ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שכד
נותנין בו מים בשיו"ב כתב במורסן שלנו דלעולם נשאר בו קמח שייך בו גיבול מן התורה וא"כ נתינת מים אסור מדבריהם את"ד וצ"ע דהא תנן בפסחים דף צ"ט אין שורין מורסן מפני שמחמיצות וכתב מחצהש"ק ר"ס תנ"ד משום דא"א שלא נדבק בהן מעט קמח וא"כ גם בזמן הש"ס נדבק בו מעט קמח.
בטו"ז סק"א הקשה על הב"מ דכתב דלהכי מותר לתת מים במורסן משום שיש בו צורך להאכיל לחיה ולעוף לא גזרו ותמה הטו"ז דאטו בקמח ל"ה בו צורך לעופות ולבהמות ובודאי הנותן בו מים הוא עושה לצורך זה ולק"מ דמורסן הוא מאכל בהמה ועוף משא"כ קמח הוא מאכל אדם ומוכן לאדם ל"ה מוכן לבהמה ולא נמנעו מלגזור משום אנשי דנותנין לעוף ולבהמה כיון דגם בחול אין דרך רוב עולם בכך.
ס"ז בטו"ז סק"ד ובת"ה כתב וז"ל ותו דיש ליגע בו משום איסור שויא אוכל לבהמה ומשום מטרח באוכלין לבהמה וכו' ע"כ ונלע"ד כונתו דלא החליט דיש בו טחינה משום דאינו ראוי לאכילה בלא"ה כמ"ש שם קודם לזה דאפשר ראוי אף שלא יחתוך דק דק כמ"ש הטו"ז וא"כ בחתיכות גדולות ליכא טחינה ממילא גם כשחותך דק דק תו ל"ה טוחן כיון דאפשר בחתיכות גדולות הוי אוכל ע"כ כתב ותו דיש ליגע בו משום שויא אוכל ומשום מטרח באוכל היינו דלא בריר לו אי הוה שויא אוכל או מטרח באוכל מה"ט גופא דשמא ראוי לאכול גם בחתיכות גדולות קצת אלא דממ"נ אסור אם ראוי א"כ הוה מטרח באוכל ואם תרצה להתיר ולומר דאינו ראוי והוי שויא אוכל א"כ יש בו משום טחינה ודו"ק.
ס"ה אין חותכין וכו' עב"י כתב על הרמב"ם דכתב דנראה כטוחן ואף דבגמרא אסיקנא לר"ה בקשיא מדאסרה מתניתין לספק שחת וחרובין דרכיכי אלמא לא טרחינן באוכלא ולא משני דטעמא משום טוחן היינו משום דמשמע לתלמודא דבההיא פרקא לאו בדיני טוחן עסיק תנא אלא בדיני מטרח באוכלא או שויא אוכלא וכדקתני רישא מתירין פקיעי עמיר עכ"ל ולזה י"ל כיון רש"י שם בד"ה אין מרסקין סיפא דמתניתין היא יחד טעמא ולפיכך נ"ל דמסיק קשיא ולא תיובתא משום דיש לתרץ דטעמא משום דנראה כטוחן וברכיכי ור"י מתיר בדקה דס"ל כיון דא"א לה בלא"ה לא גזרו ועיי"ש ברש"י בד"ה ר"י מתיר והא ל"ל דר"י מיפך וכו' וכן צ"ל להב"י דכתב דאסיקנא בקושיא וכו' ולא משני דטעמא משום טוחן דהא מה דמסיק קשיא הוא מדר"י מתיר בדקה ואיך יתורץ לזה משום דנראה כטוחן ועכצ"ל דס"ל דאם מיירי ברכיכי ל"ק נמי מדר"י רק אי מיירי בקשין גם בגסה א"א בלא"ה והוי שויא אוכלא ודו"ק עוי"ל דברי רש"י די"ל שאני ריסוק דהוי טרחא יתירא ע"כ פרש"י דחד טעמא עם רישא ולר"ה לא יהא לפ"ז חד טעמא וכן מצאתי בנתיב חיים ולפ"ז א"ש דמסיק רק קשיא די"ל ר"ה לא חייש להך דיוקא ור"י מתיר בדקה דיש צורך בהך טרחא משא"כ בגסה אין צורך כלל והוי טרחא יתירה בחנם ברכיכי.