אור ברסלב

ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רנא

סימן רנ

מג"א סק"א פרקמטיא שרי וכ"מ בגמרא בעובדא דבני ביישן ובתו"ש דחה ראייתו דיומא דשוקא הוי בצידון ומותר גם בחוה"מ וכ"ש בע"ש ואף דהוי יום השוק בכל שבוע ובחוה"מ כה"ג אסור ש"ה דיוכל לקנות ולמכור בשבוע אחרת אבל הכא בכל שבוע בע"ש היה עיי"ש ותיוהא לא חזינא דמ"מ יוכלו לקנות ולמכור כל היום עד מנחה ואי דעכצ"ל דלא יכולים לבא מצור לצידון קודם לזה דאל"כ אין ראיה דפרקמטיא שרי וכמ"ש במחצית השקל מ"מ הוי להו לילך ביום חמישי להיות בצידון בע"ש קודם מנחה וא"ל דא"כ מה אמרו בני ביישן אנן לא אפשר לן הרי יכולים להחזיק השוק כשילכו ביום חמישי י"ל דאביהם נמנעו מן השוק לגמרי שלא להבטל מצרכי שבת כפרש"י בפסחים ולא היתה המניעה מצד ההפלגה בע"ש דאל"כ אביהם גופייהו היו יכולים להפליג בחמישי בשבת ולהחזיק יום השוק בששי ודוחק לומר כיון דשאר אנשי לא החמירו והפליגו בע"ש לא מצאו שיירא וספינה להפליג מקודם אלא דברמב"ם פ"ל מהלכות שבת הלכה י"ג משמע דמה שנהגו בני ביישן להחמיר היינו משום ההפלגה שלא רצו להפליג בע"ש וא"כ צ"ל מה דאמרו אבהתן אפשר להו ואנן לא אפשר לן ע"כ דביום חמישי לא היה אפשר מחמת דלא הפליגו שאר אנשי וכן י"ל דכונת רש"י דנמנעו מלהפליג בע"ש שלא יתבטלו מצורכי שבת וממילא לא היו יכולים להחזיק השוק והכי משמע לכאורה לישנא דגמרא בני ביישן נהוג דלא הוי אזלו מצור לצידון בע"ש משמע דהחומרא דנהגו הוא על ההליכה והפלגה ומתוך מ"ש נדחה גם כן מ"ש בקונ"א בש"ע הגאון ר"ז זלה"ה דגם לרש"י דס"ל מ"ק ע"כ צ"ל דעובדא דבני ביישן מיירי דוקא לאחר מ"ק לפמ"ש הר"ן ברפ"ד דפסחים דבשאר עיו"ט ושבתות אף אם נהגו באיזה מקומות לאסור מלאכה קודם המנחה אינו כלום עיי"ש דמלאכה שאני מההפלגה מביתם דהא לילך יותר מג' פרסאות בע"ש אסור כדלעיל סימן רמ"ט וכן מבואר לעיל סימן רמ"ח ס"א דמקום שנהגו שלא להפליג בע"ש כלל אפילו דרך מיעוט אין מפליגין שוב התבוננתי בדברי הקונ"א וראיתי שכתב דכל הראיה לפרש"י ולא לרמב"ם ורש"י הא ס"ל חו"ק מ"מ הטור דס"ל מ"ג ס"ל כפרש"י ולא כפירש הרמב"ם מדלא הביא זה בסימן רמ"א ודבריו סתומים ויש ט"ס בדבריו וצ"ל בסימן רמ"ח וכונתו למ"ש הב"י שם דהטור לא כתב דמקום שנהגו שלא להפליג בע"ש כלל אין מפליגין כמ"ש הרמב"ם דהרמב"ם יליף לה מהך דבני ביישן אבל לפרש"י אינו ענין לזה כלל עי"ש וכונתו דלרמב"ם מה דנהוג בני ביישן לאיסור משום ההפלגה שמא יארע סבה שלא יגיעו קודם שבת לצידון וכדומה אבל לפרש"י נהגו לאסור משום דלא יוכלו לטרוח לצורכי שבת מחמת יום השוק ובפרש"י על הרי"ף כתוב בזה"ל והם היו מחמירין על עצמן מלילך ליום השוק כדי שלא להבטל מצורכי שבת וזה כונת הקונ"א דלהרמב"ם לא מיירי מיום השוק כלל ואולי היה מפליגין לאיזה צורך אחר או להיות שם אחר השבת ומ"מ גם לרש"י י"ל דהחומרא היה מלילך ליום השוק דבזה יבטלו צורכי שבת כל היום ואינו דומה למלאכה וכמ"ש אלא דמ"מ העיקר נראה דסתמא דמלתא היו יכולין לילך מיום חמישי ג"כ דאטו כ"ע הפליגו רק בע"ש לבא לפנות ערב כשיכלה רגל מן השוק והא לא היו באים מציר לצידון ביום אחד רק כשהיה רוח טוב ולפעמים מתאחרים יותר מיום וכמ"ש הב"י לעיל סימן רמ"ח וא"כ בני ביישן היו מחמירים שלא לילך על יום השוק כלל וכמשמעות פרש"י או אפשר היכא דיזדמן להם ספינה או שהיו להם פנאי להפליג ביום חמישי הפליגו באמת דלא נהוג להחמיר רק מלהפליג בע"ש כשלא הלכו ביום חמישי ובניהם אמרו שהם עניים וכשלא מזדמן להם ספינה או שאין להם זמן פנוי ביום חמישי צריכים לילך בע"ש וכן משמע הלשון בגמרא דבני ביישן נהיג דלא אזלו מצור לצידון בע"ש משמע דביום חמישי הלכו כשנזדמן להם וא"כ עכ"פ אחרים שהלכו בע"ש ובאו סמוך לערב עשו פרקמטיא בע"ש אף דאינו דבר האבד דאם עתה לא היה אפשר להם לבא לצידון לבוקר מ"מ כיון דבשאר פעמים אפשר לא עדיף מיום השוק בחוה"מ כשאותו יום השוק הוא בכל שבוע דאסור דיוכל למכור ולקנות בפעם אחר א וא"ש דברי המג"א.

ובנתיב חיים כתב להביא ראיה מספ"ק א"נ דר"א שלח לרבינא בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאיתרמי לי קטינא דארעא למזבן עיי"ש ואינו מוכרח דאפשר שהיה המוכר צריך כדי לאכול או לצורכי שבת דכה"ג שרי לקנות בתים ועבדים ג"כ בחוה"מ כדאיתא בסימן תקל"ט או לקנות מעכו"ם וכמ"ש המג"א בסימן תקל"ט וכ"ש ע"ש דשרי כה"ג.

תוכן העניינים

ערך שי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה