ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שב
ס"ו טיט שעל רגלו וכו' בשבת פרק תולין דף קמ"א טיט שע"ג רגלו מקנחו בקרקע ולא בכותל אמר רבא בכותל מ"ט לא משום דמחזי כבונה הא בנין חקלא הוא אלא א"ר מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע דלמא אתי לאשוויה גומות אתמר מר בריה דרבינא אמר אחד זה ואחד זה אסור למר בריה דרבינא במאי מקנחו לו בקורה ע"כ וקשה דרבא תחלה תפס רק כותל שנאמר באחרונה וסיים דחולק גם בקרקע ומה זה דאמר למר בריה דרבינא במאי מקנחו אימא אה"נ דלא מקנח לו כלום וזה הקשה הב"ח ונלע"ד דמבואר בפרק כירה דגזרו על רחיצה בחמין גם בחמי טבריא ראו שאין הדבר עומד להן התירו להן חמי טבריא פרש"י שאין הדבר עומד שלא היו צבור יכולין לקבל מתוך שאסרו להן את הכל עכ"ל ומה"ט כתב הר"ן בס"פ חבית הובא במג"א לעיל סימן ש"א ס"ק נ"ח דמש"ה לא אסרו להסתפג באלונטית שמא יסחוט משום דא"א לעמוד בלא רחיצה וסיפוג עיי"ש וא"כ ה"נ א"א לגזור שלא יקנח רגליו מהטיט כל יום השבת דגרע מרחיצה וכה"ג מצינו בגרף של רעי דלא אסרו להוציאו משום מוקצה וע"כ אביי דס"ל דאסור לקנח בכותל דזה בנין הוא ע"כ התיר לקנח בקרקע ולא חשש שמא ישוה גומות דא"א לאסור הכל ורבא פליג דבכותל שרי דלאו בנין הוא ממילא מזה נצמח דבקרקע לא יקנח שמא ישוה גומות והם לא ס"ל דיש מציאות לקנח בקורה דזה לא שכיח ככותל וקרקע ומר בריה דרבינא דאוסר קרקע וכותל פריך במאי מקנח דלאסור הכל א"א ותירץ דמקנח בקורה וס"ל כיון דעכ"פ לא נאסר הכל הוה גזרה שיכולין לעמוד בו.
ובזה יבואר לשון מהר"ם שהובא במג"א ס"ק כ"ז וז"ל סימן תמ"א אסור לנגב כוס שהיה בו יין או מים במפה או בשום דבר בשבת משום דאתי לידי סחיטה או ליבון ולא דמי למנגב ידיו במפה או בחלוקו לפי שידיו הם מלוכלכות ואפילו ידיו צריך לנגבם היטב זו בזו קודם שינגבם במפה ובחלוקו דלא ליתי לידי סחיטה וליבון עכ"ל ואינו מובן מ"ש לפי שידיו מלוכלכות ומג"א כתב דמה"ט ל"ה ליבון דהוה דרך לכלוך ועדיין לא תירץ מחשש סחיטה וכתב המג"א דבסמרטוט המיוחד לכך ליכא למיחש עיין במחצית השקל וקשה הא מפורש גם בחלוקו וזה ודאי אינו מיוחד ועוד דמשמע דבמפה דאסור לנגב הכוס מותר לקנח ידיו ולכן נלע"ד דכונתו כיון שידיו מלוכלכות ע"כ מנגב ידיו במפה דא"א לגזור שלא ירחוץ ידיו וישארו מלוכלך כל השבת וכיון שרוחץ ע"כ מנגב כמ"ש הר"ז הנ"ל שכל הרוחצין מסתפגין ודבר זה א"א שלא לעשות וכ"כ הלבוש לעיל סימן ש"א סמ"ח דמסתפג באלינטית פניו ידיו ורגליו ומביאה בידו לביתו ול"ג שמא יסחוט דגזרה זו לא היתה יכולה להתקיים שא"כ לא היו יכולים לרחוץ ידיהם בשבת שכל הרוחצין מסתפגין ודבר זה א"א שלא לעשות עיי"ש ותמהני שבסימן זה סי"א כתב כוס שהיה בו יין או מים אסור לנגבו במפה או בחלוק משום דאתי לידי סחיטה ול"ד למה שמנגב ידיו במפה או בחלוק דשאני ידיו שהם מלוכלכים ומלכלך המפה מש"כ בכוס וע"ל סימן ש"ח סח"י עכ"ל הנה לפי מ"ש בעצמו לעיל א"צ כאן לומר שמלכלך המפה וגם מה זה תירץ על חשש סחיטה לבד שהביא הלבוש בשלמא במהר"ם י"ל דקאי על איסור ליבון כמ"ש המג"א גם אינו מובן מה שהוצרך לעיין סימן ש"ח סח"י דלא מיירי מזה כלל ונראה דט"ס הוא וצ"ל סימן ש"א סמ"ח ורמז באמת לטעם זה ולפמ"ש א"ש מה שסיים מהר"ם דמ"מ צריך לנגבם היטב זו בזו קודם שינגבם במפה או בחלוקו דלא ליתי לידי סחיטה וליבון ע"כ דהא כבר אמר לפי שידיו מלכלכות אין חשש ולהמג"א קשה להולמו ולפמ"ש א"ש כיון דההיתר רק משום דא"א לעמוד בו א"כ כל מה דאפשר לתקנו צריך לתקן.