אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שיט

סימן שיח

ס"א או שהיו לפניו שני מיני אוכלים בירושלמי פכ"ג ז"ל בורר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה אמר חייב ר"י אמר פטור מתניתא פליגא על חזקיה דאמר בורר ואוכל בורר ומניח על השלחן ר"ב וכו' תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה והתני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין אם עשה כן בשבת חייב על דעתיה דחזקיה שכן הבורר כדרכו בשבת חייב על דעתיה דר"י שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב דעתיה דחזקיה אפילו עגילון מגו עיגולין אפילו רימונים מן גוא רימונים או כיני אפילו בני כש מן בני כש מיי כדון כל עמא מודו להדא דר' אמי דה"ל אורחין אפיק קמיהן תורמסין ופסליון א"ל הבו דעתייכן דאתנן מיכול קיסיא בסופא עכ"ל ופירש בק"ע שם דאם בורר כל המין חייב אף דמניח לפני אורחים ואוכלים מיד דכיון דבירר כל המין ניכר הברירה במין הנשאר וזה ודאי אסור שאינו אוכלו עתה עיי"ש ור"ל דבשלמא אם אינו בורר כל המין אין ברירה בה נשאר רק במה שבורר בידו וזה האורחים אוכלים מיד ואינו ברירה והנשאר הרי עדיין מעורב אבל כשבורר כל המין אף דאוכלו מיד מ"מ הוי ברירה מחמת דבר הנשאר דלא נאכל מיד ולפ"ז גם כשאוכל בעצמו לא יברור כל המין מה"ט.

ולפ"ז ע"כ לחזקיה אינו מטעם דמה שאינו אוכל עתה מיחשב לפסולת דא"כ כמו דמותר לברור אוכל מפסולת לאכול מיד ה"נ יברור כל המין לאכול מיד אלא דבשני מינים בלא"ה מיחשב ברירה כשמניח אפילו שניהם וכן מבואר בתוספתא פי"ז דשבת נתערבו לו פירות בפירות בורר ואוכל בורר ומניח על השלחן בורר ומשליך לפני בהמתו ברר אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן או שילקוט מתוכן עפר וצרורות חייב וצ"ע על תוספת וטור שכתבו דאותו מין שרוצה לאכול עתה חשוב אוכל והשאר פסולת וצ"ל דהם מפרשי דבורר רק מה שרוצה לאכול מיד מותר ואם בורר כל המין היינו דבורר להניח לבו ביום או למחר כל מין בפני עצמו כדי לאכול מין אחד לבדו קודם וע"כ בורר כל המין חייב אבל פשטות הדברים מורה כקרבן עדה מדקאמר ובלבד שלא יברור כל המין משמע דקאי על מה דאמר בורר ואוכל ומניח לפני אורחים לאכול דגם בכה"ג אם בורר כל המין חייב וגם מדתלי בכל המין מוכח כק"ע לכן נראה דלחזקיה חשוב ברירה אוכל מתוך אוכל מצד עצמו כמו אוכל מפסולת ולר"י דאמר פטור דמשמע אבל אסור ה"ט אף דמינו ברירה רק באוכל מפסולת מ"מ כיון דאינו רוצה לאכול רק מין אחד אחשבי' לשני לפסולת ומצד אחשבי' ליכא חיוב רק איסור כמו חצי שיעור והטור כתב בב' מיני אוכלים דאסור לבררו ובאוכל מתוך פסולת כתב דחייב ולפמ"ש א"ש דס"ל כר"י ולפ"ז א"ש מה דפריך בירושלמי על חזקיה מבורר ומניח והא גם ר"י ס"ל רק פטור אבל אסור וכן הקשה הפ"מ שם אלא דבשלמא לר"י יכול לברור ולהניח על השלחן ולא חיישינן דלא יאכלו הכל כיון דליכא רק איסור דרבנן אף כשאינם אוכלים מיד ועוד דממ"נ מה דיאכלו מיד ליכא בו ברירה ומה דיניחו הרי אוכל מתוך אוכל ל"ח ברירה רק מצד דאחשבי' לאוכל מה דאוכל וא"כ מה דישאר שוה עם השני וליכא ברירה משא"כ לחזק לדמצד עצמו חשוב ברירה א"כ תינח בורר ואוכל דיודע שיאכל מיד לגמרי אבל להניח על השלחן הרבה ביחד ניחוש שלא יאכלו לגמרי ומתרץ שהיו אורחין אוכלין ראשונה ואינו בורר להניח הרבה ביחד וליכא חשש או דבכל חדא ליכא כשיעור דליתחייב ע"כ לא חיישינן.

והנה לר"י יש לעיין איך מתרץ הך דתנו דלא יברור כל אותו המין ואם בירר חייב ואפשר לומר דלא קתני בפירש כן רק מפרש סיפא דברייתא שהובא בבבלי דף ע"ה ומפרש דהכונה לחזק י"ל דלא יברור כל אותו המין אפילו לאכול לאלתר משום דהנשאר נברר ממילא למוכח קיים ואצ"ל ולא יברור לבו ביום אבל לר' יוחנן צ"ל דהכונה דלא יברור לבו ביום משום דהבורר כדרכו במקום אחר באוכל ופסולות חייב ע"כ ה"נ עכ"פ אסור דמה שאינו רוצה לאכול אחשבי' לפסולות וזה שאמר בירושלמי ע"ד ר"י שכן הבורר במ"א כונתו לפרש לר"י הך סיפא דלא יברור ואם בירר חייב היינו כיון שאם בורר במקום אחר חייב ע"כ ה"נ עכ"פ אסור לברור.

והנה י"ל טעם אחר דגרע בבירר כל המין ומשום דאם נשאר גם מאותו מין א"כ לא ניכר דוקא דבירר מין משאינו מינו אלא דגם מין ממינו בירר דהרי גם מאותו המין נשאר והנה אם נאמר כן י"ל לפי מה דאסיק דלא יברור כל אותו המין י"ל דה"ט דרישא דבורר ומניח משום דאינו בורר כל המין לא מיחשב בורר מין משאינו מינו אמנם כ"ז אם ליזקי' במין אחד ל"ח ברירה אבל אם חשוב בורר ע"כ ל"ל כן והנה הירושלמי בעי ע"ד דחזקיה אם במין אחד שייך ברירה ומסיק דאו כיני גם ב"נ מב"נ וא"כ במין אחד ל"ש ברירה וא"כ י"ל ה"ט דבורר ומניח כיון שאינו בורר כל המין עדיין חשוב כבורר במין אחד ולפ"ז אין ראיה לבורר אוכל מפסולת דמותר לברור ראשון ראשון ולהניח לפני אורחין משא"כ אם בחד מין שייך ג"כ בורר א"כ הוי כאוכל מפסולת אפילו באינו בורר כל המין וצ"ל כיון דאוכלין ראשונה מותר לחזקי' אף באוכל מפסולת משא"כ לר"י ודאי ליכא ספיקא דאין ראיה לאוכל מפסולת דיהא מותר ג"כ לברור ולהניח די"ל רק באוכל מאוכל מותר להניח לפני אורחים כיון דליכא איסור תורה גם בבירר לבו ביום וע"כ מסיק הירושלמי מיי כדין כ"ע מודו להדא דר"א דלא רצה לברור בעצמו ליתן לפני אורחים דס"ל דאוכל מפסולת אסור ושאני הך דבורר ומניח בשני מיני אוכלים ואינו בורר כל המין דהוה רק כבורר ממין אחד וכיון דכ"ע מודו ממילא לחזקי' מותר ג"כ בחד מין והיינו כדין דבמין אחד מותר גם לחזקי' כ"ע מודו להו דר"א והיינו מה נ"מ יוצא מזה דלפ"ז כ"ע מודו או מה הוי עלה ופשוט דכ"ע מודו להא דר"א דלא מצינו מי שפליג עליו באותו מעשה וע"כ דגם לחזקי' במין אחד מותר לדברי הק"ע דוחק גדול עיי"ש וראיה לסברא זאת ממ"ש האחרונים בסימן זה דאם כפל זבוב יטול עם מעט משקה וכן הנוטל סמעטיני יניח קצת וכן הנוטל שומן מרוטב וכן מבואר בטו"ז סקי"ג וכתב במשבצות שם דמשמע דכל שאינו בורר לגמרי אוכל מפסולת אלא מניח קצת אוכל עם הפסולת וכן יניח קצת פסולת עם האוכל יכול לברר כל היום בענין זה והא דבורר כגרוגרת חייב שלא היה אוכל בפסולת כ"א גרוגרת ובורר הכל וי"ל כל שיש חיוב חטאת אסור עכ"פ מדרבנן כה"ג וכל היכא דאי בורר הכל לית חיוב חטאת אז כשמניח מקצת ל"ג כמו שופך מכלי לכלי עכ"ל וכ"מ בירושלמי שם היה יושב ע"ג כרי וברר צרורות כל היום אינו מתחייב נטל לתוך ידו גרוגרת ובורר חייב עיי"ש משמע דעכ"פ איסור איכא אף שלא נברר לגמרי וא"כ ה"נ בבורר אוכל מאוכל שאינו מינו אם אינו בורר כל המין הרי נהי דאינו מינו מיחשב לפסולת הרי נשאר גם ממינו שחשוב לגביה אוכל ולפ"ז א"ש בפשיטות מה דלא פריך על ר"י מבורר ומניח דהא מיירי באינו בורר כל המין דבסיפא מסיים ובלבד שלא יברור כל המין וא"כ ר"י אינו אומר פטור רק בבורר כל המין בגונא דחזקי' מחייב אבל לחזקי' הל"ל דגם כה"ג עכ"פ אסור כיון דבורר כל המין חייב ומכאן ראיה להמשבצות ג"כ ומ"מ מוכח עכ"פ דגם במניח לפני אורחין האוכלין ראשונה ראשונה מ"מ לא יברור כל המין דהא לחזקי' ע"כ מוקו לה הכי ועלה קתני ובלבד שלא יברור כל המין וא"כ לפוסקים כחזקי' אסור לברור כל המין גם לאכול לאלתר ואף דלפמ"ש לעיל די"ל שאינו מפורש כן בברייתא רק היינו הך ברייתא דכלל גדול דע"ד בתלמוד בבלי והירושלמי מפרש לה כך ואם כן אנן אבבלי סמכינן דלא מפרש לה הכי מ"מ איך מפני שאנו מדמין נעשה מעשה בחייב סקילה ועוד נהי דבפירושו דברייתא פליגי מ"מ לדינא י"ל ל"פ כמ"ש הראשונים על הנהו דפליגי בבבלי באוקימתא דהך ברייתא אמנם י"ל דע"כ פליגי דהא לאוקימתא דאביי בורר ומניח לאלתר ולכל היום לא יברור ואם בורר חייב וע"כ אם בירר כל המין מיירי דבלא"ה לא מיחייב ובכה"ג אמר ברישא דלאלתר מותר לכתחלה אמנם כ"ז לפמ"ש דלעולם אינו חייב רק בבירר כל המין ומסתימת הפוסקים לא משמע כן ולפמ"ש הקרבן עדה לא נאמר רק לענין בורר לאכול לאלתר דזה שאוכל אינו מיחשב לבורר והנשאר עדיין מעורב אבל בבורר כל המין הרי הנשאר ג"כ נברר וחייב אבל בבורר לבו ביום הוי ברירה מצד דבר שרוצה לאכול וא"כ לאוקימתא דאביי מיירי אף באינו בורר כל המין ולא פליג לדינא עם הירושלמי ואף דאינו מיכוין על ברירת הנשאר מ"מ כיון דממילא נברר הוה פ"ר וצע"ג לדינא.

הג"ה וכל מה שבורר לצורך אותו סעודה שמיסב בה מיד מיקרי לאלתר ואפילו אחרים אוכלים עמו שרי עיין בה"ט הביא מחלוקת הפוסקים אי שרי להניח לפני אורחים והנה מקור הדבר הובא בפוסקים בשם ר"ח דיליף מהירושלמי דלצורך סעודה שמיסב בה מיד הוי לאלתר ולא זכיתי להבין דאדרבה בירושלמי אמר תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה מבואר דוקא כה"ג אבל לברר כל הצריך לאותה סעודה ולהניח לפני האורחים אסור וכן משמע מהך דר' אוני כנ"ל ואולי גם באוכל בעצמו ס"ל לירושלמי דלא יברור הרבה בבת אחת ולאכול אח"כ רק מעט מעט וכן משמע לפמ"ש הרמב"ן לפרש ברייתא שבר"פ חביות נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל דהיינו שנתערבו בצרורות ועפרוריות שבחצר ע"כ יש בו משום בורר ואינו מותר רק ללקט ע"י ע"י ואוכל דהיינו מעט מעט ולא ילקט הרבה ואח"כ יאכל ובפרק כ"ג דף ע"ד שדא קמייהו כלכלה דפירי ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור אי משום עין יפה הוא דמיכוין ואינו מובן מה עין יפה הוא בעלין ורש"י פירש ושדא קמייהו ולא רצה לברור האוכל מתוך העלין ולתת לפני כל אחד אלא שטחן והם נוטלים ואוכלים ובשטח זה נפרש האוכל מאיליו עכ"ל הנה דקדק מה דשדא ולא הניח בנחת כדי שיפרש האוכל מאיליו ותינח אי אוכל מפסולת אסור אבל אם לעין יפה מיכוין הוי יכול לברר אחר שהניח בפניהם ולמה שדא לכן נראה דהכונה אם קסבר אוכל מפסולת אסור לברר וליתן לפני אורחים כלל וכר' אמי דירושלמי ואף דבברייתא לעיל שם קתני בורר ומניח י"ל דוקא בשני מיני אוכלים דליכא חשש שמא לא יאכלו הכל דהא מה דמיחשב אוכל מפסולת הוא רק דמה שרוצה לאכול עתה חשוב אוכל וא"כ מה שלא יאכלו לאו עדיף ממה שנשאר ולא הניח על השלחן ועל דעתם בירר דמה שירצו לאכול מיד הרי ליכא בו ברירה ומה שלא ירצו לאכול שוה עם מין שנשאר מתחלה משא"כ אוכל מפסולת אם ישאר קצת הרי נעשה בזה ברירה או דס"ל כר"י דאוכלים מאוכלים ליכא חיוב או אפילו לחזקי' כשאינו בורר כל המין ליכא חיוב ורק בזה התירו לברור ראשונה ראשונה וליתן לפני אורחים אבל לברור כל המין לא ומשום דהוי איסור סקילה וכמ"ש לעיל וע"כ ס"ל לר"ה דאסור לברור אוכל מפסולת ליתן לפני אורחים או ס"ל דאורחים אוכלים ראשונה ראשונה מותר גם באוכל מפסולת רק זה לא הוי עין טוב ליתן לפני אורחים מעט מעט כל כך ראשונה ויבינו בפיהם עד שיאמרו די והיינו או משום עין יפה דמיכוין ליתן כל הפירות וע"כ שדא קמייהו שיתברר מאיליו והם יאכלו דיים והותר ובתוספתא פי"ז דשבת פירות שנתפזר מלקט אחד אחד ואוכל נתערבו לו פירות בפירות בורר וכו' והובא ברשב"א ר"פ חביות ראיה לרמב"ן הנ"ל דמשום בורר הוא ומבואר דמלקט רק אחד אחד ואוכל ולדברי פוסקים הנ"ל למה לא ילקט כל מה שצריך לאותו סעודה שיאכל בה מיד ועיין בתוספת ר"פ חביות דכתבו דל"ג ואוכל מדקתני אבל לא לתוך הסל משמע אבל לכפו אפילו כשאינו אוכל מותר עיי"ש וא"כ לרמב"ן דגרס ואוכל קשה קושיות תוס' ועכצ"ל דגם לתוך הסל מיירי אף אם רוצה לאכול לאלתר אסור ומשום דמלקט יותר מפעם אחת ונותן לתוך הסל חשוב בורר ובכה"ג לכפו מותר כיון דא"י ללקט בפעם אחת רק מעט הנכנס לכפו ואוכל והדר מלקט בכפו והיינו כמ"ש בירושלמי אוכלים ראשונה ראשונה וא"כ צ"ע דבש"ע לקמן ס"ס של"ה פסק כרמב"ן וכאן פסק דמה שצריך לסעודה הסמוכה מותר אף הרבה.

ס"ט משמרת בר"ש תולין פליגי שימר אי מיחייב משום בורר או משום מרקד פרש"י דלכ"ע משום מרקד ודאי חייב ובירושלמי שם פריך למ"ד משום מרקד למה מותר ביו"ט לשמר והקשה בשי"ק לרש"י לכ"ע קשה ולע"ד י"ל דלמ"ד משום בורר נמי ע"כ ביו"ט הואיל ואשתרי לברור אשתרי נמי עמו מרקד כמו הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו עיין זבחים דף ל"ב ועמ"ש לקמן סימן תק"א ס"ו.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה