אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שיג

סימן שיב

פקק החלון בשבת דף קכ"ו אמר ר"א ב"כ בין קשור בין אינו קשור והוא שמתוקן א"ל ר"י ולימא מר בין תלוי בין אינו תלוי והוא שקשור דארבב"ח אר"י כמחלוקת כאן כן מחלוקת בנגר הנגרר וכו' א"ל אנא דאמרי כי האי תנא דתניא קנה שהתקינו בעה"ב להיות פותח ונועל בו בזמן שקשור ותלוי בפתח רשבג"א מתוקן אעפ"י שאינו קשור ואר"י ב"ש אמר רב אסי אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ומי אר"י הכי והתנן כל כיסויי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת ואר"י ב"ש אר"י והוא שיש תורת כלי עליהן וכ"ת ה"נ דאיכא תורת כלי עליו ומי בעי רשב"ג תורת כלי עליו והתניא חריות של דקל שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רשבג"א אין צריך לקשר ר"י ס"ל כותיה בחדא ופליג עליו בחדא עכ"ל הש"ס וכתב רש"י אמר רב יהודא גרסינן ולא ואמר ר"י הנה הראת לדעת שהגרסא ואר"י רק רש"י מחקו מחמת שהוקשה לו מה צריך זה לתירוצו דר"א וכ"כ בראשונים נראה שגם לפניהם היה הגרסא ואר"י עוד הקשו בתוספת שם בד"ה ר"י דבעירובין אמר שמואל הלכה כר"י דנגר לא שרי רק בקשור ושמואל גופא ס"ל בחריות של דקל דבמחשבה בעלמא סגי ול"ל דשאני חריות דליכא רק משום טילטול משא"כ בנגר דחשוב כבונה דא"כ מה מהדר ר"א אנא דאמר כהאי תנא הא בקנה משמע שאינו נועל באותו קנה עצמו דל"ש בו בנין ועוד אפילו תימא דגם בקנה שייך בו בנין לא א"ש מדפריך הש"ס וכ"ת ה"כ דאיכא תורת כלי והתניא חריות שאני חריות דליכא בהו משום בונה כן תמצית דבריהם ומכח זה כתבו דשמואל ס"ל דבכגר שייך משום בנין ור"א ור"י ס"ל דל"ש בו משום בנין ועיין ברא"ש שם ואענה את חלקי הנלע"ד דהנה מבואר לקמן סימן תק"ז ס"ג דאסור ליקח עץ מבין העצים ביו"ט לחתות בו אש דהוי מתקן מנא ובטו"ז שם סק"ד כתב דמטעם זה אסור נמי ליקח עץ לעשות בריח לדלת וביש"ש פ"ד דביצה סימן י"ז כיון דלא נתנו עצים אלא להסקה והוא מיחדן לתשמיש אחר ה"ל כמו מתקן כלי מחדש עיי"ש וכבר אמרתי זאת מסברא וכיונתי לדבריהם בס"ד וכמו שכתבתי לעיל סימן ש"ח וכתבתי שם דזה דוקא לרב אסי דס"ל בחריות ישב אעפ"י שלא חשב ולא קשה הרי דס"ל דע"י ישיבה מע"ש כבר יש לו תורת כלי וכ"כ הרז"ה בפרק כל הכלים דר"י דס"ל במניח אבן על החביות מע"ש מותר לטלטלה דנעשה כיסוי לחביות אף דר"י בעי תורת כלי דהנחתה עושה בה תורת כלי והוא שייכה בטעמיה דרב אסי דאמר ישב אעפ"י שלא קשר ולא חשב דאלמא כיון שישב על החריות מבעוד יום עשאן כלי בישיבתו עיי"ש וכ"כ הר"ן שם דאם כבר נשתמש בו זהו תורת כלי שלו ולפיכך לא הזכיר הרי"ף בפקק החלון תורת כלי דמסתמא נשתמש מבע"י שהרי צריך להיות מכוון למדתו של חלון ולכונו בשבת א"א עיי"ש ובמהרש"א שם מבואר נמי דע"י מעשה ישיבה בע"ש הוכנו ומשוה אותן תורת כלי אבל במחשבה ודאי אינו משוה אותן תורת כלי עיי"ש וא"כ לרב אסי ולר' יוחנן שפיר י"ל אם לא ישב על החריות מע"ש ובא לישב בתחלה בשבת יש בו משום מתקן מנא אבל לרב ושמואל דס"ל דישב לא מהני א"כ לא נעשה כלי בזה ולית בו ג"כ בשבת משום מתקן מנא ובזה מיושב דברי הגמרא בפרק ב"ט דף נו"ן רב אסי דאמר כמאן דהקשו רמב"ן וריטב"א למה לא אתא כרשב"ג דרשב"ג ס"ל אין צריך לקשר ומהני חשב וה"ה ישב והוכיחו מזה דלרב אסי לא מהני חשב עיי"ש דעדיין קשה מנ"ל להש"ס זה מדברי רב אסי ולהקשות עליו ולפמ"ש א"ש דחדא באידך תליא דחשב אינו מועיל רק לאיסור טילטול דלא ליהוי מוקצה אבל לסלק איסור מלאכה דמחזי כבונה או מתקן מנא מה יועיל מחשבתו דמאתמול דע"י מחשבה לא נעשה כלי וכמ"ש בשם המהרש"א וכ"מ בתוס' שם בפרק כל הכלים וע"כ לרשב"ג דמהני נמלך עליהן לישיבה לבד ע"כ ס"ל דליכא רק משום איסור טילטול וע"כ ס"ל ישב לא מהני דאם ע"י ישיבה הוכנו ונעשה כלי א"כ כשיושב תחלה בשבת מתקן מנא ולזה לא מהני חשב מע"ש ולרב אסי דישב מהני דנעשה כלי בזה ממילא אסור לישב בתחלה בשבת אף אם חשב מע"ש וע"כ לא אתא כרשב"ג ונחזור לסוגיין דלפ"ז מדוקדק הגרסא ואמר דהיינו דהרגיש התרצן בעצמו דיש לחלק בין קנה לנגר ופקק דבהא יש משום בונה ע"כ צריך לקשר אבל בקנה ליכא משום בונה רק משום טילטול מוקצה סגי בהתקינו במחשבה מע"ש ע"כ מסיק ואמר ר"י אר"א אר"י הלכה כרשב"ג והרי לרב אסי ולר' יוחנן מהני ישב מע"ש וכן מניח האבן נעשה כיסוי וא"כ כשנועל בו מתחלה בשבת הוי כמתקן מנא וקנה שהתקינו בעה"ב להיות פותח ונועל בו לא משמע שנשתמש בו מע"ש כמ"ש הר"ן שם ומ"מ מהני מה שהזמינו מבע"י ה"נ בפקק אף דיש בו משום בונה וכן בנגר א"צ קשירה ומהני הזמנה ונהי דמסיק דר"י מיירי ביש בו תורת כלי ה"נ מיירי ר"א בפקק דאמר והוא שמתוקן שיש בו תורת כלי וכמ"ש המלחמות בכונת הרי"ף עיי"ש שנדחק לומר אף דר' אבא בר כהנא מיירי שאין בו תורת כלי ומש"ה מוקי מתניתין דלא כרבי יהודא מ"מ הרי"ף דמייתי דברי ר' אבא בר כהנא מיירי שיש לו תורת כלי עיי"ש דהוא דוחק גדול ולפמ"ש א"ש דגם ר"א ב"כ מיירי דיש בו תורת כלי ומה דלא מוקי כר"י משום דלא ניחא לו לומר בלא ראיה דמהני מתוקן כשאינו קשור וע"כ מייתי מהך דרשב"ג רק זולת הא דר' יוחנן דאמר הלכה כרשב"ג הוי מצי למדחי שאני פקק דדמי לנגר דהוי כבונה צריך לקשור דוקא ולא מהני הזמנה ואפילו שיש לו תורת כלי שראוי לאיזו שמוש או אפילו לפמ"ש הר"ן שכבר נשתמש בו מסתמא ומדדו שיהא מכוון לחלון מ"מ צריך ראיה דזה מהני לאפוקי מאיסור בונה ובדרשב"ג בקנה י"ל דליכא רק משום איסור טילטול וע"כ מייתי גם מדאר"י הלכה כרשב"ג ולר"י ע"י השתמשות נעשה כלי וא"כ גם בקנה כשנועל או פותח בו בתחלה בשבת הוה כעושהו כלי לדבר זה ומ"מ ס"ל דהלכה כרשב"ג דא"צ לקשור ודי אם יש עליו תורת כלי דראוי לפצע בו אגוזים כפירש"י או כתוס' דתקנו והכינו לכך ע"י מעשה דבזה הוי כלי מע"ש ותו ל"ה מתקן מנא בשבת ע"י השתמשות ה"נ בנגר ופקק כה"ג תו ל"ה כבונה וזה ידע שפיר להשוות חשש בנין לחשש מתקן מנא וא"כ ל"ק אשמואל דפסק בנגר כר"י דצריך לקשור דל"מ הזמנה לחשש דהוי כבונה משא"כ בחריות ליכא בנין סגי במחשבה דהא שמואל ס"ל דישב לא מהני א"כ לא נעשה כלי ע"י ישיבה וליכא רק משום איסור טלטול לזה מהני חשב והש"ס דמדמי פקק ונגר לקנה וחריות היינו לר' יוחנן דישב מהני דנעשה בזה כלי ה"נ בקנה וחריות כשיושב ונועל בתחלה בשבת עושה כלי וזה שפיר דומה לפקק ונגר לאפוקי מחשש בנין דמה דמהני בזה מהני בזה.

ולגרסת רש"י וראשונים אמר ר"י י"ל כמ"ש תוס' דגם קנה יש בו משום בונה וע"כ מדמהו לפקק ונגר ומ"מ פריך מחריות לר"א אר"י לשיטתייהו דישב מהני בחריות וכן במונח אבן עפ"י חביות נעשה כיסוי כדאר"א אר"י בפרק כל הכלים דף קכ"ה ע"ב א"כ ממילא אם עושה זאת בתחלה בשבת הוי כמתקן מנא וא"כ שפיר פריך כיון דרשב"ג לא בעי בחריות תורת כלי ה"נ בקנה דלא רצה לומר דרשב"ג באמת ס"ל דיושב ל"מ רק חשב וא"ב לא נעשה כלי בזה וליכא בחריות רק משום טילטול ע"כ ל"צ לתורת כלי דא"כ ר"י לא ס"ל כרשב"ג ולס"ד לא ידע לומר דפליג עליו בחדא ומשני באמת דס"ל כותיה בחדא ופליג עליו בחדא וא"כ לרשב"ג ל"צ בחריות תורת כלי דס"ל ישב ל"מ ולא נעשה כלי בזה רק ר"י פליג עליו בזה ובקנה באמת גם לרשב"ג י"ל דמיירי דיש עליו תורת כלי כיון דהוי כבונה במחובר צריך שיהיה עליו תורת כלי ועיין במלחמות דג"כ פירש לפי שיטתו שם דר"י פליג אדרשב"ג בחריות דלא מצריך רשב"ג בחריות תורת כלי אבל בקנה אינו מוכרח דפליג וי"ל גם לרשב"ג צריך תורת כלי עיי"ש וכן בדרישה סימן זה כתב דשפיר היה יכול לתרץ דשאני חריות דא"צ תורת כלי דליכא בו משום בונה משא"כ קנה מצריך גם רשב"ג תורת כלי דיש בו משום בונה רק דמשמע לו מדאר"י כל כיסוי הכלים צריך תורת כלי דאפילו בדבר דליכא בו משום בונה עיי"ש ואם כן לשיטתו נמי לס"ד דש"ס לא ס"ל דר"י פליג אדרשב"ג בחריות לבד ומשני דבחריות פליג אבל בקנה י"ל גם למסקנא דרשב"ג מיירי ביש בו תורת כלי וה"נ אנן בדידן י"ל עד"ז ואדרבה בזה ארווח לנו מה דסתם ר"י ואמר הלכה כרשב"ג סתם ואיך יתכן זה אם רשב"ג מיירי דאין עליו תורת כלי בקנה גופא ולר"י צריך דוקא תורת כלי ועוד אם רשב"ג מיירי דאין עליו ת"כ א"כ י"ל דגם ת"ק לא מצריך קשור ותלוי רק משום דאין עליו ת"כ אבל כשיש עליו תורת כלי חשוב כקשור ותלוי וכמ"ש להדיא הה"מ פכ"ו ה"י מה"ש בדעת הרמב"ם דתורת כלי שוה לקשור ותלוי וא"כ איך אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג כיון דלר"י צריך ת"כ מנ"ל דת"ק פליג בת"כ והוא קו"ע ולפמ"ש א"ש דגם למסקנא רשב"ג מיירי נמי שיש בו תורת כלי ואפ"ה פליג ת"ק דס"ל כר"א בפרק המוצא תפילין דאפילו יש בראשו גלוסטרא מצריך שיהא קשור ותלוי עיין בתוי"ט שם משנה י"א וס"ל לר"י דודאי גם לרשב"ג צריך בקנה תורת כלי והיינו מה שאמר רשב"ג מתוקן אעפ"י שאינו קשור אלא דדוקא בקנה דיש בו משום בנין צריך ת"כ משא"כ בחריות ומשום מתקן מנא בישיבה ליכא לרשב"ג בחריות דס"ל רק חשב מהני ולא ישב ור' יוחנן דס"ל דישב מהני וא"כ ע"כ צריך גם בחריות תורת כלי באמת פליג על רשב"ג בחריות ולא מהני חשב רק ישב ושפיר אמר בקנה סתם הלכה כרשב"ג וא"כ לשמואל דס"ל בחריות ישב לא מהני ע"כ ס"ל דחשב מהני דליכא רק משום טילטול משא"כ בנגר ובקנה ס"ל דצריך לקשור ולפי דרכינו א"צ כלל להמציא חילוקים בין פקק ונגר וקנה כמ"ש המחבר והוא מדברי הרא"ש דקשה מאד לומר כן כיון דבש"ס בפרק כל הכלים כולהו תלתא מדמי להו להדדי אלא דהוצרך לכך משום קושית התוס' ואזלו הרא"ש ותוס' לשיטתם דלרב אסי דמהני בחריות ישב כ"ש חשב וכ"פ המחבר לעיל סימן ש"ח אבל כבר הבאתי לעיל דעת הרמב"ן דלא ס"ל כן ויש הוכחה גדולה לסברתו מדפריך בפב"ט ר"א דאמר כמאן וברא"ש בפרק כל הכלים כתב תימה דרב אלפסי פסק הכא כר"א ב"כ דלא בעי קישור אלא מתוקן והאי מתוקן לאו בתיקון מעשה איירי אלא במחשבה בעלמא כמו שהוכיח ר"ת מדאמר אנא דאמרי כרשב"ג דאמר מתוקן אעפ"י שאינו קשור ולרשב"ג סגי במחשבה ובערובין פסק כר"י בנגר הנגרר דבעי קשור וכו' שלשה חלוקים לדברי רב אלפס עיי"ש ולפמ"ש ר' אבא ב"כ מיירי שיש לו ת"כ וכן רשב"ג מיירי בקנה שהתקינו ויש לו ת"כ ומ"ש הרא"ש דרב אלפס פסק בפרק ב"ט כרשב"ג בחריות דסגי במחשבה באמת לא נמצא ברי"ף שם אלא דפסק כרב אסי דישב מהני רק אזיל הרא"ש לשיטתו דחשב עדיף מישב וכמ"ש הק"נ שם ולפי מ"ש נסתר כל היסוד ואין מדברי הרי"ף הכרח כלל להמציא חילוקים הללו.

ולפמ"ש מתורץ ג"כ דעת רש"י דפירש שם תורת כלי היינו שיהא ראוי לתשמיש אחר והקשה ר"ת דא"כ מה קמ"ל דמטלטלין כלי לצורך גופו ותירץ הרא"ש דרש"י לטעמיה דמפרש כולה שמעתין משום איסור בנין לכך צריך שיהא כלי גמור לאפוקי מאיסור בנין וכתב מהרש"א דאין זה מספיק דא"כ מה מקשה אחריות דלא הוי רק איסור טילטול עכ"ל ולפמ"ש א"ש דמקשה לרב אסי ולר"י דישב מהני א"כ כשיושב בתחלה בשבת הוי כמתקן מנא וצריך תורת כלי כמו בקנה דיש בו משום בנין ומהרש"א שפיר הקשה להרא"ש לשיטתו דגם לר"א מהני חשב אבל רש"י אינו זקוק לזה ועיין בירושלמי ר"פ תולין אמר ר' אבין בר כהנא תיפתר במשמרת חדשה שמכשירה לכלי ופירש הפני משה שבמה שנותן לתלויה הוי כמתקנה לכלי והקרבן עדה פירש שמה שתולה המשמרת חדשה הוי כמתקן כלי עיי"ש ולענ"ד (היינו ר' אבין בר כהנא היינו ר' אבא בר כהנא כדרך הירושלמי בכמה שמות ועכ"פ) ראיה גדולה למ"ש.

ס"ה בטו"ז סק"ה אותם שלוקחים הקווטירין בשבת וכו' ובשו"ת גוא"י חא"ח סימן קל"ה כתב בבית שיש לו חלונות הנקראין קואטירין הנפתחים לצד חוץ ולא לתוך הבית וכשרוצה להסגיר בלילה החלונת גם בפקק של עץ מבחוץ צריך ליטול הקואטירין מן הצורים התלוי בהם ובבוקר כשפותח הפקק מחזיר הקואטיר על הציר כיון דאינו עשוי לקיום זמן מה מותר לסלקן ולהחזירן בשבת כמו בסתימות התנור הטוחה בטיט כדלעיל סימן רנ"ט. ס"ז ה"נ יש להתיר לצורך גדול ואצ"ל על ידי עכו"ם דבפשיטות מותר דהוי שבות דשבות במקום צורך.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה