ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רפז
וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום וש"ע ביו"ד סימן של"ה ס"ו ובשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא עיין טו"ז כאן וש"ך שם ולענ"ד דעת המחבר דלענין החיוב מה שצריך לומר סגי עד קרובה לבא אבל אם ירצה לומר ורחמיו וכו' כשבנא רשאי ואין איסור בדבר והוא מתרי טעמי חדא די"ל שבנא לא בא לחלוק על הת"ק אלא להוסיף היינו דת"ק קאמר מה שמחויב לומר וסגי בהכי וא"צ יותר ושבנא אמר דאם ירצה יאמר עוד ורחמיו מרובין דאין בזה משום תחינה בשבת וכן מצאתי בב"ח ביו"ד סימן של"ה ועוד טעם אחר כי הרמב"ם פסק כת"ק והטור כשבנא ואין הכרע כמאן ולכן לענין איסור שבת לומר כשבנא אין לאסור עליו כיון דהוה רק דרבנן לכ"ע משא"כ לענין חיוב לחייבו לומר כשבנא דוקא ג"כ א"א לחייבו כיון דרמב"ם פסק בת"ק והחיוב ג"כ אין מן התורה וע"כ הכא בהלכות שבת דאינו עסוק בחיוב ביקור חולים רק בהיתר ואיסור של שבת שפיר כתב ולא יאמר כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו וכו' דהיינו זה מותר ויותר אסור ובאמת מותר לסיים כשבנא אבל ביו"ד דאינו לענין איסור והיתר של שבת רק לענין החיוב של ביקור חולים וע"כ לא כתב שם בלשון איסור ולא יאמר וכו' רק כתב בחול יאמר כך ובשבת אומר שבת וכו' ולענין החיוב סגי כת"ק ע"כ לא סיים כשבנא ורמ"א הבין כהטו"ז וש"ך דדעת המחבר גם כאן דצ"ל ורחמיו וכו' לכן כתב וי"א דאצ"ל ומ"מ משמע דס"ל גם כן דאין איסור רק אצ"ל ולענ"ד גם דעת המחבר כן.