אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שיז

סימן שטז

ס"א בטו"ז סק"א דקשר שאינו של קיימא היינו אם דעת האדם להתירו עיי"ש ולבבי לא כן ידמה אלא דקשר שאינו של קיימא אם דרך קשר זה להתירו בכל יום ודעתו ל"מ כשאין דרך קשר זה להתירו בכל יום וראיה ברורה לזה דהתוספת בחולין ד"ט הקשו לר"א דס"ל דצריך לעשות בתפילין הקשר בכל יום א"כ למה אמרו בהמוצא תפילין חדשים דאסור לקשור הרצועות בשבת וללבשם להכניסם מר"ה הא אינו קשר של קיימא עיי"ש ואם איתא לדדהו נמי קשה יעשה קשר על דעת להתירו בלילה ואדרבה מה שהקשו על ר"א י"ל כיון דתורה אמרה וקשרתם ולר"א היינו בכל יום ע"י המצוה אחשבה למלאכה וכמ"ש רש"י בביצה דף כ"ו ע"ב גבי חלה שנטמאת עיי"ש אבל לדדהו דא"צ לקשור בכל יום ולא על זה כיונה תורה וקשרתם א"כ יכול לקשור ע"ד להתיר במוצאי שבת וכן קשה במ"ש הטור דקשר של מצוה יכול לעשות והלא אינו צורך מצוה שיקשור דוקא ע"ד שלא להתיר ביומו ועכצ"ל דלאו בדעתו תליא וכן נראה כונת הטור במ"ש דקשר העומד להתקיים שבעת ימים אסור מדרבנן והעומד להתירו בכל יום מותר דהדיוקים סותרין אלא דכוונתו דיש קשר דדרכו להתירו בכל יום בשכבו ויש שדרכו להתירו משבת לשבת כשמחלף בגדיו וכקשרי דסנדלי דרבנן אבל על יותר מיום אחד ופחות משבעה אין מדרך העולם ואינו ניכר מגוף הקשר וכיון שיצא מדרך הנהוג להתירו ביומו אסור אף דדעתו להתירו למחר כי זה אינו ניכר מגוף הקשר דהדרך לעמוד כך משבת לשבת ואה"נ אם היה קשר הנהוג להתירו לשני ימים אפשר היה מותר ולכן הקשו תוספת הנ"ל על הר"מ דהוה קשר שאינו של קיימא כיון דצריך להתירו למחר אף דמ"מ ביומו אינו עומד להתירו וכמו שהקשו האחרונים עיין ישע"ק אלא דה"ט כיון דלר"א הכל יודעין דקשר זה עומד להתירו למחר מותר ודו"ק.

ס"ב נשמטו לו רצועות ברמב"ם פ"י ה"ד כל שראוי למאכל בהמה מותר לקשור אותו בשבת לפיכך אם נפסקה רצועה מסנדלו בכרמלית נוטל גמי לח הראוי למאכל בהמה וכורך עליו וקושר הגמי עכ"ל וברי"ף פרק לולב הגזול כתב דאם אוגד הלולב ביו"ט לא אגוד ליה אלא כאגודה של ירק ששוזר שני קצוות של הוצא ונעוץ להו עיי"ש והקשה בכפ"ת שם דף ל"ג הא מותר לעשות קשר ממאכל בהמה והניח בצ"ע ולענ"ד דכונת הרמב"ם עפימ"ש הר"ן הובא במג"א לעיל סימן שי"ד סק"ו דאע"ג דאין באוכלי בהמה משום תיקון כלי היינו שאין עושין בהם כלי בתחלה אבל דרך הוא אפילו באוכלי בהמה לתקן בהם כלי העשוי מכבר עיי"ש ולכן בקשר דצריך שיהא של קיימא ואם מתקן כלי העשוי מכבר במאכל בהמה אין הקשר של קיימא דודאי לא יתקיים כגוף הכלי שאינו ממאכל בהמה כמנעלים וכה"ג ואם עושה כל הכלי ממאכל בהמה הא אין תיקון כלי במאכל בהמה ואין דרך לעשות כלי בו ולכן אין איסור לקשור דבר שראוי למאכל בהמה אבל לקשור לולב דרך לקשרו בהוצא וכה"ג והוי רק כמתקן כלי העשוי מכבר והוצא הוא של קיימא כערבה והדס ולולב א"כ שפיר נחשב קשר של קיימא דהא יתקיים לעולם דהיינו כקיום דבר שנקשר בו.

ס"ז במג"א סק"כ כתב הר"ן פ"ג דסוכה דלמ"ד לולב צריך אגד אסור לאגדו ביו"ט דבלא"ה לא מתכשר וחרן מנא ע"כ ולענ"ד צ"ע אם במקום מצוה דאורייתא אסרו למה במצא תפילין בלא רצועות פריך בפרק המוצא תפילין דף צ"ז דיעשה עניבה ומשני ש"מ דפסולין בעניבה או כר"י עיי"ש והלא כיון דמתכשרי התפילין עי"כ הוי מתקן מנא ואף דשבת לאו ז"ת ומ"מ מתכשרי למחר ועוד גם היום אסור ללבשן ולהכניסן רק אם כשרין הן והוי מלבוש ותכשיט כדמשני ש"מ עניבה פסולה ול"ל דשאני עניבה דהא מבואר בריב"ש סימן קכ"ב דגם עניבה היה אסור אם היה צריך אגד משום מתקן מנא ודוחק לומר דהתירו משום בזיון התפילין יותר ממחמת קיום מצות עשה.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה