אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רצט

סימן רצח

ס"א וי"א דה"מ בספק חשכה זהו לדעת הרי"ף בפע"פ דתלמידי דרב הוי יתבו בסעודתא וקאי עלייהו רה"מ סבא וא"ל זיל חזי אי מקדיש יומא נפסיק וכקבעי' לשבתא א"ל ל"צ שבתא קבעא נפשה דאמר רב כשם שהשבת קבעת למעשר כך קובעת לקידוש ופירש הרי"ף ל"צ למקבעי' דקבעה נפשה גם בספק חשכה כשם שאסור לאכול אכילת ארעי בלא מעשר מספק חשכה ול"צ למידק אי חשכה עיי"ש וכתב הצל"ח שם דף ק"ה מדבריו למדנו שהמה חשבו שאין לקדש עד שחשכה והתיר להם רה"מ גם בספק חשכה ומשמע דבודאי יום אסור לקדש והדבר תמוה והרי מבואר בסימן רס"ז דמפלג מנחה יכול להתפלל ולאכול מיד וודאי שמקדש קודם עיי"ש ובאמת מבואר בפרק תפלת השחר כ"ז ע"ב דרב צלי של שבת בע"ש ואמר קדושה על הכוס עיי"ש והנלע"ד דהא מבואר בסימן רל"ה דחצי שעה קודם צ"ה שהיא זמן ק"ש אסור להתחיל לאכול א"כ ע"כ תלמידי דרב עדיין לא קראו ק"ש כיון דלא ידעו אי חשכה עדיין וא"כ איך אמרו נפסיק ונקבעי' לסעודת שבת ואם שנתם שיקראו ק"ש אם ידעו שחשכה א"כ מה אהדר להו ל"צ למידק אי חשכה דע"כ צריכנן למידק דנהי גם בספק חשכה חשוב סעודת שבת מ"מ א"א להם להתחיל לקבוע סעודה קודם ק"ש והם רצו לקבוע סעודה לא קידוש בלבד ובלא"ה משמע הלשון נפסיק ונקבעי' וכו' דיעקרו השלחן ויקבעו מיד הסעודה לשבת בלא ק"ש ועכצ"ל כיון שכבר אכלו בסעודה מבע"י לא היה דעתם לאכול סעודה קבועה עוד משחשכה רק מעט כביצה או פחות דזה מותר קודם ק"ש כמ"ש המג"א בסימן רל"ה סק"ד ועיין יד אפרים לעיל רס"ז סק"ב והנה מבואר לעיל סימן רצ"א דעכ"פ גם כשהוא שבע צריך לאכול כביצה ומג"א שם סק"א הקשה דגם כביצה מקרי אכילת ארעי והבאתי לעיל בשם הברכ"י דכתב בשם כ"פ דשאני שבת כמו דנחשב אכילת ארעי לקבע לענין מעשר כן יוצא באכילת ארעי ידי סעודה קביעה ותלמידי דרב קס"ד דדוקא אם חשכה ודאי גם אכילת ארעי יחשב קבע לצאת סעודת שבת וא"ל רה"מ ל"צ דגם בספק חשכה אסור לאכול ארעי שאינו מעושר דחשוב אכילת קבע וכשם שקובעת למעשר כך קובעת לקידוש דאסור לאכול גם אכילת ארעי קודם קידוש דנחשב לקבע ממילא ה"נ גם בספק חשכה יצאו ידי סעודה באכילת ארעי ויכולין לקדש ולאכול לצאת ידי סעודת שבת מיד אבל אם רוצים לאכול סעודה קבועה ולהתחיל יותר מחצי שעה לפני צאת הכוכבים יכולים לקדש ולאכול מפלג המנחה ואף דלענין שבת גם ארעי חשוב כקבע מ"מ לענין ק"ש אין איסור רק קבע ממש דשאני לענין ק"ש דתליא בדעת אדם אם רוצה לקבוע עצמו לאכול יש חשש דימשכנו הסעודה וישכח מלקרות ק"ש אבל שבת קבעה נפשה ודו"ק.

עוי"ל דהם ס"ל דצריכים לעקור השלחן ולקבוע לשם שבת וא"כ ממילא אסור קודם ק"ש דאסור להתחיל סעודה קבועה קודם ק"ש חצי שעה וזמן ק"ש בצאת הכוכבים כמבואר ריש סימן רל"ה וע"כ אמרו לו חזי אי נגה יומא כגרסת הרי"ף ונפסוק ונקבעה לשבתא היינו אחר ק"ש וא"ל רה"מ ל"צ דשבת קבעה נפשה גם בספק חשכה וממילא ל"צ לעקור השלחן ולקבעות שלכם א"כ מותרין לקדש ולאכול גם, בספק חשכה אף שאינן יכולין לקרות שמע עדיין כיון דהתחילו בהיתר ואינם עוקרין השלחן והם אינם עושים בעצמם שום התחלת קביעות.

בטו"ז סק"א כתב דאין להפליג המנהג בסעודות גדולות שיושבים לתחלת הסעודה בספק חשכה ולא ידעתי לו פיתרון דממ"נ אם לא קראו ק"ש אסור משום ק"ש כמבואר בסימן רל"ה ס"ב ואם קראו ק"ש ע"כ ג"כ התפללו מעריב דבלא"ה אין להקדים הק"ש קודם צה"כ כמבואר ברש"י ורא"ש רפ"ק דברכות וכן הוא בסימן רל"ה ובמג"א סימן צדי"ק סקי"ט וא"כ ממילא אסור לאכול קודם הבדלה לכ"ע כמ"ש המג"א כאן סק"א ואפילו לדעת ר"י בתוס' רפ"ק דברכות דנהגו להקדים ק"ש לפני צה"כ דס"ל כתנאי דזמנה לעני צה"כ מ"מ ע"כ דעשאוהו כלילה דמ"ש ק"ש או תפלת ערבית וא"כ אסור לאכול לפני הבדלה וא"כ אין מקום לדברי הטו"ז רק לישב לאכול בספק חשכה פת כביצה אבל לא לסעודה גדולה וגם בזה פליג המג"א ואולי הטו"ז לא ס"ל הך דמג"א דכשהתפללו ערבית מבע"י אסורים לאכול קודם הבדלה ולא משמע מסתימת לשונו דמיירי כן.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה