ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רפו
ס"ד במג"א ססק"ג ונ"ל דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית והדגול מרבבה הביא ירושלמי דאמרי בשם ר' יוחנן בשאין שהות ביום להתפלל שתיהן ודאי יתפלל מנחה אלא אף כשיש שהות עיי"ש והנה דברי המג"א נכונים בסברא מאד וצ"ל שלא יקשה עליו מהירושלמי והנלע"ד דמוסף דאין לה תשלומין משום דיש בה פסוקי קרבנות והאיך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף וכמ"ש המג"א לעיל סימן ק"ח סק"ט ובטו"ז שם סק"ד הקשה דאם ישלים תפלת המוסף יאמר תפלת ערבית ב"פ ככל התשלומין נמצא שלא יזכיר פסוקי הקרבנן די"ל כיון שעיקר תפלת מוסף אין בה צלותא דרחמי רק תשלומין במקום קרבן ובזה אין שייך תשלומין עכ"ל והנה באמת כל תפלות שבת אין בה צלותא דרחמי רק שבח וכשמשלימן בחול מתפלל ח"י ברכות דרחמי אלא כיון דנתקנו נגד תפלת חול שהן דרחמי ומן הדין היה להתפלל גם בשבת ח"י ברכות ע"כ שייך להשלים בח"י ברכות דרחמי משא"כ מוסף אין אלא שבח דאין כנגדן בחול ח"י ברכות במוסף וכמבואר ברבינו יונה ר"פ תפלת השחר ובתוספת ר"פ תפלת השחר כ"ו ע"ב בד"ה טעה וא"כ י"ל כ"ז לדידן שבמוסף ר"ח וחוה"מ ג"כ ליכא רק שבע ברכות אבל להירושלמי דס"ל במוסף של חול מתפלל ח"י ברכות כמבואר ברא"ש פרק מ"ש דף כ"א בברכות שם וא"כ גם בשבת ראוי לולא הטורח להתפלל במוסף ח"י ברכות דרחמי א"כ יש לו תשלומין בחול כשאר תפלת שבת ומ"ש ר"י שם להוכיח ח"ל תדע שהרי אנו רואין שהפסוקין של קרבן וכו' עיי"ש זה שייך לדידן דליכא במוסף ח"י ברכות חזינן דאינו רק לתשלום הקרבן אבל לירושלמי ע"כ גם מוסף דרחמי ננהו שהרי מתפלל ק"י ברכות בחול ואם כן להירושלמי דגם מוסף יש לו תשלומין שפיר קאמר דלעולם יתפלל מנחה ועדיף אין שהות וא"ש.
אלא דבלא"ה אי לא משכחת דאין תשלומין גם למנחה בערב כגון שנעשה אונן ב"א ואין תשלומין רק בתפלה הסמוכה עיין סימן ק"ח אלא דבלא"ה אין תשלומין רק בנאנס לא בהזיד כדלעיל סימן ל"ח ס"ז וי"ל הירושלמי בהזיד מיירי וכן כתב בהגהות רב"פ ז"ל ונראה דהד"מ מיאן בזה לומר דברשיעי עסקינן וכל היום הזיד וסמוך לחשכה כשאין שהות נתחרט אמנם כראה די"ל דמיירי בגונא דסימן ק"ח ס"ח שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק ובין כך ובין כך עברה לו השעה והנה זה תליא במחלוקת ביו"ד סימן רל"ב סי"ב אי חשוב אונס בה"ג שנאנס רק בסוף הזמן וכמ"ש המג"א לעיל סימן קי"ח סקי"א ובירושלמי גיטין פרק מ"ש הובא בש"ך חו"מ סימן כ"א דר"י ור"ל פליגי בהתנה ובא ליום פלוני ונאנס באותו יום דר"י ס"ל אונסא כמאן דלא עבד ובתומים שם כתב דפליגי בזה המחלוקת אם נאנס רק בסוף הזמן והיה יכול לעשות קודם אי הוה אונס ור' יוחנן ס"ל דלא מיחשב אונס בזה ועיין בשו"ת בית יוסף חלק א"ע סוף שאלה ג' דכתב שם דאנן לא קי"ל כהך דר"י עיי"ש כן י"ל לדעת הפוסקים דזה מיחשב אונס דלא פסקו כר"י בזה וא"כ עכ"פ חזינן דלר"י אונס בסוף הזמן לא חשוב אונס ושפיר מיירי כהך דק"ח ס"ח ולר"י אין תשלומין גם למנחה ע"כ באין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מנחה ולדידן תליא במחלוקת ולפי הסכמת המ"א לעיל סימן ק"ח יש תשלומין כה"ג למנחה וע"כ יתפלל מוסף.
ועיין במלא הרועים בערך תדיר כתב דירושלמי ס"ל דתדיר קודם גם כשא"א לקיים שניהם וא"כ מן הדין שיקדים מנחה וכשיקדים מוסף הוי כהזיד דאין לו תשלומין עיי"ש ולעיל סימן עי"ן כתבתי עפי"ז לתרץ דברי המג"א דירושלמי לשיטתו בפ' א' דשבת ה"ב דרשב"י לא הפסיק לק"ש מחמת דתדיר בד"ת והיינו דס"ל תדיר קודם גם כשא"א לקיים שניהם אבל הבבלי קאמר פ"ק דשבת די"א דגם רשב"י מפסיק לק"ש אף דתורתו אומנתו ע"כ ס"ל דלדחות לגמרי לא הוי תדיר קודם א"כ א"צ מן הדין להתפלל דוקא מנחה ול"ח מזיד ויש לו תשלומין וכהמג"א עיי"ש.