אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שכה

סימן שכד

ס"ג במג"א סק"ח כתב הסמ"ע וכו' ולענ"ד דברי הסמ"ע נכונים דהא מבואר לעיל סימן ש"ז ס"ז וסכ"ב דמותר לומר לעכו"ם ע"י רמז שיעשה אחר השבת דברמז אין בו משום ממצוא חפציך ודבר דבר דהרהור מותר רק לרמוז לו שיעשה בשבת אסור משום דאפילו העכו"ם עושה מעצמו בשביל ישראל בשבת אסור ליהנות וכמ"ש במ"א שם ס"ק ל"א וא"כ הכא דאמר הריני כמו שהייתי דאינו בפירש ערבות רק רמז מותר בשבת וא"כ ל"ל כמ"ש המג"א שהיה לך להבין שדעתו שלא להיות ערב שהרי לא רציתי לעשות ערבות בשבת וא"כ איך אהיה אח"כ ערב עכ"ל דז"א דבלשון זה באמת מותר וי"ל מתחלה לא רצה להיות ערב בפירוש אע"כ הכונה כסמ"ע דכיון דמותר להיות ערב על דרך רמז כמו שאמר אח"כ ומ"מ סרבתי מתחלה ותליתי באיסור שבת היה לך להבין שאינו רוצה באמת להתערב זולת האיסור נמצא לע"ז דרך רמז מותר להיות ערב כסמ"ע ובפירש אסור כמהמג"א.

ס"ד פת שאפה עכו"ם יש אוסרים בטור דשמא נטחן היום והקשה ב"י הא אפילו נטחן מע"ש לא היה ראוי קודם שנאפה ולע"ד דגם ר"ת ס"ל סברא דגמרו בידי אדם ל"ה נולד אלא דס"ל דמחוסר שלשה מלאכות הוי כלא בא לעולם כמבואר ביו"ד סימן קע"ה ס"ד לענין רבית דחשוב כאין לו במחוסר ג' מלאכות גם כשהם בידו וה"נ מחוסר טחינה הרקדה אפיה כמ"ש בה"ת הובא בב"י ע"כ חשוב נולד.

ס"ה במג"א סקי"ג הוכיח מדר"פ דבהביא דורון ודאי לקטינהו בשביל הישראל דלא כב"ח ולענ"ד לפי מה דקי"ל א"ב א"כ לא אמרינן הוברר למפרע דלישראל לקטינהו כמו בבא חכם למזרח לא אמרינן הוברר למפרע דמאתמול דעתו היה למזרח ור"פ ס"ל י"ב כמ"ש במלא הרועים בכלל ברירה אות י"ד.

סי"א במג"א סס"ק כ"ח ועוד נ"ל דבמכירו א"צ להמתין בכדי שיעשו כיון שאינו אלא משום גזרה שמא ירבה בשבילו וכמ"ש הב"י רס"י שי"ח באמת כ"כ הב"י שם במבשל לחולה בשבת בשם הר"ן אמנם בר"ן פכ"כ בד"ה ואם בשביל ישראל אסור כתב אע"ג דמבשל בשבת בשוגג יאכל במלאכת גוי איכא למגזר שמא ירגילנו בכך לשבת אחרת והכי איתא בתוספתא והיינו טעמא נמי דבמלאכת גוי הנעשה בשביל ישראל אפילו לערב אסור בכדי שיעשו עכ"ל וז"ל התוספתא בפי"ד דשבת מלא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור ליקט עשבים להאכיל לבהמתו מאכיל אחריו ישראל אם בשביל ישראל אסור בד"א בגוי שאינו מכירו אבל גוי שמכירו אסור מפני שמרגילו ועושה עמו לשבת אחרת עכ"ל הרי דלהר"ן הך מפני שמרגילו קאי בין לעשה בשביל ישראל בין למכירו ומ"מ בעשה בשביל ישראל אסור בכ"ש כמ"ש הר"ן אף דאינו רק משום חשש דמרגילו כן במכירו דג"כ הך חששא ממש דירבה בשבילו לשבת הבאה וכמ"ש המג"א בס"ק זה ועכצ"ל דשאני חולה דלא שכיח וכמ"ש תוס' בפסחים דף מ"ו ע"ב בד"ה רבה וא"כ נהי דבשבת זה אסור לבריא שמא היום ירבה בשבילו מ"מ למוצאי שבת לא אסרו מחשש דשבת אחרת דל"ש והמג"א גופא בס"ק זה חילק בין דבר הצריך תדיר כ"ש שיש לחלק בזה ומוכרח שלא יסתרו דברי הר"ן וא"כ מוכח דבמכירו אסור גם בכ"ש:

אמנם לע"ד הך טעמא דתוספתא מפני וכ' לא קאי רק אמכירו אבל עשה בשביל ישראל מדינא אסור וכמ"ש ריש סימן שי"ח טעם נכון כנלע"ד לולא דברי הר"ן ולפ"ז יש מקום לדברי המג"א אבל להר"ן ע"כ ל"ל כן וכמ"ש אף די"ל דשאני עשה בשביל ישראל דעשה באיסור ושייך בו כמי טעמא שלא יהנה ממלאכת שבת דלא לימטייה הנאה מאיסורא כפרש"י בחולין דף ט"ו וכן משמע במג"א לעיל סימן שי"ח סק"ז אבל בעשה עכו"ם שלא בפני ישראל כמו הביא דורן ממינו במחובר דפא"צ דג"כ אסור בכ"ש למי נייחס האיסור אם להעכו"ם וכי מצווה על שביתה כלל ואם על הישראל מה הוה ליה למיעבד הא לא צווהו ולא בפניו עשה ול"ל דס"ל כמ"ש בקונ"א בש"ע הגאון מהר"ז בסימן רס"ג דכשעושה בשביל ישראל נעשה שלוחו ושלוחו כמותו דיש שליחות לנכרי לחומרא גם בלא אמירת ישראל דמ"מ כשעשה שלא בפניו ליכא שליחות כלל אם לא שנאמר דאם יהנה ממלאכתו שעשה בשבת נמצא למפרע זכות היה לו וניחא לו במה שעשה העכו"ם ונעשה שלוחו גם שלא בפניו וכמ"ש לעיל ריש סימן שי"ח אלא דלפ"ז לא הוה הר"ן מקשה ממבשל בשבת כלל דשאני הכא דהנאה גורם האיסור וע"כ לא יהנה ולא יהא שליחו כלל משא"כ במבשל בשבת בשוגג דאיתעביד איסורא ולא יתוקן כשלא יהנה וע"כ דהר"ן לא נחית לזה כלל.

סט"ז ספק וכו' עמג"א לעיל סקי"ד דכאן סתם להחמיר במת החמיר טפי ואפשר משום דיש לחוש שיתברר אח"כ דהובאו מחוץ לתחום שראו אותו הולך בשבת היושבים מחוץ לתחום ולא היה עדיין בכדי שיבאו עתה במוצאי שבת וע"כ לא נודע לנו ובפרט דעכו"ם ופעי פעי כדאיתא בפרק הזרוע דף קל"ג ע"ב ויש לחוש שפירסם בדרך בשבת שמביאן לפלוני ישראל אלא דדבר שהוא מחשש איסור דרבנן מותר בספק שאפשר שיתברר אח"כ כמו שהעלה בשער המלך במקוואות פ"י כלל ג' וכן הוא דעת ר"ת לפסוק כרב בקדושין דף מ"ה ע"ב עיי"ש בתוס' בד"ה הוה משא"כ במת דאם יתברר יהא גנאי לו שנתחלל שבת עבורו וכמ"ש הר"ן בשם הגאונים שם בפ' שואל אלא דמ"מ צ"ע גם לתירץ המג"א דהא בגמרא מייתי ראיה ממרחץ לחלילין אבל גם אם מת לא חמיר מ"מ ל"ד דמרחץ לא שכיח ישראל בשבת שם וכיון דעתה מסופק לנו אם הוחם בשבת מהיכי תיתי ליחוש שיתברר אח"כ ע"כ תולין להקל משא"כ בספק הובא מחוץ לתחום שאפשר כשיבואו ישראל משם יתברר שראו אותו שהביא החלילין בשבת וא"כ מה ראיה ממרחץ להקל בחלילין וצ"ל דזהו באמת טעמיה דרב דלא חייש למתניתין דמרחץ.

