"פ סימן קכ"ח סק"ג וז"ל עם היות שכל המבטאות שהפה יכול לדבר יש לנו אותיות מורות עליהן מ"מ יש קצת מבטאות ומוצאות בלשונות הלע"ז שאין לנו אות באותיות מורה עליהם כשאנו באים לכותבם מניחים אנו במקום המבטא ההיא אות אחרת שהמבטא שלה קרוב אל המבטא המבוקש כגון שם גאמילה שאין באותיות אות כמבטא קריאתה שדומה קצת למבטא זיי"ן גם בלשון רומאנייא מבטאות שאין לנו דוגמתן כגון כיא"ו שהמבטא שלו אינו באותיות כלל אבל הוא מבטא אחר ממוצע בין מבטא כ"ף רפויה ובין מבטא יו"ד או מבטא שי"ן עיי"ש דמסיק דכן שם הנהר קייר אין לנו בכל כ"ב אותיות שום אות שתהא מבטאה במקום מבטא לעז זו ע"כ שוה יו"ד כקוף עיי"ש וכן יש בלשונות הגוים שאין לנו אות מורה על ניקוד שלהם כמו שכתב בדברי חיים שער הנקודות בנקודות שב"א לענין שם טאבא שהניקוד ממוצע בין חולם לקמ"ץ ובלשונותם יש אא אעה עיי"ש וכן יש שין שבורה וזיין וצדיק שבורה אשר אין אות מכ"ב אותיות התורה מורה על זה וא"כ כיון דמשום עת לעשות התירו לכתוב בלשונותם ע"כ הוצרכו להתיר ג"כ בכתבם דאין כתב של כ"ב אותיות התורה מספיקין למבטא לשונתם ונקודתם.
במג"א סקט"ו תורה שבכתב קודמת להציל תורה שבע"פ ס"ח וכתב מחצית השקל וסיים שם בס"ח אפילו תורה שבע"פ מושאלים או מושכרים לו ואם לא יציל תורה שבע"פ יצטרך לשלם לבעליהם אפ"ה תורה שבכתב קודם כ"כ בסא"ר בשם ס"ח סימן תרס"א עכ"ל ולא מצאתי שם רק בסימן תתכ"ח וז"ל שם ואם יש בידם משנה ותלמוד מושכרים או שאולים יציל תחלה תורה שבכתב ואל יחיש להפסד שלו ופירש המפרש שם ר"ל אם יש בידם של בני הבית שהדליקה שם משנה ותלמוד של המציל מושכרין או שאולין בידם אעפ"כ יציל תחלה תורה שבכתב שיש להם ואל יחוש להפסד שלו שלא ישרפו בתוך כך משנה ותלמוד שלו שמושכר להם עכ"ל וזה נכון דאם כפירש הא"ר כמו שיפסיד כשישלם לאחרים כן יפסיד אם שלו נשרף וגם דינא לאו הכי הוא אף שכתב בשו"ת רמ"א סק"י הובא בש"ך חו"מ סימן ש"ג סק"ז דאף שהוא מציל את שלו ומתוך כך נשרף החפץ שהיה שומר עליו כיון שהיה יכול להציל את החפץ ל"ה אונס מטעם שהיה נשרף חפצים שלו עיי"ש מ"מ הכא דמחויב להציל קודם תורה שבכתב א"כ אנוס הוא ועיין בחו"מ סימן רצ"א סט"ז וא"כ ל"מ שוכר דפטור אלא גם שואל לפמ"ש הר"ן בתשובה י"ט והובא בש"ך חו"מ סימן ע"ב ס"ק כינו דשואל ספר פטור מאונסין עיי"ש בש"ך.