אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שכט

סימן שכח

כל פקוח נפש דוחה שבת דעת הרמב"ם בפ"ב מה"ש דשבת דחויה אצל פ"נ וכן דעת הר"ן בפ"ב דביצה ולפיכך אמדוהו לשתי גרוגרת ויש ב' בעוקץ אחד וג' בעוקץ יש איסור דאורייתא לכרות הג' אבל לדעת בה"ג ור"י ורשב"א הובאו בר"ן שם ליכא רק איסור דרבנן להרבות בשיעור מדהותר ביו"ט להרבות וע"כ לצורך מצוה מותר להרבות גם במקום חולה וע"כ אמר רבא בעירובין דף ס"ח בתינוק דאשתפיך חמימיה דנשייליה לאמיה אי צריכה ניחם ליה אגב אמיה ומשום דהוה לצורך מילה וכ"כ תוס' בפ"ק דגיטין ד"ח ע"ב לדעת בה"ג בד"ה אע"ג וראייתם ג"כ מדמותר להרבות משום שמחת יו"ט כמ"ש מהרש"א שם וצ"ל דס"ל הותרה שבת אצל פ"נ דאל"כ אין ראיה מיו"ט וכמ"ש הר"ן וצ"ע על הרשב"א דהא בתשובה סימן תרפ"ט כתב דלמ"ד טומאה דחויה בצבור ה"נ דחויה שבת אצל פ"נ וכמדומה דהלכה כמ"ד דחויה עיי"ש אלא די"ל דרבא לטעמיה דס"ל טומאה הותרה בצבור עיין יומא פ"ק ד"ו ע"ב ולפ"ז גם לבה"ג אינו מוכרח דס"ל לדינא דהותרה ומה"ת מותר להרבות דאין ראיה מרבא דס"ל הותרה אבל דעת הר"ם הובא לעיל סימן שכ"ח במג"א סק"ט דשבת הותרה אצל פ"נ ולדידי' י"ל אם אמרו לחולה שיש בו סכנת כל הגוף לשתי גרוגרת ויש עוד חולה בסכנת אבר אחד לבד דצריך לגרוגרת אחד מותר לכרות אותו שיש בעוקצו ג' גרוגרת כיון דבסכנת אבר מותר שבות כדלעיל סימן שכ"ח סי"ז אלא כיון דהר"ן ורשב"א ורמב"ם ס"ל דחויה ה"ל רובא נגד הר"ם.

ונראה גם לר"ם וסייעתיה דוקא בודאי פ"נ הותרה אבל בספק פ"נ לכ"ע אינה רק דחויה דמי יימר דיש בו פ"נ רק מחמת ספק אנו מוכרחין לחלל שבת דשמא יש בו פ"נ וכשאין בו פ"נ דחויה שבת מחמת הספק ובזה מתורץ קושיות התוס' בשבת דף קכ"ט ואמרי לה אליבא דרבא דחיה כל שלשים הוי פתיחת הקבר ואפילו לא אמרה צריכה מחללין א"כ למה אמר רבא נשייליה לאמיה אי אמרה צריכה ניחום ליה אגב אמיה דהא גם כשלא אמרה צריכה מחללין תוך שלשים ולפמ"ש א"ש דגם לאמרי לה אחר שבעה אינו ודאי פ"נ רק מספקא מחללין אבל בכה"ג אסור להרבות דשמא ליכא פ"נ והוי רק דחויה ויש בריבוי איסור תורה וע"כ דוקא כשאמרה צריכה אני דהוה ודאי פ"נ והותרה שבת מותר להרבות.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה