ערך שי אורח חיים· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קעח
ס"ב במג"א סק"ג וכן משמע בגמרא ולע"ד דהך הניח מקצת חברים דמהני דוקא אי נצטרפו תחלה כאחד ויכולים לצאת כשיברך אחד מהם ולהמחבר שבסימן רי"ג דאחד פוטר חברו בכל דבר כשישבו יחד ה"נ מהני הניח מקצת חברים משא"כ להרמ"א שם דרק בפת ויין אחד מוציא כולם א"כ בשאר דברים אינם מצורפים ול"מ הניח מקצת חברים וא"כ כיון דמחלוקת דסימן רי"ג תליא בשתי לשונות דפלוגתא דרב ושמואל בברכות דמ"ג כמבואר שם בב"י ממילא נדחה ראיות המג"א דהמקשן לא היה יכול להוכיח מדמחלק בין הניח ללא הניח דמיירי בדברים הטעונים בל"ב דאפשר בכל דבר מצטרפו או דמסובין ליין דלתוספת ורא"ש אינו טעון ברכה במקומן ולמנהגנו שבסימן רי"ג בפירות שכ"מ מברך לעצמו ל"ח צירוף ול"מ הניח מ"ח רק ביין לר"ח ובפת ויין לר"ש ומסתימת הפוסקים לא משמע דמחלקי בהכי ולע"ד מסתבר מאד להכריע כן ואפשר נהי דנהגו בפירות לברך כ"א לעצמו משום דאין בזה משום ברכה לבטלה אם אינו רוצה לצאת בברכת חברו לכן נהגו לצאת כל הדעות עיין מג"א סימן רי"ג סק"ו בשם הב"ח אבל לענין שינוי מקום דא"צ לברך מהני הניח מ"ח גם בפירות כיון דלכ"פ גם בפירות מהני קביעות להצטרף ואין לברך מספק מחשש ברכה לבטלה כמ"ש תר"י בספ"ק דברכות גבי פתח בשכרא ועמג"א לקמן סקי"ב.
מג"א סק"ו כ"ו בגמרא וכו' כתב בנ"ח דבריו תמוהין היכא הוי הניח מ"ח כיון דלא קבעו האורחים במסיבה ע"כ ולע"ד כיון דלרב ידי קידוש יצאו כולם אלים הצטרפותן יותר ממסיבה בשתית הרשות דיש בזה פלוגתא אי מהני הסיבה שיברך אחד לכולן משא"כ במצוה לכ"ע אחד מקדש לכולן ומוציא גם ברכת פה"ג כדלקמן סימן רע"ג ס"ד ולפי מה שפרש"י בברכות מ"ב ע"ב דאין קבע סעודה בלא הסבו א"כ בשתיית קידוש דהוא חובה לעולם הוי קבע וכמ"ש הפוסקים באכילת כזית ליל ראשון של סכות ועמ"ש לעיל סימן קס"ח ס"ז ומ"ש עוד הכ"ח דאלת"ה וכו' לק"מ כמ"ש במחצית השקל.