והנה הר"ן שם הקשה לרש"י שפירש חוששין לקולא מפא"צ דף כ"ד ע"ב בעכו"ם שהביא דורין דשם ג"כ ספק נתלש מעי"ט ומ"מ אסור אבל המלחמות שם תחלה הקשה מספק מוכן דקי"ל לחומרא אף דשמא מערב הוא ותירץ דביומו החמירו יותר מבכדי שיעשה והקשה מהך דהביא דורן דאסור גם בכ"ש ואעפ"י שא"י אם בשביל ישראל תלשן עיי"ש ויש להבין למה גם כאן לא הקשה שמא מעי"ט נתלש וצ"ל דבא להקשות אף דיש ס"ס ולהוכיח דאסור משום דשיל"מ גם ס"ס ולפ"ז פליג על הר"ן בפא"צ דמתיר ס"ס בדשיל"מ אמנם י"ל דלפיכך ביומו החמירו דספק מוכן הוי ספיקא דאורייתא כמ"ש המרדכי ר"פ א"צ ובת"י ריש פ"ק דביצה דמוקצה כעין דאורייתא דאסור גם ספק משא"כ בכ"ש אמנם כיון שנולד הספק ביום אם נתלש היום והחמרנו משום דהוי כספק תורה ממילא נעשה כודאי וע"כ גם בלילה אסור בכ"ש כמ"ש מהריב"ל בספק תורה שע"י גילגול בא לדרבנן כגון קדרה נבלע בו ספק איסור ונודע ביומו דאסור גם לאחר מעל"ע וכמ"ש בפ"ת בכללי ס"ס אות י"ט בשם רע"ק הטעם דכיון דנודע כשהיה ספק דאורייתא ואסרנו קם דינא ונעשה כודאי וע"כ אסור גם כשנתגלגל לדרבנן וא"כ לפ"ז גם מהביא דורן ל"ק כיון דהביא ביו"ט ונולד הספק אם נתלש היום לענין יו"ט עצמו דאסור ע"כ גם אח"כ בכדי שיעשה אסור משא"כ בחלילין דלא נ"מ בשבת דאין סופדין רק הנ"מ לענין בכ"ש ע"כ ספקו להקל ובזה מתורץ למה נקט ר"פ בפא"צ שהביא ביו"ט דהא גם כשהביא במוצאי י"ט נ"מ לכדי שיעשה וכמ"ש הא"ז שם ולפמ"ש א"ש דאם הביא במוצאי יו"ט באמת מותר לשיטת רש"י ומתורץ נמי בזה קושיות הר"ן על רש"י בפא"ל שם דפירש בהך דר"פ דאסור ביומו משום מוקצה ולערב אסור בכ"ש שלא יהנה ממלאכת יו"ט דלמה צ"ל משום מוקצה עיי"ש ולפמ"ש א"ש דהל"ל ספק דרבנן לקולא אלא דמוקצה כעין דאורייתא ע"כ אסור ביומו ועי"כ גם בכ"ש אסור כיון דנתחזק לאיסור ודאי כ"ז נראה לרש"י וע"כ נתחכם המלחמות להקשות שמא לא בשביל ישראל תלשן דספק זה לא נ"מ רק לענין בכדי שיעשו דביו"ט בלא"ה אסור אף כשלקט לעצמו כמ"ש בס"ה וא"כ הל"ל ספק דרבנן לקולא ולפ"ז י"ל דבס"ס ממש כשבאו כאחד מותר גם לרמב"ן בדשיל"מ רק כאן ביו"ט ליכא רק ספק נתלש היום וספקו אסור וע"כ גם בלילה דיש עוד ספק שמא לא נתלש בשביל ישראל ל"ה ס"ס כיון דלא באו כאחד כמבואר ביו"ד בכללי ס"ס עיי"ש ס"ט בהג"ה ולשון הר"ן בפא"ל בספק מוכן ביו"ט שני והא ודאי תרי ספיקי ננהו שאי אפשר שיבא לפניך ספק מוכן ביו"ט שבי אלא שני ספקות והוי דומיא דא"י שנאנסה עכ"ל וא"כ ספק אם תלשן בשביל ישראל יכול לבא בפ"ע במוצאי יו"ט אמנם לפמ"ש א"ש בלא"ה כיון דביו"ט אסור קם דינא דהוה כודאי נתלש היום ולא נשאר רק ספק אם בשביל ישראל נתלש לענין בכ"ש וע"כ כיון דהוה דשיל"מ אסור ולפ"ז לפמ"ש המג"א לעיל סקי"ג בהביא דורן סתמא לצורך ישראל תלש ממילא אזלא קו' המלחמות מעל רש"י לגמרי ודו"ק.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה